אמנות הכאן ועכשיו: שוק המכירות הפומביות בישראל עם 26.6 מ' ד' ב-2012

"גלובס" חושף לראשונה את היקף שוק המכירות הפומביות, שלפי ההערכות עלה באחוזים בודדים מ-2011 ■ המגמות הבולטות: התחזקות של האמנות העכשווית, התגברות המכירות דרך האינטרנט ועליית ההתעניינות בתחום העיצוב האמנותי

בתי המכירות הפומביות הם הזירה הגלויה של מכירות האמנות והם המספקים את עיקר המידע הניתן למדידה ולמעקב על מצב הביקוש ועל רמת המחירים בשוק. לראשונה בישראל, "גלובס" מפרסם את היקף השוק - 26.63 מיליון דולר ב-2012. לפי ההערכות, סכום זה מגלם עלייה קלה של אחוזים בודדים בהשוואה ל-2011.

אם מוסיפים לסכום זה את היקף המכירות של הגלריות וסוחרי האמנות הפרטיים וכן של בתי המכירות על מכירת יודאיקה, עתיקות ותכשיטים ופריטי אספנות שונים, מגיע היקף השוק ל-35.47 מיליון דולר.

בתי המכירות נקראים "השוק השניוני" (secondary market), כיוון שהמוצגים הנסחרים באמצעותם מגיעים מאספנים ומסוחרים שרכשו אותם ולא מהאמנים עצמם, כך שברוב המקרים לא מדובר בהכנסות לאמן. עם זאת, בתי המכירות מעידים כי יש מקרים שבהם אמנים מציעים עבודות למכירה ישירה, כאפיק למפגש עם קהל מעוניין, אשר אינו מגיע באופן עצמאי לתערוכות ולביקורי סטודיו.

דב חזן, העומד בראש בית המכירות תירוש, מציין כי אמנים עצמאיים, בעיקר, שאינם מיוצגים על-ידי גלריות, מציעים את עבודותיהם בדרך זו. אלה נכללות בדרך כלל בחלק ב' של המכירות (שבו רמת המחיר נמוכה יותר ומתחילה בפחות מ-1,000 שקל). המשך הצגתו של אמן במכירות הבאות תלוי בביקוש ליצירותיו.

גם גלריות ואוספים תאגידיים מוכרים לעתים דרך בתי המכירות, כדי לממש רווחים. כך למשל, אוסף הפניקס מכר יצירות בשנים קודמות באמצעות תירוש וסותבי'ס, כדי לממן בין היתר את הוצאות האחזקה הגבוהות של האוסף בידי החברה.

בארץ פעילים מספר בתי מכירות ותיקים המתמחים במכירת אמנות. חלקם עברו גלגולים שונים אך נותרו בעלי אופי משפחתי, ביניהם תירוש ומצארט (לשעבר מצא), המרסייט (לשעבר בן-עמי) ואגוזי.

שני בתי המכירות הגדולים בעולם, כריסטי'ס וסותבי'ס, מנהלים סניפים פעילים בישראל, אך זה כעשור אינם מקיימים מכירות סדירות בארץ (מדי פעם מתקיימות תערוכות מכירה ומכירות צדקה). סותבי'ס מקיים מאז 2004 מכירה שנתית ישראלית ובינלאומית בניו-יורק ובצמוד אליה מכירת יודאיקה, ואילו המכירה האחרונה של כריסטי'ס בישראל נערכה באביב 2006.

סיגל מרדכי, מנכ"לית סותבי'ס ישראל, מציינת מגמה של עלייה ברמת העניין של ישראלים במכירות הבינלאומיות של החברה.

- הגדלתם את מעגל האספנים בארץ?

"בהחלט כן, ראינו גידול במספר האספנים שמתעניינים באמנות בינלאומית ולא רק ישראלית. בעיקר באמנות עכשווית ופחות (אם כי גם), באמנות קלאסית, אימפרסיוניסטית ומודרנית. זה משקף את המגמה הכללית בעולם, שלפיה יש יותר קונים חדשים לאמנות עכשווית ואני מאמינה שזה עוד יילך ויגדל ב-2013".

- מה מוביל את המגמה?

"הרבה מהאספנים חדשים הם בשנות ה-40-50 לחייהם. פעם היו קונים אמנות בגיל 60-70 לפחות. הם מתחילים להתעניין באמנות מכל מיני סיבות.

"חלקם רוצים להיכנס לתחום כהשקעה אלטרנטיבית, כשאני, אישית, מסתייגת מהמונח הזה. אנחנו בסותבי'ס לא מאמינים שהמניע צריך להיות 'השקעה טובה', אלא להיפך. תמיד אנחנו מייעצים לקנות אמנות בזכות הערך המוסף של ההנאה מהיצירה שרכשת, האסתטיקה ואהבת האמנות. לאף אחד אין את כדור הבדולח שיגיד מהי השקעה טובה ומה לא. אבל אני מאמינה שאנשים רואים בכך דרך נוספת להשקיע את הכסף הפנוי וגם ליהנות".

- מה רמת המחירים שהישראלים מוציאים על אמנות?

"באופן כללי, טווח המחירים נע מעשרות אלפי דולרים עד כמה מאות אלפים".

חשש כי האינטרנט פוגע בגלריות

המכירה הישראלית השנתית של סותבי'ס, לפני כחודש בניו-יורק, הסתכמה ב-3.85 מיליון דולר. על המגמות בשוק הישראלי אומרת מרדכי: "היינו מאוד מרוצים מהמכירה - בעיקר בגלל שנוספו לנו הרבה קונים חדשים, שלחלקם זוהי הפעם הראשונה שקונים ומתעניינים באמנות. זה מאוד מעודד לראות שהשוק בריא ומתחדש. מעבר לתוצאות, ברמת העומק גם ההתעניינות וגם ההשתתפות בפועל מעידים על פוטנציאל גבוה של המשך התעניינות וקנייה עתידית, של מעגל נוסף של אנשים".

בית המכירות תירוש מסכם את 2012 עם מכירות של 9.16 מיליון דולר, עלייה של כ-5% מ-2011. מכירות האמנות של החברה הסתכמו בכ-7.12 מיליון דולר ומכירות העתיקות בכ-2 מיליון דולר. בית המכירות מקיים בכל שנה שתי מכירות עתיקות ושתי מכירות אמנות. חזן אינו רואה שינוי מגמה מהשנים האחרונות. "האמנות המודרנית והעכשווית הפכה להיות מובילה ותופסת נפח גדול יותר ויותר במכירות ובמחירים, לעומת האמנות הקלאסית-פיגורטיבית. מיכל נאמן, לאה ניקל, אורי רייזמן ועוד אמנים עכשוויים".

בין שיאי המחיר שנרשמו השנה בתירוש, הוא מציין אמנם את ה"מאסטרים" הישראליים ראובן רובין ונחום גוטמן, אך גם את עבודותיהם של לאה ניקל, משה קופפרמן וכן את הביקוש הרב לאמנים ישראליים פעילים כמו מיכל נאמן, ציבי גבע ועוד.

שיא המחיר השנתי בתירוש הוא של רובין, ליצירה "אגרטל פרחים בנוף" מ-1936, שנמכרה ב-230 אלף דולר. "אבל יש לנו כבר ריזמן שנמכר ב-200 אלף דולר וניקל ב-100 אלף דולר. הנפח של עבודות השמן של רובין הוא כמובן מאוד משמעותי. במכירה בסותבי'ס, למשל, העבודה של רובין נמכרה ב-542.5 אלף דולר, זה אחוז ניכר, אבל המגמה היא התחזקות של האמנות העכשווית".

חזן מציין עוד כי התערוכות בגלריות ובמוזיאונים הופכות את האמנות העכשווית למוכרת יותר ונותנות לה את ההכרה הנחוצה לאספנים.

- אספנים מחפשים קלאסיקה בת-זמננו?

גלריות משקפות את מה שהולך עכשיו והמוזיאונים כמובן מעניקים גושפנקה למה שנחשב טוב. ההכרה הזו חשובה".

- המסחר בגלריות נפגע בשנה האחרונה?

"האינטרנט פתח בפנינו את העולם באופן ניכר וייתכן שהוא פוגע בגלריות. במכירות הפומביות אנחנו רואים נועה רבה דרך האינטרנט, הגענו לאספנים שבאופן אחר לא היינו מגיעים אליהם. מי שחיפש אמן מסוים ודרכו הגיע לקטלוג שלנו - נשאר מנוי".

בתירוש עדיין לא מתקיימות מכירות חיות באינטרנט. הקטלוג עולה לאתר החברה וניתן להציע ביד (השתתפות במכירה). יש גם מכירות אינטרנטיות באופן שוטף, אך בעת המכירה הפומבית בפועל, ההשתתפות מרחוק היא טלפונית בלבד. "אני יודע שהמתחרים שלי כן עושים את זה אבל השיקול שלנו הוא שאחוזי המכירה שלנו מאוד גבוהים - מעל ל-90% מהמוצגים, אני לא זקוק לאינטרנט ובינתיים זה מאט לי את הקצב של המכירה באולם".

- הקטלוג עדיין רלוונטי?

"אני מאמין שנמשיך להדפיס קטלוג, כי אני מכיר בין לקוחותיי עוד אנשים שלא מכירים מחשב. מעבר לזה, הקטלוג שאתה מקבל מבית המכירות הוא כרטיס ביקור של בית המכירות וגם מחווה של כבוד לאספן".

ירידה לאמני "אופקים חדשים"

בית המכירות מונטיפיורי מדווח על פדיון של 2.05 מיליון דולר משתי מכירות פומביות גדולות, ארבע מכירות פומביות קטנות, ארבע תערוכות ומכירות מזדמנות. "בסה"כ נמכרו השנה כ-650 יצירות אמנות. הצפי ל-2013 הוא להגדיל את הפדיון ל-2.5-3 מיליון דולר", מוסר מנכ"ל מונטיפיורי, יובל בן-שלוש. שיא המחיר נרשם ליצירה של אורי ריזמן "בית על גבעה" משנות ה-70, שנמכרה ב-166.8 אלף דולר. עבודה של רובין "קיץ ליד צפת" נמכרה ב-133.4 אלף דולר וציור מופשט של מרדכי ארדון נמכר ב-120.75 אלף דולר.

בית המכירות מצארט, בניהולם של לוסיין קרייף ואורי רוזנבך, מדווח על שיא הכנסות ב-2012, שהגיעו ל-10.78 מיליון דולר, מתוכם כ-8.5 מיליון דולר ממכירות פומביות והיתר - ממכירות פרטיות. בית המכירות מקיים חמש מכירות גדולות מול קהל ועוד חמש מכירות בקנה מידה קטן יותר בגלריה ובאינטרנט. המכירות הגדולות מתקיימות בו-זמנית באולמות בישראל, בניו-יורק ובפריז וכן בהשתתפות און-ליין באתר החברה.

במסגרת המכירות של מצארט, נמכרה יצירה של שאגאל בניו-יורק ב-553 אלף יורו ובתל-אביב נמכרה באותו ערב, במסגרת אותה מכירה, יצירה אחרת של שאגאל ב-211 אלף יורו.

בית המכירות שורשים קיים השנה רק שתי מכירות פומביות, במקום ארבע כרגיל, עקב המעבר לגלריה חדשה ברחוב ריינס בתל-אביב ופתיחת סניף חדש בחיפה. בית המכירות מדווח על מחזור צנוע של מכירת אמנות בכ-2 מיליון שקל - כ-520 אלף דולר. בנוסף נמכרו בשורשים פריטי יודאיקה, תכשיטים, כלי כסף וחפצי אומנות דקורטיבית בכ-1.2 מיליון שקל (כ-300 אלף דולר).

מנכ"ל שורשים, שמעון לאומי, מציין כי ביצירות קלאסיות ישראליות של אמנים כמו פאן, גוטמן, יוחנן סימון, קסטל ועוד, ניכרת עליית מחירים, בעוד שאמני שנות ה-50, ביניהם יצירות מופשטות של דור "אופקים חדשים" - יחזקאל שטריכמן, יוסף זריצקי או מרסל ינקו (דאדא), עדיין נמכרות במחיר הנמוך מלפני מספר שנים.

לאומי: "יש עניין בקרב הקהל באמנות מודרנית ישראלית - תומרקין, ליפשיץ, ניקל ואחרים, שמחיריהם יציבים ויש ביקוש גם לאמנים עכשוויים, ובמיוחד לאמנים פיגורטיביים צעירים, שיצירותיהם נמכרות עדיין במחירים נמוכים. הכוונה היא למחירים שאספנים צעירים או בתחילת דרכם יכולים להרשות לעצמם, גם כהשקעה לטווח ארוך".

לאומי מציין גם את עליית ההתעניינות בתחום העיצוב האמנותי שמושך התעניינות מחודשת. גם בתירוש החלו לכלול עיצוב עכשווי במסגרת מכירות האמנות. זאת, כחלק מצמיחתו של דור אספנים חדש.

"2013 עשויה להיות השנה שבה אספנות האמנות העכשווית תהפוך מטרנד נישה לאספנות אמיתית ובעלת עומק ועניין. זאת בזכות קהל צעיר שמתעניין יותר ויותר ביצירות אמנות ובפריטי עיצוב המדברים אליו בשפתו ומעוררים עניין תודעתי ותקשורתי, ופחות ביצירות הפונות לקהל בורגני-קלאסי. זו מגמה המורגשת כבר בשנתיים-שלוש האחרונות, ואני סבור שתלך ותתחזק", אומר לאומי.

המרסייט הוא אתר המכירות הישראלי היחיד הפועל באינטרנט בלבד, מאז שנת 2000. "אנו מקיימים אחת לחודש ולעתים אפילו שתיים", אומר המנכ"ל ובעלי בית המכירות, מיכאל בן-עמי. "מחזור המכירות השנה עומד על כ-8 מיליון שקל - 2.2 מיליון דולר. מתוכם אמנות 80% ו-20% יודאיקה, תכשיטים ועתיקות. המחיר הגבוה ביותר השנה ליצירה היה כ-100 אלף דולר.

"לקראת סוף 2012, ניכרה ירידה מסוימת בקצב הביקושים אך לא ירידה חזקה. יש לנו כ-7,000 לקוחות רשומים, כ-70% מהם מחו"ל. אנו רואים ביניהם נשיאים ומנכ"לים של חברות גדולות אבל גם לקוחות בלתי מזוהים. יש גם הרבה ישראלים שהצליחו בעסקים ויש להם עניין באמנות.

"מבחינת הנטייה האמנותית אני רואה אצלנו ביקוש גדול יותר לקלאסיקה ופחות לאמנות עכשווית", אומר בן-עמי.

לדבריו, גם שטרייכמן וזריצקי המודרניים יותר זוכים לביקוש בעיקר בקרב ישראלים בחו"ל. "בציור הבינלאומי קורים לפעמים דברים מוזרים. הגיעו אלינו יצירות של צייר יהודי שנולד ברוסיה ועבר בארץ לתקופה קצרה, יוסיף גורביץ'. הוא שהה בארץ מספר שנים בקיבוץ רמות מנשה בשנות ה-60 המוקדמות והיגר לדרום אמריקה. בפרו הוא זכה בפרסים והפך לצייר בינלאומי מבוקש. על עבודות אקוורל שלו הגענו למחיר כמעט אבסורדי של 50 אלף דולר - שיא עולמי לאמן".

בן-עמי מרגיש ביטחון במדיום האינטרנטי, שמאפשר לו, לדבריו, לעשות מכירות קטנות ומהירות יותר. כיוון שמרבית לקוחותיו בחו"ל, הוא מציין שאינו מושפע כמעט מתקופות חלשות במכירות בארץ. "ב-2008 האמריקאים הפסיקו לקנות והמשבר ניכר. אחר כך, חזרו לשוק גם קונים ותיקים וגם חדשים - כל חודש יש לנו עשרות לקוחות חדשים".

מכירות פומביות
 מכירות פומביות