אבנר קופל יסדר: הריטיינרים, הג'ובים והטיסות בביזנס

תחקיר "גלובס": חגיגת הריטיינרים במינהלת הליגה ללוביסטים וליועצים, ההוצאות המנופחות באיגוד הכדורסל שהובילו לחריגות, ועוד

ב-1 בפברואר התרווח אבנר קופל על כסאות מחלקת הביזנס בטיסת טורקיש מאיסטנבול לתל אביב. לא היה בזה שום דבר שונה מטיסות אחרות בתפקיד שהעביר קופל במהלך השנה האחרונה. מחלקות הביזנס הכירו מקרוב את יו"ר איגוד הכדורסל. טיסה לניו יורק, טיסה לאתונה ביחד עם סגנו מוטי אמסלם "לבחון מקרוב" את הפעילות המאוד חשובה של הנבחרת 3-על-3. טיסות לכאן וטיסות לשם. עוד לפני החלטות הרות גורל בנוגע לכדורסל הישראלי הגווע, באחת מהישיבות הראשונות עם כניסתו לתפקיד מ"מ יו"ר איגוד הכדורסל ב-25 בינואר 2012, דאג להעביר החלטה כי מהיום והלאה יו"ר האיגוד וסגניו יטוסו ביזנס.

הסיפור הקטן והלא באמת חשוב הזה הוא חלק ממערך שלם של התרחשויות מעוררות מחלוקת שעובר איגוד הכדורסל בשנה האחרונה. השנה שבה עזב קופל את תפקידו כיו"ר המינהלת ונבחר לג'וב של איגוד הכדורסל. שנה שהשורה התחתונה שלה שווה בדיקה מעמיקה: למרות תקציב הוצאות מאושר של כ-35.7 מיליון שקל לשנת 2012, סיים האיגוד בחריגה של יותר מ-7 מיליון שקל בהוצאות, כשהם נסגרות על סכום כולל של 42.9 מיליון שקל.

חריגות 2012 באיגוד הכדורסל
 חריגות 2012 באיגוד הכדורסל

קופל, שבימים אלו נלחם על עתידו הציבורי מול רשויות המס בפרשיית חברת הביטוח "רב-אור" שבבעלותו, נלחם מתחת לפני השטח תחת עדויות שהולכות ונערמות סביב פעילות הכספים הבזבזנית שלו באיגוד הכדורסל, ולפני כן במינהלת הליגה. גם המעורבות שלו בבחירות לוועד האולימפי, כשהוא תלוי באוויר בין הבטחות למרכז הפועל למכבי, עלולה לחרוץ את גורלו באיגוד הרבה יותר מוקדם מהצפוי. זה כבר לא קופל הבטוח מתקופת המינהלת, או זה שהשתלט באמצעות בחירות דמוקרטיות על תפקיד יו"ר האיגוד בקיץ האחרון. "הוא מתחיל להבין שהדברים והסיפורים יוצאים מכלל שליטה וסוגרים עליו מכל הכיוונים", זוהי האבחנה של רבים מהאנשים שהתראיינו לכתבה זו.

הכתבה שמובאת כאן לא מתיימרת כמובן לקחת מקופל את אחד המיזמים הגדולים שנעשו בספורט הישראלי - מינהלת הליגה בכדורסל, שהפכה בעשור האחרון לגוף מקצועי שמגייס מיליוני שקלים עבור קבוצות הכדורסל. אבל היא תראה שאיפשהו בדרך, ייתכן שקופל קצת שכח שלא הכל מותר ואפשרי, ושנהנתנות והוצאות מנופחות לא יכולים להיות בנויים על כספי ציבור.

***

נקודת הביקור הראשונה שלי במסע היא הלשכה של קופל באיגוד הכדורסל. עוד לפני הכניסה למשרד המפואר ששופץ עם כניסתו לתפקיד, ביחד עם שיפוץ הבניין במאות אלפי שקלים, יש לעבור צ'ק פוינט שכולל את הרכש שקופל הביא עמו - מזכירת הלשכה האישית עדי שום. תפקיד שלא אויש באיגוד הכדורסל עד היום (מזכירת המנכ"ל היתה גם המזכירה של היו"ר). עדי שום עבדה בזמנו אצל קופל בעסקי הביטוח בבית "גיבור ספורט" ברמת גן.

היא לא היתה היחידה שקופל הביא עמו. במסגרת הניסיון להכניס את משרדי המינהלת לתוך איגוד הכדורסל (ניסיון שנכשל), ולהפוך אותם למעין גוף אחד, קופל הביא גם את חגי סגל, קצין התקשורת של המינהלת, לתפקיד דובר האיגוד. למוטי אקסמיט, שהחזיק בתפקיד הדובר, מצאו פתרון יצירתי - כשקיבל ג'וב כ"אחראי פרויקטים". במסגרת תפקידו כ"פרויקטור" נשאר אקסמיט עם המשכורת והרכב הצמוד מטעם האיגוד. בסך הכל הצטרפו לאיגוד מאז הגיע קופל יותר מ-7 עובדים בשכר, חלקם קיבלו גם רכב.

קופל, שקיבל בירושה את תקציב 2012 מקודמו שי שני, לא באמת ספר אותו. במסגרת הירושות מהמינהלת הוא החליט להביא איתו גם את מפיק האירועים גיל קרן, שהפיק עבור המינהלת את הפיינל-פור בשלוש השנים הקודמות. במקביל הורה קופל לבטל את "ועדת האירועים" של איגוד הכדורסל, ועדה אין-האוס, שעד היום היתה אחראית להפיק את האירועים של האיגוד. גיל קרן הוא לא עוד מפיק אירועים - הוא נחשב לאחד ממפיקי-העל של תעשיית האירועים בארץ, שעובד עם עשירי ישראל ותפר אירועים בין היתר למשפחות שאשא, צ'רנוי, גוז'ינסקי, הביא לישראל את אמה שפלן, ואפילו חיתן את עודד קטש.

אין כמובן פסול בלשכור את שירותיו של מפיק אירועים בכיר, אך רצונו של קופל לעשות הכל ובגדול כמו במינהלת, גרם לחריגות ללכת ולהיערם בכל החזיתות. הוצאות הנהלה וכלליות? חריגה של 1.1 מיליון שקל (4.75 מיליון שקל במקום 3.6 מיליון בתכנון) ובסה"כ חריגה של 32%. נבחרת לאומית גברים - חריגה של 2.6 מיליון שקל (65%); ארגון ותפעול ליגות - 1.07 מיליון שקל חריגה (42%); פעילות השקעה ומיתוג - 540 אלף שקל חריגה (302%). הייעוץ המשפטי של איגוד הכדורסל שנעשה על-ידי עו"ד רונן ויינברג - במקום 465 אלף שקל שתוכננו נסגר על 819 אלף (76% חריגה).

בעניין הזה יש לציין כי כדי להימנע מהמכשולים בתקופת הבחירות שלו לתפקיד היו"ר שלווה במלחמות בבתי משפט ואף הגיעו לבחינה של רשם העמותות - שכר האיגוד בהוראת קופל גם את עמירם בוגט, הרשם לשעבר, שיסייע בהתנהלות מול הרשם הנוכחי. העניין דווח ואושר בישיבת ההנהלה של האיגוד.

עמירם בוגט / צלם: אריאל ירוזולימסקי
 עמירם בוגט / צלם: אריאל ירוזולימסקי

רשם העמותות לשעבר עמירם בוגט. ייעוץ מול הרשם הנוכחי

הלאה: כיבודים בישיבות - 152 אלף שקל (204% חריגה). קופל החליט שהוא משדרג גם את מערך התוכנה והחשבונאות של האיגוד ושפך תוך כמה חודשים 654 אלף שקל (במקום 212 אלף בתכנון) - חריגה של 208%. על שיפוץ הבניין שכלל בין היתר את שדרוג הלשכה האישית שלו שפך קופל 490 אלף שקל, למרות שהוקצב בתכנון אפס אחד גדול לעניין הזה. וכך זה ממשיך הלאה והלאה. יש לציין שחלק גדול מהחריגות, ובכללם השיפוצים הנבחרים, החלו עוד כשקופל היה מ"מ האיגוד, עוד חודשים ארוכים לפני שנבחר לתפקיד הקבוע.

מי שהיה אמון על המספרים באופן טבעי הוא חשב האיגוד בני שחר. אלא ששחר, עוד אחד מהאנשים שקופל הביא איתו (אחרי שביטל את תפקיד הגזבר שהיה ללא שכר), עזב במפתיע את התפקיד לפני מספר שבועות. למה שחר, איש המספרים, עזב? אחרי כמה שיחות טלפון, הוא בחר לתת ל"גלובס" את התשובה הרשמית הבאה: "אודה לך על פנייתך לדובר האיגוד".

הדברים המהותיים התגלו רק בישיבת ועדת כספים לקראת סיום השנה, באוקטובר 2012. למה רק באוקטובר? הטענה נגד קופל היא על "מדיניות החבאה" לכאורה מצדו, בדומה למנהגו ממינהלת הליגה (לסיפורים משם עוד נגיע). כדי להימנע מצרות או מניסיון להסביר את החריגות, קופל לא איפשר לגורמי אופוזיציה (אנשי סיעת עוז בראשות צביקה שרף) להיחשף למספרים בכמה דרכים. דרך ראשונה: הנחייה שהעביר ליועץ המשפטי של האיגוד, רונן ויינברג, לפיה "אין בסמכותם של חברי הנהלת איגוד הכדורסל להיחשף למספרים, כמו תשלומי שכר לעובדים ועוד". קופל גם העביר הוראה שלא לדבר עם גורמי האופוזיציה - חלקם חברי הנהלת האיגוד - ושהתקשורת עמם תהיה על בסיס תכתובות בלבד. והדרך השלישית: בכך שלא כינס את ועדת הכספים תקופות ממושכות. אין ועדה, אין מספרים להציג. עד 25 באוקטובר לא כונסה ועדת הכספים במשך מספר חודשים למרות שהיה צריך לאשר חריגות בהוצאות שהגיעו באותה נקודת זמן, כך התברר מאוחר יותר, ל-6.5 מיליון שקל. כשהיא כבר התכנסה סוף-סוף היא אישרה את החריגות בדיעבד.

עם הזמן התברר גם שאין שום דרך לעקוב אחרי הדברים. יש כל מיני דוחות, תלוי למי מציגים מה. למשל, דוח שהועבר למינהל הספורט ונקרא טופס Z-23 והוא תנאי להעברת הכספים לאיגוד ממינהל הספורט, לא מראה את החריגות כפי שהיו בסופו של דבר אלא מראה כי 2012 תסתיים בתקציב מאוזן (מה שלא קרה בפועל). למה? "כדי שחס וחלילה לא תעוכב ההקצבה", לדברי גורמים באיגוד.

גורמים באיגוד הכדורסל טוענים כי "מדיניות ההשתקה של קופל וההשתלטות על האיגוד היא פשוטה: הוא מסדר ג'ובים לאנשים, ואחר כך הם חייבים לו. יש להם נסיעות לחו"ל במקומות יותר טובים. יש להם הוצאות מנופחות. את אלי לופו הוא הזיז מתפקיד הגזבר לתפקיד אחראי מיחשוב, ואלי לופו מבין במיחשוב כמו שאני מבין במרק פירות, אבל יש לו אוטו ומשכורת".

המקרה שלו לופו מגלם את אחת הטענות הקשות ביותר של גורמי אופוזיציה נגד קופל, לפיה במסגרת הניסיון שלו להשתלט על תפקיד יו"ר איגוד הכדורסל ולהדיח מהתפקיד את שי שני, לופו קיבל הבטחה שיקבל תפקיד בשכר אחרי הבחירות במידה ויתמוך בקופל. למעשה, עד ישיבת ההדחה של שי שני שימש לופו כחבר הנהלה מטעם מרכז אהב"ה - תפקיד שעושים אותו ללא שכר וללא רכב. מיד אחר כך התפטר מההנהלה וזכה לתפקיד בשכר ולרכב.

***

קופל הגיע לאיגוד תחת ההילה של אמן גיוס הכספים. רק שככל שעבר הזמן התברר שלא כל כך קל לגייס. לא כספים מטלוויזיה, לא ספונסרים, הקמפיין בקיץ של הנבחרת הבוגרת לא רק שלא הביא כסף אלא הסתיים במינוס כבד של כ-2.5 מיליון שקל.

אנקדוטה אחת שקשורה לגיוס הכספים התרחשה אי שם בקיץ. איש העסקים רענן כץ הגיע לבקר באקדמיה של איגוד הכדורסל בווינגייט והחליט לתרום מכיסו לאחד מהשנתונים באקדמיה. בתום הביקור האיגוד הוציא הודעה לתקשורת ש"רענן כץ תרם 200 אלף דולר". גיוס יפה לכל הדעות. אבל כשגורמים באיגוד ביקשו לראות את הכסף ולאן הוא נכנס, התברר שהסכום רחוק מאוד מה שדווח לתקשורת והסכום שרענן כץ השאיר עמד על בסביבות 185 אלף שקל (50 אלף דולר). כששאלו בישיבת הנהלה את הדובר חגי סגל מדוע פרסם טעות בדיווח לתקשורת, הסביר סגל שקיבל את ההוראה על פרסום הסכום מקופל.

רענן כץ, 50 אלף דולר?

"אני לא רוצה לדבר על מספרים, אבל אתה לא טועה".

אגב, דפוס הפעולה של ניפוח גיוסי הכספים הוא לא חדש. לפחות דוגמה אחת בעבר של קופל מתקופתו במינהלת קשורה להסכם חסות עם רשת מלונות פתאל שהחליטה לשים כ-100 אלף שקל על מיתוג עמדות הסטטיסטיקה באולמות של ליגת העל. כשחשבו איך להציג לתקשורת ולקבוצות סכום כל כך נמוך, ההודעה שפורסמה לתקשורת דיברה על חסות גבוהה פי ארבעה - הסכם של 100 אלף דולר.

נבחרת ישראל בכדורסל / צלם: רויטרס
 נבחרת ישראל בכדורסל / צלם: רויטרס

נבחרת ישראל. הקמפיין הסתיים במינוס

***

את הטייטל של אמן גיוס הכספים קיבל אבנר קופל בתקופתו כיו"ר המינהלת. אין אחד שיוכל לחלוק על השורה התחתונה שהביא עמו קופל: מארגון שבעונה הראשונה להקמתו (2002/03) גירד בקושי הכנסה של 6.1 מיליון שקל, הצליח במו ידיו להביא את המינהלת עשור מאוחר יותר לגוף שמגייס קרוב ל-25 מיליון שקל.

אלא שככל שהכספים הלכו והאמירו, התברר שהחלק של הקבוצות לא עולה ביחס ישר להכנסות וחלקים הולכים וכבדים נמסים בדרך תחת סעיפי הוצאות שונים. הסכום שהועבר לקבוצות עבר רק במעט רף של 50% מההכנסות. הוצאות תפעול, הוצאות מינהלה, הפקות של אירועים שהלכו והפכו גרנדיוזיים יותר ויותר. האירוע המכונן היה ההסכם שנחתם עם מפעל הפיס באוקטובר 2010 שהיה אמור להבטיח למינהלת 37 מיליון שקל בשלוש עונות (10 מיליון בעונה הראשונה, 13 בשנייה, 14 בשלישית). בפועל החליט מפעל הפיס לצאת מההסכם אחרי שנתיים. למה? הנה הסיפור: לפני מספר חודשים מינה הפיס את משרד רו"ח ברלב ושות' כדי להבין מה קרה לכסף שהועבר למינהלת במסגרת ההסכם השיווקי. לשכירת שירותיו של משרד ברלב יש משמעות קצת יותר כבדה ממה שניתן לחשוב: ברלב ושות' נחשב למשרד המובילים בארץ בכל הקשור למניעה, איתור וכימות של הונאות ומעילות, והמשרד היה גם זה שביצע את הבדיקה החקירתית בפרשת הבנק למסחר והמעילה של אתי אלון. החשד העיקרי של הפיס היה כי לא כל הכסף הגיע לקבוצות.

למרות שהמינהלת היתה צריכה את ההסכם עם הפיס כאוויר לנשימה ולא יכלה לוותר עליו מבחינה כלכלית, שיתוף הפעולה עם ברלב ושות' היה בלשון המעטה בעייתי. "כשהבנו שבמינהלת מוכנים לסכן את ההסכם של השנה השלישית שהם כה צריכים, ולא לאפשר להראות לנו חומרים שדרשנו עבור הבדיקה, הבנו שאולי יש להם אינטרס להסתיר דברים", אומרים גורמים בכירים שהיו מעורבים בהליך הבדיקה מטעם הפיס.

בסביבת הוועדה הבודקת מכנים את התנהלות אנשי המינהלת כ"בנאדם שמוכן שיירו לו ברגל העיקר לא לחשוף מה קורה".

מה כן הצליחו לראות אנשי צוות הבדיקה? שמהרגע שהפיס נכנס להסכם עם המינהלת החלה חגיגה של הוצאות. בין 2009 (השנה שלפני כניסת הפיס) לשנת 2011 עלו ההוצאות ההנהלה של המינהלת מ-1.8 מיליון שקל ל-3 מיליון; הוצאות התפעול של המינהלת עלו מ-3.5 מיליון בשנת 2009 ל-7.3 מיליון שקל ב-2011; ההוצאות המשפטיות יותר מהוכפלו - מ-92 אלף שקל למעל 200 אלף; ובסך הכל ההוצאות שעמדו בשנת 2009 על 5.4 מיליון שקל טיפסו בשנת 2011 ל-10.5 מיליון שקל.

בסביבת הגוף הבודק אומרים, וזה כאנדרסטייטמנט, שהם סבורים כי הנתונים מראים בבירור שהכסף לא עבר במלואו לקבוצות.

***

החשד העיקרי מבחינת הפיס הוא שהמינהלת ניצלה את בור השומן שנפל לידיה לטובת גורמים שונים שלקחו כסף כמתווכים, או להעסקה של כל מיני אנשים בטיעונים של "אנשי מקצוע". אז מי נהנה מהכסף? מבדיקה של "גלובס" עולה שכמה אנשים בשנים האחרונות זכו לריטיינרים מהמינהלת. אחד מהם הוא שאול שניידר. שניידר, בעבר מנכ"ל מועצת ההימורים, זכה לתקן של "יועץ עסקי" מהמינהלת. במסגרת הסכם ההתקשרות בין הצדדים נקבע ששניידר יעניק ליווי מקצועי, שיווקי, ייתן ניתוח של משמעויות כלכליות ומיסוייות, בדיקה של עמידת האולמות בקריטריונים השונים וביצוע מחקרים כמותניים ואיכותניים, ובין היתר גם שירותי לובינג (שתדלנות). שניידר קיבל את הכסף לחברה שבבעלותו בשם "דשר - שירותי ייעוץ". בסך הכל זכה שניידר לריטיינר קבוע של 67 אלף שקל מדי חודש מהמינהלת (כולל מע"מ). ל"גלובס" אמר שניידר כי "את ההתקשרות איתי סגרו עדלי מרכוס מנכ"ל המינהלת, וחיים אוחיון יו"ר ועדת כספים של המינהלת והעניין אושר מול היועץ המשפטי של המינהלת. אבנר קופל לא היה שותף לעניין".

כשהגיע יו"ר המינהלת החדש, שמואל פרנקל, נחתך ההסכם עם שניידר למרות שהיה אמור להמשיך עד תום 2012/13. שניידר טוען כי נעתר לבקשות של מנכ"ל המינהלת עדלי מרכוס ו-ויתר על חלק מהכסף שהגיע לו עד תום העונה.

עוד מתווך שמצא את עצמו כחלק מהפיירול של המינהלת הוא בחור בשם ישראל יהושע. יהושע למי שלא מכיר הוא לוביסט של הליכוד. לשעבר ראש סניף הליכוד בירושלים, ומי שנחשב היום לאחר האנשים החזקים במרכז הליכוד. בבר המצווה של בנו ב-2002 לא היה אחד מגדולי הליכוד דאז שהעז להיעדר: מהנשיא קצב, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו, לימור לבנת. כיום מפעיל יהושע משרד לובינג בשם "סגולה לישראל - ניהול וקידום פרויקטים". מה עשה יהושע במינהלת? האם לעובדה שאבנר קופל איש ליכוד ידוע ומוכר ותומך נלהב של שרת הספורט לימור לבנת (תרם לקמפיין הפריימריז של לבנת ב-2006 ו-2008, וגם לסילבן שלום ב-2006) יש קשר להעסקתו של יהושע? לא ברור. מה שכן ברור הוא שהלוביסט הפוליטי ישראל יהושע קיבל עבור שירותיו במהלך 2010 סכום של 10,000 שקל מדי חודש מהמינהלת. ב-2012 שוב נפתח הברז של המינהלת ויהושע זכה בין ינואר לאוקטובר, 10 חודשים בסה"כ, לריטיינר של 10,000 שקל בכל חודש.

האם יהושע הגיע לפגישות עם הדירקטוריון? האם בדירקטוריון המינהלת ידעו על העסקתו? הפגישות של יהושע - כשכבר היו כאלו - היו בנוכחות האנשים שעמדו בראש המינהלת, היו"ר קופל והמנכ"ל עדלי מרכוס.

איזה פעילויות פוליטיות או פעולות בקרב הרשויות היה צריך לקדם באמצעות לוביסט בשכר, אם קופל עצמו הוא אדם עתיר כישורים וקשרים?

שאול שניידר / צלם: תמר מצפי
 שאול שניידר / צלם: תמר מצפי

שאול שניידר. 67 אלף שקל בחודש מהמינהלת

***

קשה לראות את המהפך שעברה הליגה בכדורסל, אם לא מבחינה מקצועית אז ודאי שמבחינה כלכלית, ללא אבנר קופל. לקופל יש זכויות אישיות עצומות במהפך הזה. בהחדרת נהלי העבודה הקפדניים, ברצון לעשות הכל הכי טוב והכי נוצץ שאפשר, בגיוס משאבים לענף גווע. קשה גם לטעון שלא הכל היה בניסיון לעשות כדורסל טוב יותר.

על ההתנהלות והדרך שהובילו לכל זה? זה כבר נתון לפרשנות.

***

תגובת איגוד הכדורסל: "הכתבה שמקורותיה הינם האופוזיציה לקופל באיגוד הכדורסל, שזורה כזבים ואי דיוקים שמקורם ברור. אבנר קופל החל את תפקידו כיו"ר נבחר של איגוד הכדורסל באוגוסט 2012 ולכן לא היה שותף, לצערו, לא בתכנון תקציב 2012, לא באישורו בשלהי 2011 ולא בחלק מהביצועים לשנת 2012 ולפיכך יש לראותם באחריות היו"ר המודח שי שני וחברי ההנהלה. יחד עם זאת הצליח היו"ר בתקופה הקצרה להגדיל את הכנסות התקציב בכ-19% והצליח לגייס כ-2 מיליון שקל נוספים ממקורות שיווקיים חיצוניים כדי לייצב את התקציב.

"נושא טיסות היו"ר ומ"מ אושר בנשיאות ובהנהלה. מדובר בנסיעות עבודה בלבד ליום או יומיים בדרך כלל. בעניין שיפוץ האיגוד - האיגוד כולו על כל אגפיו שופץ לאחרים שנים של הזנחה וכשהיה במצב רעוע בסיכון אישי (ללא מערכת התרעת אש). השיפוץ היה מתוך התקציב. לגבי גיוס המזכירה עדי שום - יו"ר האיגוד מתנדב באופן מלא ובחר מזכירה כמשרת אמון וכזו שעמדה בכל הקריטריונים; לגבי חברת ההפקות גיל קרן - מדובר במפיק ברמה הגבוהה ביותר ובעל ניסיון אדיר. גם בשנים הקודמות גורם חיצוני (חברת כיוון אחר) הפיק את האירועים. עלותו של גיל קרן הייתה פחותה בעשרות אחוזים מחברת כיוון אחר; שירותיו של עו"ד בוגט - הושכרו על פי דרישת הנהלת האיגוד לצורך התדיינות עם רשם העמותות; אלי לופו - מסיים את תפקידו באיגוד בימים אלו. בתקופה האחרונה טיפל ובהצלחה בנושא המיחשוב; מר רענן כץ - תרם 50 אלף דולר לאקדמיה, ובמידה ונכתב אחרת במקום כלשהו זוהי טעות סופר.

"בעניין הנושאים התקציביים: האיגוד סיים את 2012 בגירעון של כ-700 אלף ש' המהווה כ-1.5% בלבד ממחזור הפעילויות השנתי. האיגוד בד"כ מאשר בתחילת השנה תקציב שמרני יותר ואז במהלך השנה הוא מעדכן את התקציב בהתאם למידע המעודכן. גם ב-2012 האיגוד אישר תקציב מקורי שמרני ולאחר מכן הגדיל את התקציב באופן מהותי לקראת סוף השנה. ההוצאות גדלו בשנת 2012 ביחס לתקציב המקורי וזאת מתוך ידיעה שגם מקורות ההכנסה יגדלו בהתאמה; בעניין הוצאות הנהלה וכלליות - הגידול נובע בעיקר מאיוש מס' משרות נוספות, מעלויות משפטיות כתוצאה מאירועים לא מתוכננים, משדרוג מערכות המחשוב והתוכנה, ומגידול בהוצאות כיבודים; נבחרת גברים - החריגה נובעת בעיקר מעלויות ארגון והשתתפות בחצי גמר אליפות אירופה. כמו כן, הועמדו לרשות הנבחרת האמצעים על מנת לעלות לאליפות אירופה. בנוסף, האיגוד שידרג את שכר מאמני הנבחרת בפרט ומאמני הנבחרות בכלל; ארגון ותפעול ליגות - הגידול נובע בעיקר מהוצאות סטטיסטיקה, גידול בעלויות אחזקת מבנה האיגוד בעקבות בפעילות האיגוד שחייב אותו לאייש גם את קומה א' של מבנה האיגוד. דוח למינהל הספורט - האיגוד העביר את דוח הביצוע שתוצאותיו נמסרו לחברי הנהלת האיגוד, ולא הסתיר את תוצאותיו הכספיות ממינהל הספורט.

"לנושא מינהלת הליגה, אבנר קופל גאה במפעל שהקים בעשר אצבעותיו ובהתנדבות מלאה ובה דאג להעביר לקבוצות ליגת העל למעלה מ-112 מיליון שקל, שהפכו ליגה זו לאחת ממפעלי הספורט הטובים, המגוונים והמיוחדים בספורט הישראלי.

שי שני בתגובה: "קופל בתפקיד מאז ינואר 2012, כממלא מקום יו"ר האיגוד. התקציב אושר בתקופתי כתקציב מאוזן בסוף 2011, וקופל היה אז חבר הנהלה ושותף לאישור התקציב. מעבר לזה, קופל מעולם לא נתן לעובדות לבלבל אותו".

תגובת מינהלת הליגה: "המינהלת שמחה על שיתוף הפעולה המיוחד עם מפעל הפיס שנמשך שתי עונות. בעקבות ההסכם למינהלת הליגה היו מחויבויות רבות אותן ביצעה בשמחה. המינהלת השקיעה מעל 2 מיליון שקל כדי למלא אחר מחויבויות אלה ועשתה זאת לשביעות רצון מלאה של הפיס. יו"ר הפיס, עוזי דיין, העלה על נס את שיתוף הפעולה עם המינהלת מעל כל במה אפשרית, הצהיר שהוא עלה על הציפיות, ויימשך גם בשנים הבאות. המינהלת העבירה את כל הנתונים הכספיים הקשורים להסכם מול מפעל הפיס במלואם למפעל הפיס, כמו כן כל הכסף הנכנס מהסכם ממפעל הפיס עבר ישירות לקבוצות.

"המינהלת מעולם לא הסתירה שעבדה עם יועצים ואישרה זאת בדירקטוריון המינהלת. המינהלת שמחה וגאה כי ב-5 השנים האחרונות שילשה את הכנסות הקבוצות מחסויות וזכויות שידור ומחלקת לקבוצות הליגה כ-13 מיליון ש' בשנה, שהינו שיא בחלוקה לקבוצות. המינהלת תמשיך באותה דרך ותפעל בכל אמצעי לגיטימי לגיוס כספים למען מטרות חשובות אלו".