ועדת המלט הגישה המלצות: הקלות ביבוא ויצרן חדש

שינוי מנגנון הפיקוח על המחיר, הקלות בתשתית היבוא והקמת יצרן חדש - אלו הן ההמלצות העיקריות של ועדת המלט, בראשות הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, אשר הציגה היום (ב') את מסקנותיה. הוועדה הוקמה במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי.

"אני לא יודע להגיד לך מה יקרה בעוד חמש שנים לגבי מחיר המלט כי יש הרבה משתנים אקסוגניים כמו מחירי האנרגיה", אמר הרשקוביץ, "אם ההמלצות ייושמו, המחירים בתוך המתחם הזה יירדו. ענף המלט נאמד ב-2 מיליארד שקל בשנה. כל צעד שיגביר את התחרות ויקטין את העלויות ב-10% יחסוך למשק 200 מיליון שקל. בעולם הדיור מדובר על ירידה של 3%-3.5% בעלויות הבנייה של דירות, ובתשתיות מדובר על ירידה בעלויות של יותר מ-4%". לדברי הרשקוביץ, "אין לי מחיר מטרה למלט. אני רוצה להסיר חסמים ולהגביר את התחרותיות. אם יש תחרות, גם אם המחיר יזנק, אני ישן בשקט כי העלאת המחיר כבר לא תשקף רווחים עודפים".

"בשורה גדולה לגבי מחירי הדיור תגיע מרפורמה בקרקעות, כי מחיר הקרקע הוא עדיין הרכיב המרכזי, אבל זו בשורה גדולה לשוק המלט", אמר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים.

ריכוזיות גבוהה

שוק המלט מאופיין בריכוזיות גבוהה: 85% מההיצע מוצע על ידי חברת נשר (100% מהייצור המקומי), המוגדרת מונופול. ה-15% הנותרים מיובאים על ידי יבואן אחד בלבד.

לדברי הרשקוביץ, השוק מאופיין בחסמים מבניים בגלל אופי המוצר (חיי מדף קצרים), אך יש חסמים נוספים כגון מיקום מחצבות גיר (חומר הגלם חייב להיות קרוב למפעל), תכנון (אין תוכנית זמינה ליצרן מלט חדש), הכוח המונופוליסטי של נשר (קושי בכניסת יזם חדש) וחסמי יבוא בנמל (עלויות פריקה).

הוועדה מתכוונת ליצור שוק מלט חדש שבו יפעלו שני יצרנים מקומיים עד 2022, יבואני קלינקר (חומר הגלם העיקרי למלט) נוספים ויבואנים נוספים בכלל. הרשקוביץ הבטיח כי למרות שהשוק לא יהיה בתחרות משוכללת, "זה יהיה שינוי דרמטי לעומת המצב הנוכחי".

המלצות הוועדה

הוועדה הגדירה המלצותיה על פי לוח זמנים. בטווח המיידי הוצע כאמור לשפר את הפיקוח. כיום המפקח אינו יכול ליזום הפחתת מחיר ורק למפוקח עומדת הזכות לדרוש העלאת מחיר. כמו כן, נוסחת הפיקוח היא יחסית מיושנת. הוועדה ממליצה כי למפקח תהיה זכות להוריד מחיר, וכן כי הוא יוכל לקבוע מחיר מקסימום לכל סוגי המלט של נשר. בנוסף, הומלץ על ביצוע בדיקה חמש-שנתית של סל העלויות, על הגדרת מדרג הנחת כמות מאושרת ללא אפשרות לסטייה וגם על חיוב מונופול הובלת המלט לדווח על מחיר ההובלה.

סדרה של המלצות הוצגה גם לטווח הקצר, וקשורה בהגדלת מספר שחקני היבוא. בהקשר הזה הומלץ לבצע השוואה בין עלות הפריקה ברציף צהוב (רגיל) לעלות הפריקה ברציף הייעודי למלט לפי המחיר כיום; לאסור על נשר לייבא מלט; להתחיל בתהליך RFI לבחירת יבואן פורק ברציף הייעודי בנמל אשדוד ויציאה למכרז לתוצאות ה-RFI; לבצע מכרז בין יבואנים לתקופה של 5-7 שנים בעלות הנוכחית תוך בניית מנגנון תמרוץ לשם הגדלת הכמות המיובאת של מלט; לאסור על נשר לייבא קלינקר.

בטווח הקצר הומלץ לשלול קשרי בעלות אפשרית בין מונופול ההובלה לבין נשר.

ההמלצה העיקרית בטווח הארוך היא הקמת יצרן מקומי חדש. זהו המהלך המסובך ביותר שכן הוא כרוך בהשקעה גדולה מאוד ובחסמים ביורוקרטיים וטכניים רבים (תמ''א). לפי החישובים, יצרן חדש ייאלץ להשקיע לפחות 150 מיליון דולר בהקמת מפעל והקמתו תארך כעשור.

בדוח הוועדה צוין כי מפעל נשר מייצר 4 מיליון טון (מפעל רמלה) - היקף כפול ממפעל ממוצע בעולם. כמו כן, הניצולת של כוח הייצור עומדת על 90% לעומת 60% ממוצע בעולם. במצב הנוכחי, עם מספר השחקנים ומבנה השוק העכשוויים, לפי התחזיות, מ-2022 הביקוש למלט יגבר על ההיצע והדבר יתורגם למחסור במלט וללחץ לעליית מחירים. מכאן הצורך בשחקן מקומי חדש.

הרשקוביץ מגדיר תקופה זו "חלון הזדמנות" לתכנון יצרן חדש. לדבריו, "יש מונופול שנמצא ביעילות ובניצולת גבוהה, די קרוב למימוש הפוטנציאל, שבעוד עשר שנים יגיע למגבלת הביקוש האפקטיבית. קרי, מפעל נשר מתקרב למקסימום ייצור. כל משקיע סביר שרוצה ליצור שחקן חדש יודע שהוא יכול לתכנן תוכנית עסקית ל-2022 ושיהיה ביקוש".

 מלט