המפכ"ל לשעבר רפי פלד הורשע במירמה והפרת אמונים

זאת במסגרת פרשת פלד-גבעוני ■ נקבע כי היו"ר פלד "לא גנב כספים, אך כשל במילוי חובתו כבעל שליטה ואיפשר לטל יגרמן לעשות בחברות כבשלו" ■ הנאשמים הנוספים בפרשה - יגרמן, גבעוני והבי - הורשעו גם בגניבה

מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד, הורשע בפלילים. פלד - שהיה גם מנכ"ל חברת החשמל ואף שימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לחודשיים תחת אריאל שרון - הורשע הבוקר (ד') על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בביצוע שתי עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות דיווח. זאת, במסגרת ניהול קבוצת החברות הציבוריות פלד-גבעוני, שקרסו בתחילת שנות האלפיים. עם זאת, השופט חאלד כבוב ציין כי פלד לא לקח כספים לכיסו הפרטי.

3 הנאשמים הנוספים בפרשה - היועץ הפיננסי, טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי, שלצדו של פלד היו בעלי השליטה בחברות מקבוצת פלד-גבעוני והואשמו עמו כי הביאו לקריסתן - הורשעו גם הם בפרשה בעבירות רבות וחמורות יותר, בהן גניבה בידי מנהל, עבירות מנהלים בתאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות זיוף ודיווח.

לדברי השופט, "רפי פלד לא גנב ולא נגע בכספים, אך כשל במילוי חובתו כבעל שליטה ואיפשר לטל יגרמן לעשות בקבוצה כבשלו, שמע אזהרות ובחר להתעלם מהן, ובכך הפר אמונים כלפי החברות הציבוריות שבהן עמד וגם כלפי ציבור המשקיעים".

הכרעת הדין, המשתרעת על פני 500 עמודים, הביאה לסיומה את הפרשה שנמשכה למעלה מ-10 שנים. פרשת פלד-גבעוני נחשפה במחצית הראשונה של 2002, כשקבוצת חברות ציבוריות - שהשליטה בהן נרכשה בידי קבוצת משקיעים בראשות פלד, יגרמן, גבעוני והבי - קרסה. בעקבות הקריסה, שהותירה את הקבוצה עם חובות גדולים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, החלה רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה, ובעיקר את אי-פרסום הדוחות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה.

השופט חאלד כבוב קבע כי פלד, גבעוני והבי ניהלו מערכת כספית פרטית אסורה עם יגרמן, שיצרה אצל כל אחד מהם עניין אישי בעסקאות שבין החברות הציבוריות שהקימו לבין יגרמן.

"הנאשמים עשו שימוש ציני בכספי החברות בקבוצת פלד-גבעוני, לא בחלו באמצעים והעבירו עשרות מיליוני שקלים לעסקיהם, תוך הותרת בעלי המניות מהציבור מחוץ למעגל... קשייו הכלכליים של טל יגרמן עמדו בראש מעייניהם במקום טובת החברה הציבורית", קבע.

"המושך בחוטים"

השופט ציין כי "התמונה אשר מצטיירת באופן ברור היא של מערכת יחסים פיננסית, עמוקה ומתמשכת בין בעלי השליטה לבין יגרמן, אשר התבססה הן על רקע עסקי והן על רקע אישי. מערכת שיצרה עניין אישי לבעלי השליטה בעסקאות החברות הציבוריות עם יגרמן".

לדברי השופט, מעמדו של יגרמן בקבוצה היה "כמעמדו של המושך בחוטים בהצגת בובות. הבובה למראית-עין מלאת חיים, אולם קהל הצופים התמים אינו יודע כי ידו של יגרמן היא המפעילה אותה, המשליטה את רצונה ומזיזה את הבובה לאן שרק תחפוץ, בהתאם לתוכנית שנרקמה מראש".

כבוב ציין כי הדבר לא נבע משום שפלד, גבעוני והבי היו חלשי אופי או חסרי חוט שדרה, "אלא משום שהבנתם בשוק ההון הייתה מוגבלת מאוד ולעתים לא קיימת; בעוד שהבנתו, בקיאותו ידענותו והתמצאותו של יגרמן בזירה זו הינה מרשימה ביותר - ומכאן שפער זה איפשר ליגרמן להכפיף את שיקול-דעתם של הנאשמים לשיקול-דעתו שלו".

לדברי בית המשפט, "הנאשמים ראו ביגרמן גאון פיננסי. 'פלד, גבעוני והבי הלכו אחרי 'צליל חלילו' של יגרמן בעיניים עצומות", קבע. השופט הוסיף והסביר כי פלד, גבעוני והבי נתנו בידיו של יגרמן סמכויות ניהול על כל חברות הקבוצה, ובכך חרגו מסמכותם ופעלו בניגוד לטובת הקבוצה.

"האסימון נפל מאוחר"

במהלך המשפט טען פלד כי לאורך הדרך, הוא מעולם לא ידע ולא שיער בנפשו שהוא פועל באופן פלילי וחושב שגם מרבית הציבור לא יכול היה לצפות כי התנהגותו תיחשב פלילית. כן טען פלד כי הוא לא ידע שגבעוני, הבי וירגמן העבירו כספים מהחברות הציבוריות, וכי הם הסתירו זאת ממנו. עוד טען פלד כי מרגע שהתבהר לו שבוצעו העברות, הוא הניע מהלך אינטנסיבי לבדיקת ההעברות.

על טיעונים אלה כתב השופט - "התרשמתי שפלד האמין בתחילה באמת שמדובר באי-סדרים שאפשר לתקן. קיבלתי גם את עדותו במובן זה שרק מאוחר 'נפל לפלד האסימון'. עם זאת, הוכח כי נורות האזהרה היבהבו חודשים קודם לכן, והיה זה תפקידו של פלד להבחין בכך, אך זאת לא עשה.

"אין זה סביר בעיניי שפלד יצא מהתמונה בצורה כה רחבה. הוא פעל מאוחר מדי, ועדיין מנע מידע מבעלי תפקידים. בסופו של דבר מדובר במי שלקח על עצמו להיות יו"ר קבוצה, והוא היה הפנים של קבוצה, שהשתלטה על לא פחות מ-8 חברות תוך מינוף גבוה ביותר. פלד אינו בפוזיציה שהוא יכול לטעון כי לא ידע מה התרחש".

עוד כתב השופט כי פלד הסתיר את טיב יחסיו האישיים-כספיים עם יגרמן מפני גורמים שונים. "מדובר במי שהיה מפכ"ל המשטרה, וההתלבטות של פלד ביחס להתנהלות בחברות מעידה שהיה לו חשד לאי-סדרים חמורים, ולמרות זאת הוא בחר שלא לפנות למשטרה", נקבע.

פרקליטו של פלד: נבחן הגשת ערעור

פרקליטו של רפי פלד, עו"ד גיורא אדרת, מסר כי אחרי שילמד את הכרעת הדין, תתקבל ההחלטה אם לערער עליה. "ככול שמדובר בפלד, האישומים וההרשעה מתייחסים לעבירות של מנהל בתאגיד ולא לעבירות גניבה", הדגיש.

פרקליטות מיסוי וכלכלה מסרה כי היא "שבעת-רצון מהמסר שיצא מבית המשפט, המדגיש את החשיבות בהתנהלות ראויה בחברות ציבוריות, והיא רואה בחומרה ניצול משאבי חברה ציבורית לטובת אינטרסים פרטיים, גם בתקופות משבר עסקיות".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר: "עבירות חמורות אלה, אשר בוצעו על-ידי גורמים בכירים, פוגעות במשקיעים ובאמון הציבור. ההחלטה החשובה הזו של בית המשפט מוכיחה כי כולם שווים בפנים החוק, תחזק את יכולת האכיפה וההרתעה של הרשות ותגביר את ההגנה על המשקיעים בשוק ההון".

התובעת במשפט היא עו"ד חנה קורין; יגרמן מיוצג בידי עו"ד דוד פורר; גבעוני - בידי עו"ד משה ישראל; והבי - בידי עו"ד שרון קופ.

רקע: קריסה עם חובות של 800 מיליון שקל

פרשת פלד-גבעוני נחשפה ב-2002, כאשר אשכול של חברות ציבוריות - שהשליטה בהן נרכשה על-ידי קבוצת משקיעים בראשות רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן - קרס והותיר אחריו חובות של כ-800 מיליון שקל.

גבעוני, הבי ופלד כיהנו כנושאי משרה בכירים ובעלי השליטה בחברות הציבוריות משב תעשיות, פויכטינגר תעשיות ופויכטינגר השקעות. יגרמן היה היועץ הפיננסי של השלושה, אך פעל כמי שמנהל את העניינים.

בין חברות הקבוצה (שכללה 8 חברות ציבוריות וחברות פרטיות) נטוו קשרי אחזקה צולבים, הלוואות וערבויות, אשר יצרו יחסי תלות מכבידים וגרמו לאפקט דומינו בעת קריסתן.

היום כינה השופט את מהלך רכישת הקבוצה "הליך בזק", שבמהלכו השתלטו הנאשמים על 8 חברות ציבוריות בתוך מספר חודשים. מסע הרכישות התבצע באמצעות מינוף מאוד משמעותי בעזרת אשראי בנקאי. כאשר הגיעה השעה לפדות את ההלוואות שניטלו לצורך ההשתלטות על החברות הציבוריות, עשו הנאשמים שימוש בכספים בדרך שלא הייתה לטובתן.

נטלו במירמה 45 מיליון שקל

בכתב האישום נטען כי ב-2002 נטלו גבעוני, והבי ויגרמן במירמה 45 מיליון שקל מכספי הקבוצה, וביצעו בכך עבירות גניבה בידי מנהל ועבירות נוספות. לגבי פלד נאמר כי הוא לא מילא את חובותיו כיו"ר דירקטוריון פויכטונגר תעשיות ומשב תעשיות קירור, ובין השאר לא דיווח לדירקטוריון על הגניבה.

פלד הואשם בעבירות מירמה בתאגיד ובעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח התעלמותו ממשיכות הכספים מן החברות הציבוריות, והעלמת מידע רלבנטי מדירקטוריון החברות בדבר עסקיו המשותפים עם יגרמן ותמיכתו הכספית בו. כמו כן הואשם פלד באחריות לדיווחים מטעים בדוחות של החברות הציבוריות.

כתב האישום ייחס לגבעוני, הבי ויגרמן עבירות של גניבה בידי מנהל ועבירות מירמה בתאגיד, בגין משיכות כספים שלא כדין מחברות ציבוריות והעברתם לחברות פרטיות, הנפקת ערבויות בנקאיות מחשבונות החברות הציבוריות לטובת הלוואות שנטלו חברות פרטיות בבעלותם; וכן מתן הלוואות מהחברות הציבוריות ליגרמן ללא הליכי האישור המתחייבים מן העובדה שיגרמן כיהן הלכה למעשה כמנהל העסקים/הכספים הראשי של הקבוצה, ומבלי שגבעוני והבי גילו את עניינם האישי בהלוואה זו, הנובע מן העובדה שבאותה תקופה תמכו כלכלית ביגרמן והוא היה בעל חוב כלפיהם.

במארס 2007 הורשעו 3 דירקטורים מקבוצת פלד-גבעוני באחריות לאי-פרסום דוחות החברה, והוטלו עליהם קנסות.

נציין כי לאחר ההרשעה בפלילים בפרשת פלד-גבעוני, נאמן הסדר הנושים של חברת פויכטונגר תעשיות בע"מ הגיש היום לבית המשפט בקשה לחלק כ-6.5 מיליון שקל לבעלי המניות בחברה. הבקשה הוגשה בידי עורכי הדין נדב ויסמן ולירן בר-שלום ממשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדוויין, בשם רו"ח חן ברידצ'ב, הנאמן על הסדר הנושים של החברה.

פרשת פלד גבעוני
 פרשת פלד גבעוני