גן עדן לחוטאים: ביסטרו החלוצים 3

החלוצים 3, אם ישכילו נעמה ואיתן לשמור על הרוח החמקמקה המשוחררת והספונטנית של המקום, עוד נכונו להם ולביסטרו שלהם עלילות

24 שנים יחד זה לא הולך ברגל. אז לקחנו את המכונית. מה גם שאפילו הייתה חניה. אני מקווה שאתה לוקח את ענת למקום ראוי, ניסה חברי הטוב ה' לדבר על לבי. זה מקום צנוע, אבל אני חושב שהיא תאהב אותו, עניתי. "איזה יופי", אמרה ענת כשנכנסנו לחלוצים 3. בינגו. ישבנו על הבר הקטן, החזקנו ידיים, נדמה לי שאפילו התנשקנו קצת והתחלנו לדבר... על הילדים.

בחודשים הספורים מאז שנפתח הפך הבר-ביסטרו הקטן חלוצים 3 לשיחת העיר, לפחות בחוגים מסוימים. בדרך כלל שיחות כאלה מעלות את רף הציפיות לרמה כזאת, שכל ניסיון לטפס אליו מתרסק מיד על סלעי המציאות.

לשמחתנו הרבה - בכל זאת, זו הייתה לא רק חגיגת 24 שנותינו כזוג אלא גם יציאה נדירה מאוד מהבית בערב בלי הילדים - מהרגע שהתחיל האוכל לזרום לשולחננו, התברר שלא רק התפאורה הצנועה מוצאת חן בעינינו. בחלל הקטן והמעט ספרטני - כמה שולחנות גבוהים וכיסאות בר לצדם, בר קטן עם עוד כמה כיסאות, מטבח זערורי פתוח וקירות כמעט חפים מקישוטים - מגישים כמה מהמנות הכי פשוטות, ובו זמנית הכי מקסימות ובעיקר טעימות שיצא לנו לטעום זה זמן רב. אחראים לכך נעמה שטרנליכט ואיתן ונונו - זוג בעבודה וגם בחיים, הוא על האוכל והיא על היין הנהדר ועל האירוח.

התחלנו עם לשון קרה בוויניגרט צלפים ופטרוזיליה. ענת קצת הזדעזעה למראה הגוש השלם שנפרס לעינינו וצורתו לא הותירה כל מקום לספק, והודיעה מיד שלא תטעם. אחר כך טעמה בכל זאת, ונשבתה בקסם. מדובר באחת ממנות הלשון הכי מעודנות שטעמתי מימיי. שום דבר שמזכיר את מנות הלשון החמות עם רוטב הפטריות של אולמי החתונות של ילדותנו. קיבלנו גם טעימה ממנת הסינטה הכבושה בגפת (שאריות קליפות הענבים היבשות לאחר ייצור היין) קברנה סוביניון, לא פחות עדין וטעים, והמשכנו בשלישיית ברוסקטות סרדינים כבושים ועגבניות. כמה פשוט - ככה טעים.

מכיוון שהיינו קצת חזירים, הזמנו גם מנה קטנטנה של לחם מרוח ב-N'duja - ממרח חזיר ופלפל חריף מקלבריה, שנעמה ואיתן הביאו מתערוכת slow food באיטליה שבה ביקרו לפני כמה שבועות. בסוף הערב, לפני הקינוח, טעמנו גם את נקניק הקופה* (צוואר חזיר) שהוא חלק מצלחת הנקניקים שהגיעה מאותו מקום. גן עדן לחוטאים. הזדרזו, כי לא בטוח שהדברים האלה יישארו כאן לזמן רב.

המשכנו במרק בשר ובגרגירי חומוס עם המון כוסברה, פטרוזיליה ולימון. גרגירי החומוס היו גדולים ורכים, והבשר התגלה ככדורי בשר קטנים וחמצמצים מבשר בקר וכבש. מין גרסה מעודנת של מרק הצ'ורבה כדורים הרומני, שאני כל-כך מתגעגע אליו מאז שווילי סגר את הגריל הרומני של חיים.

העיקרית השנייה הייתה בלוק מלבני של חלה טרייה וקטנה, שרוקנה מתוכנה ומולאה בפירורי בשר פולקע של חזיר ובייקון ברוטב יין לבן. אכן מנה חזירית במלוא מובנה, הטוב, של המילה.

את כל הגשפעט הזה, לא כבד או מכביד כמו שזה נשמע, ליווינו בכמה יינות מצוינים שנעמה בחרה להגיש בכוסות. ריזלינג גרמני חמוץ-מתוק שכזה, פרוסקו איטלקי מבעבע וחמוד, בוז'ולה וילאז' קליל של ז'ורז' דובף, וכוס יין אדום מורכב ומצוין מיקב כרם שבו המקומי.

קינחנו בקרפ סוזט קלאסי, מתוק ומצוין. בביקור קודם שלי כאן, בבראנץ' צהרי שישי, טעמנו אני ובני גם את הקורנביף הטעים שאיתן כובש בעצמו, ואת מוס השוקולד המושחת והממכר.

החלוצים 3 הוא לטעמי מקום נהדר. אבל הוא צריך להיזהר. אמנם החלל הקטן אינו מאפשר התנפלות אמיתית, אבל גם ככה, נער הייתי וגם זקנתי, ולא מעט מקומות טובים וקטנים כאלה נפלו על מזבח הקהל, חוסר הסבלנות או אלף סיבות לא חשובות אחרות. ראו מקרה בית האוכל של דודי, למי שזוכר את הביסטרו ההונגרי של דודי שיק ששכן לא רחוק מכאן, בצד השני של שוק לוינסקי, ולא הוציא את שנתו החמישית אף שנבחר שוב ושוב, ובצדק, לאחת המסעדות הטובות בארץ.

אם ישכילו נעמה ואיתן להדוף בחן את הדרישות שעוד יגיעו, כך אני חושש, מצד הלקוחות המפונקים, להגדיל את התפריט המאוד מצומצם ולהכניס מנות קצת יותר תקשורתיות (יש כאלה, כמו למשל שתי מנות הפסטה, אבל הן לא רבות, ובכל מקרה התפריט קטן כאמור), ובעיקר אם יצליחו לשמור על הרוח החמקמקה המשוחררת והספונטנית של המקום, עוד נכונו להם ולביסטרו שלהם עלילות. עלילות קטנות, אבל אלה הן העלילות הכי מרתקות. לפחות לטעמי.

החלוצים 3

פרטים: החלוצים 3 תל אביב, 03-5231016. ב'-ה', שבת, 19:00-00:00, ו' 00:12-00:00 מחירים: שלוש ברוסקטות סרדינים - 35 שקלים, לשון - 34 שקלים, חלה במילוי פולקע לבן - 52 שקלים, מרק בשר - 45 שקלים, קרפ סוזט- 38 שקלים, ממרח חזיר - 28 שקלים, יינות בכוסות - שבו 48 שקלים, ריזלינג 42 שקלים, בוז'ולה 34 שקלים, פרוסקו 28 שקלים

כדאי להכיר

קופה (Coppa) מי שטעם פרושוטו איטלקי יודע שמדובר באחד הנקניקים הכי טובים עלי אדמות. לא כולם יודעים שלא רק ירך החזיר משמשת כחומר גלם ליצור ממנו מעדן. צוואר חזיר מיובש, קופה או קפיקולה (Capicola) הוא נתח כזה, והוא מתחרה רציני וגס רוח לפרושוטו המהולל. אפילו חברת מזרע שלנו מייצרת משהו דומה, שגם אם אינו מגיע למעלת הקופה המקורי, הוא יופי של נחמה.

36.90 שקלים ל-120 גרם במעדניית מזרע בדיזנגוף סנטר