מה הלחץ, דברו איתם במארס

אם הכול יתנהל כמצופה, רה"מ בנימין נתניהו יציג את ממשלתו השלישית במחצית חודש מארס 2013. זה יקרה קרוב לחודשיים לאחר הבחירות. לפני שנתיים וחצי, התקיימו בחירות באנגליה. המנצח, דיוויד קמרון, התקשה מעט להקים ממשלה. למען הפרופורציה - שם זה קורה בדרך-כלל מיד לאחר הבחירות. המנצח נכנס לרכב השרד ונוסע ישירות למשכנו בדאונינג 10, בלי שהיות מיותרות.

לקמרון זה לקח ארבעה ימים עד שהקים קואליציה עם הליברל-דמוקרטים. כולה ארבעה ימים. העיתונאים בממלכה לא ידעו את נפשם: "שלושה ימים חלפו ועדיין אין ממשלה" - זעקו הכותרות. חצופים שכמותם, נראה את "האומללים" האנגלים האלה מעבירים כאן סיבוב אחד של מגעים קואליציוניים.

למי שלא שם לב: לישראל אין ממשלה מתפקדת כבר חמישה חודשים. בספטמבר אשתקד קברניטיה יצאו לפגרת החגים, באוקטובר החלה פגרת הבחירות, ומאז המדינה מתנהלת על אוטומט. אבל בשביל פרוצדורה יש זמן, מה כבר בוער. שמונה ימים ארוכים חלפו מיום הבחירות ועד שהועברו התוצאות לנשיא המדינה. למה? וכי לא ניתן היה לעשות את זה ביומיים-שלושה. לא חבל על שבוע שלם שהלך סתם. רק עכשיו מתחיל המשא-ומתן הקואליציוני - שישה שבועות של מסע אלונקות מפרך בן אלף מילין, שיסתיים בקואליציה, אבל בדרך יוציא לכולם את החשק לחיות.

החוק מעניק פרק זמן של ארבעה שבועות להרכבת ממשלה, ועוד ארכה של שבועיים. בסוף זה תמיד נחתך ברגע האחרון. כמעט בטוח שלו היה ניתן להם שבוע להשלמת המלאכה, הם גם היו מסתדרים. בסוף הרי כולם מתיישרים לפי הדד-ליין. אף אחד לא יוותר על הרכבת ממשלה כי לא היה לו מספיק זמן (חוץ מציפי לבני). קצרו בחצי את כל הפרוצדורות, ותראו איך כולם יסתדרו.

נתניהו החליט להדיר פוליטיקאים מצוות המשא-ומתן של הליכוד. על פניו זו החלטה מובנת ונבונה. לעד ידאגו פוליטיקאים ראשית כול לאינטרס האישי של עצמם. זו הייתה הסיבה שגם ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט העדיפו בשעתם למנות צוותי משא-ומתן על טהרת המשפטנים והחצרנים.

ועדיין, מבט על הנושאים-ונותנים שמתייצבים כעת לדיונים מטעמם של נתניהו ואביגדור ליברמן מעלה את השאלה - האם זה הצוות שיכול לתפור לנתניהו את העסקה הטובה ביותר.

איש לא יודע באמת איך זה ייגמר

עוה"ד יצחק מולכו ודוד שמרון הם שני פרקליטים ותיקים ובכירים שאמונים על ראש הממשלה, אבל לא מאוד מנוסים ברקיחת קומבינות פוליטיות. האחד משמש כפרקליטו המדיני של נתניהו, והשני כפרקליטו המשפחתי. לו היה מדובר עכשיו על עוד מהלך סרק מול הפלסטינים, או תביעת סרק נגד עיתונאי סורר, הם היו מן הסתם השליחים המושלמים. עו"ד יואב מני, פרקליטו האישי של ליברמן ניהל בעבר משאים-ומתנים מטעם הבוס, וגם רו"ח משה ליאון, לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ מכיר היטב את הפוליטיקה - אבל שניהם מנותקים כבר שנים מהעיסוק הפוליטי.

למשאים-ומתנים קואליציוניים יש כלל ברזל; גם כשהסוף ברור וידוע מראש, כולם יורקים דם עד שההסכמים נחתמים. הפעם הסיפור מסובך יותר. נוסף לזה שהעסק ממילא קשה, איש לא יודע באמת איך זה ייגמר. משום מה נוצר הרושם שהקואליציה תיבנה על הציר של יאיר לפיד-נפתלי בנט, אבל אף אחד לא שמע מנתניהו שהוא מוכן לוותר על הברית שלו עם החרדים. והאמת היא, לפחות בינתיים, שהוא עוד לא מוותר עליה, בעיקר לא בעבור לפיד ("סביר להניח שאהיה ראש ממשלה"), שותף שמלכתחילה לא בא לו באופן טבעי.

שמונת הימים שחלפו מאז הבחירות לא קידמו אותנו באמת לעבר ממשלה חדשה. אבל מה הלחץ, יש עוד זמן, דברו איתם במארס. איזה מזל ששום דבר כאן לא בוער.

הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10