מיהם משרדי עוה"ד המובילים בתחום ההגבלים העסקיים?

משרדי עורכי הדין דוד תדמור ושות', פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', צבי אגמון ושות' ו-וינשטוק-זקלר ושות' הם משרדי "העילית" בתחום ההגבלים העסקיים בישראל - כך עולה מדירוג פירמות ההגבלים המובילות בישראל לשנת 2012, של מגזין GCR (GLOBAL COMPETITION REVIEW) - המגזין העולמי המוביל בתחום ההגבלים העסקיים ואכיפת התחרות. 4 הפירמות הללו דורגו בקבוצת הדירוג הראשונה גם בשנה שעברה.

המגזין, המפרסם מדי שנה את הדירוג הבינלאומי של הפירמות המובילות בעולם, סקר בקצרה את מצב שוק התחרות בישראל בעת האחרונה. "רשות אקטיבית וסביבה פורייה לתביעות ייצוגיות מספקות לעורכי הדין בתחום ההגבלים העסקיים בישראל עבודה רבה", כתב המגזין. עוד נאמר כי "בישראל מתקיימות חקירות נרחבות בנוגע לתחרות בענפים מקומיים בולטים, שפירושן עשרות חברות ישראליות הזקוקות להגנה משפטית".

בדירוג GCR דורגו המשרדים לפי 3 רמות איכות: "משרדי עילית", משרדים "מומלצים מאוד" ומשרדים "מומלצים".

"משרדי עילית"

בקבוצת האיכות הראשונה - משרדי עילית בתחום ההגבלים העסקיים - דירג המגזין, כאמור, את הפירמות פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', דוד תדמור ושות', וינשטוק זקלר ושות' ומשרד צבי אגמון ושות' הוותיק.

לגבי משרד פישר בכר, חן, וול, אוריון ושות' כתב GCR כי "מדובר בצוות עורכי הדין הגדול והמשמעותי ביותר העוסק בהגבלים עסקיים בישראל. בהובלת ראש המשרד, עו"ד ראובן בכר, עו"ד טל אייל-בוגר העומדת בראש המחלקה להגבלים עסקיים ועמה השותפות טליה סולומון ותמר תורג'מן-קדם". המגזין מציין כי המשרד מייצג בתחום ההגבלים חברות גדולות במשק ובהן: תנובה, בנק דיסקונט, אינטל, ויזה כאל.

על משרד תדמור ושות' נכתב כי לפירמה, שבראשה עומד עו"ד דודי תדמור, לשעבר הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, ובצוותא עם השותף עו"ד שי בקל, "יש צוות עורכי דין מנוסה שמכסה את כל האספקטים של דיני התחרות".

המגזין מציין כי בין לקוחותיו המרכזיים של משרד תדמור נמצאות כימיקלים לישראל, פז, ואל-על. יצוין כי שנת 2012 הייתה שנה עמוסה בעבודה עבור תדמור ושות'. בין היתר ייצג המשרד את הבנק הבינלאומי בערר על קביעת הממונה בעניין החלפת מידע בין הבנקים, את חברת רציו חיפושי נפט וגז בשימוע לקראת קביעה אפשרית על הסדר כובל במיזם לויתן ואת רשת "כמעט חינם" בהליכים (תלויים ועומדים) למכירת הרשת לרשת השיווק יינות ביתן.

לפי המגזין, וינשטוק-זקלר ושות' היא פירמת בוטיק איכותית בתחום ההגבלים העסקיים. "הפירמה מציעה שירותים מלאים בתחום ההגבלים העסקיים... בתחום המזון, היא פעלה בהצלחה וסייעה לקבוצת שטראוס לדחות תביעות ייצוגיות שהוגשו נגדה ונגד תנובה", כתב מגזין. על הצוות של ווינשטוק זקלר ושות' נמנים השותף הבכיר עו"ד ניב זקלר וכן השותפים, עורכי הדין עופר ארגוב וערן זך. בין לקוחות הפירמה נמצאות קבוצת שטראוס, פלאפון, סטימצקי, וסופר-פארם.

"מומלצים מאוד"

בקבוצת הדירוג השנייה בתחום ההגבלים העסקיים בישראל, על-פי דירוג מגזין GCR, נמצאים המשרדים אפשטיין, חומסקי, אסנת ושות', שבין לקוחותיו חברות מאסטר קארד ואגרקסקו; משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'; משרד לפידות, מלכיאור, אברמוביץ ושות'; משרד רון גזית, רוטנברג ושות'; ומשרד ש. הורביץ ושות'.

"מומלצים"

בקבוצת הדירוג השלישית (מומלצים) בתחום ההגבלים העסקיים דירג מגזין GCR את הפירמות הרצוג, פוקס, נאמן ושות'; מיתר לינקוורניק, גבע, לשם, ברנדווין; ומשרד יורם ל, אשלגי, אשל.

 המשרדים המובילים

"מנגנון העיצומים הכספיים החדש בחוק - דרמטי"

עו"ד טל אייל-בוגר, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', והצוות העובד עמה במשרד, השיגו באחרונה הישג חשוב עבור חברת תנובה, לקוחה מרכזית של הפירמה.

ב-12 בדצמבר 2012 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, כי הוא הגיע להסכמה עם תנובה, שלפיה תשלם החברה לאוצר המדינה קנס של 3 מיליון שקל, בפרשה שנחקרה זה קרוב לשנתיים, והתמקדה בחשדות שתנובה הסתירה מרשות ההגבלים דוחות במסגרת בדיקת מעמדה המונופוליסטי בשוק.

מדובר מבחינה פורמלית ב"צו מוסכם", המייתר את הצורך בצעדי אכיפה, מינהליים או פליליים נגד תנובה או נושאי המשרה שבה.

לפי הנוהל, הצו המוסכם יעמוד לעיון הציבור, ולאחר מכן יובא לאישור בית הדין להגבלים עסקיים. תיק החקירה הפלילי נגד יו"ר תנובה, זהבית כהן, נסגר לפיכך מחוסר אשמה.

שינוי משמעותי

לדברי אייל-בוגר, שנת 2012 היתה שנה עתירת חידושים והתפתחויות בתחום ההגבלים העסקיים. "רשות ההגבלים העסקיים המשיכה להיות פעילה ביותר, תוך שימוש ב'ארגז הכלים' המגוון שלה, ההולך ומתרחב", היא אומרת.

החידוש הבולט ביותר שעליו מצביעה אייל-בוגר בתחום בשנת 2012 הוא זה של מנגנון העיצומים הכספיים. "במאי 2012 התקבל תיקון חקיקתי דרמטי מבחינה פרקטית, המאפשר לרשות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בגין הפרת מרבית ההוראות הכלולות בחוק ההגבלים העסקיים, בהליך מינהלי מזורז, כשגובה העיצום המרבי יכול להגיע ל-24 מיליון שקל.

"לכאורה, מדובר רק בכלי אכיפתי משלים לסנקציות הפליליות, ולכלים המינהליים והאזרחים שקיימים כבר בחוק - ולא בשינוי של הדין המהותי. עם זאת, מבחינה פרקטית, בראיית הסיכון שעומד בפני תאגידים ויחידים, מדובר בשינוי משמעותי מאוד. בפרט אם ניקח בחשבון שהתיקון לחוק אוסר על הסדרים של שיפוי וביטוח".

תג מחיר מינהלי

אייל-בוגר מציינת כי אם בעבר היו נורמות שהפרתן נחשבה לפרוצדורלית או טכנית בעיקרה, והממונה לא מיהר להפעיל במקרי הפרה את "הנשק הפלילי", כמו למשל בנושא של חשדות לאי-מענה לדרישת נתונים מהרשות, הרי שכיום הפרות שכאלה יהיו נתונות לאכיפה תחת המנגנון של עיצומים כספיים.

לדבריה, "כל טעות, אפילו כזו שנעשתה בתום-לב, יכולה לעלות כסף. גם התנהגויות מורכבות, שאינן התנהגויות קרטליסטיות, העומדות בליבת האיסור של החוק, עשויות להוביל להפעלה של עיצום מינהלי: העברות מידע בין מתחרים, הסדרי בלעדיות, ניצול מעמד לרעה על-ידי בעל מונופולין על דרך אפליה בין רוכשים או ספקים או מתן הטבות בתנאי אספקה או רכישה של המוצר במונופולין (כולל הנחות כמות, הנחות מטרה, עמלות, בונוסים ועוד) - התנהגויות כאלה ואחרות עלולות למצוא דרכן אל 'תג המחיר' המינהלי. התחולה הרחבה של מנגנון העיצומים הכספיים, והקלות היחסית שבהפעלתו, צפויים להשפיע באופן מהותי על התנהלותם היומיומית של מנהלי עסקים במשק".