הסיוט של נוחי דנקנר

בכתבה שפורסמה על אודותיו לאחרונה במגזין G של "גלובס" תואר ג'רמי בלנק על-ידי מי שהוגדרו כמקורביו כ"בחור צעיר, נאה ומאוד חייכן, אבל מי שלא מכיר אותו יכול להתבלבל, משום שמאחורי החזות הזאת יש אדם מאוד חד, שיודע בדיוק מה הוא רוצה". "יש לו קצת התנהלות של איש סיירת", הוסיפו. "הוא פועל בחשאיות, מתקרב ליעד בשקט, ורק אז מסתער. הוא לא רואה בעיניים, אין לו אלוהים מלבד אלוהי התשואה".

יהיו התיאורים הללו מוגזמים ככל שיהיו, מהלכיו האחרונים של בלנק, נציג קרן ההשקעות האמריקאית יורק בישראל, מפגישים את שוק ההון המקומי עם תרבות עסקית שונה לחלוטין ממה שהורגל בה עד כה. כזו שאינה חוששת להתעמת עם מי שנחשבו עד לאחרונה לשליטי הכלכלה המקומית, ואינה מתביישת ברצונה לקחת מידיהם את השליטה בעסקיהם. בקיצור, כל מה שהגופים המוסדיים המקומיים הם לא.

הרכישות האגרסיביות של קרן יורק באיגרות החוב של אי.די.בי פתוח ואלביט הדמיה, הפכו את בלנק לדמות מפתח בגיבוש הסדרי חוב בחברות ההשקעה של נוחי דנקנר ומוטי זיסר. מדובר בשני הסדרי החוב הגדולים ביותר שעומדים כיום על הפרק בשוק ההון המקומי, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל כל אחד.

דנקנר וזיסר מצאו את עצמם בשנה האחרונה במצב שבו חברות ההחזקה שבשליטתם נתונות במצוקה תזרימית, ואינן מסוגלות להחזיר או למחזר את חובותיהן למחזיקי האג"ח. קו דמיון נוסף בין שני הטייקונים בדימוס הוא היעדר הון פרטי שביכולתם להזרים לעסקיהם. יתרה מכך, החברות הפרטיות של השניים חייבות כל אחת מאות מיליוני שקלים לבנקים.

המצוקה של השניים היא הקרקע הפורייה שעליה נבטה תוכנית הרכישה/השתלטות של בלנק. בשלב ראשון רכשה קרן יורק כ-20% מהאג"ח של שתי החברות, במחירי שפל. בשלב השני היא מעמידה את עצמה בראש מחנה מחזיקי האג"ח, במטרה לקחת לידיה את השליטה בשתיים, אגב הסדר חוב שיניב לה, כך היא מעריכה, רווחים גבוהים.

כאן, מבחינת בלנק, נגמר הדמיון בין שתי החברות. באי.די.בי הוא נחוש לכפות הסדר חוב כולל, שיהפוך אותו לבעל הבית בחברה וירחיק ממנה את בעל השליטה הנוכחי, דנקנר. זיסר, מבחינתו, יכול להמשיך ולנהל את עסקיה של אלביט הדמיה, גם עם מעמד של בעל מניות מיעוט.

אי.די.בי פתוח: דנקנר בין הפטיש לסדן

קרן יורק בחרה לבצע את השקעתה באג"ח אי.די.בי פתוח, החברה הבת של אי.די.בי אחזקות (שדרכה שולט דנקנר בקונצרן). הסיבה לכך היא איתנותה היחסית של פתוח, שבאמצעותה מוחזקות השקעות הליבה של הקבוצה: כלל ביטוח ודיסקונט השקעות (החברה האם של סלקום, שופרסל, נכסים ובניין וכור).

מבחינה פיננסית היה זה הצעד הנכון לעשות, ולראיה, יורק מורווחת "על הנייר" 150-200 מיליון שקל על השקעתה, לאחר שהאג"ח של פתוח עלו בעשרות אחוזים. אבל בלנק אינו מסתפק ברווח פיננסי, ולהערכתו ניתן להפיק באמצעות השתלטות על מניות אי.די.בי תמורה שתעלה על ערכן המתואם של האג"ח.

אלא שלפחות בינתיים אי.די.בי פתוח היא חברה סולבנטית, שיכולה לעמוד בהתחייבויותיה ולפיכך אין לקרן יורק עילה לדרוש פירעון מיידי של החוב. למי יש עילה כזאת? למחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות, שמזה שבועות כבר מנהלים מגעים לגיבוש הסדר חוב מול הנהלת החברה. כך נולדה התוכנית שמובילים בלנק ובן בריתו, בית ההשקעות פסגות, שנועדה לגבש נציגות משותפת, שתפעל לכפות הסדר חוב כולל בקבוצה באמצעות פנייה לביהמ"ש.

עבור מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות מדובר בבשורה טובה, שכן היא מאפשרת להם לערוך "מכרז" בין הצעתו של בלנק (המציע טיפול כולל בבעיית החוב של חברות המטה בקונצרן) לבין הצעת דנקנר, המבטיח הזרמת הון חיצונית - באמצעות כספו של המיליונר אדוארדו אלשטיין - לצד תספורת של כ-30% מהחוב (600 מיליון שקל).

תהייה החלטתם אשר תהייה, מבחינת דנקנר זו סיטואציה רעה, מכיוון שהוא מוצא את עצמו בין הפטיש לסדן: אם לא ייענה לדרישותיהם של מחזיקי האג"ח באי.די.בי אחזקות, הם עשויים לקבל את הצעתה של קרן יורק ולפעול להדחתו. אם יענה לדרישות הוא יצטרך לשלם מחיר יקר, הן בתוספות הון שיוזרם לחברה, הן בהגברת המעורבות של המחזיקים בניהול אי.די.בי והן בירידה בהחזקותיו, שמשמעותה פחות דיבידנדים להם הוא זקוק כדי להתמודד עם חובותיו הפרטיים.

אלביט הדמיה: שואף לסיבוב מוצלח

בניגוד לאי.די.בי פתוח, שהחברות המוחזקות על ידה מתאפיינות באיתנות פיננסית וניהול מקצועי, חברת ההשקעות של זיסר עוסקת בייזום של פרויקטים נדל"ניים, בעיקר מדינות מזרח אירופה ובהודו. במקרה זה אין ל"יכולות הניהוליות" שמביא בלנק כל ערך מוסף ותקוותו היא ככל הנראה לסיבוב פיננסי מוצלח על האג"ח שרכש בחצי מחיר.

גם זיסר עצמו, מי שאחראי למצבה העגום של החברה, מבין זאת. לכן אין לו כנראה שום בעיה לוותר על מניות השליטה באלביט הדמיה לטובת קרן יורק ושותפיה, אגב הסדר חוב שיעניק לחברה חמצן פיננסי וירחיק ממנה את איום הפירוק.

על פי מתווה הסדר החוב המתגבש באלביט הדמיה, נראה שזיסר ימשיך לנהל את עסקי החברה ויחזיק באופציה שתאפשר לו, במידה שמצב העסקים ישתפר בעתיד, להגדיל את החזקותיו ולשוב לקדמת הבמה.