עם ישראל אוהב ילדים מזמרים

האופציה העממית

"בית-ספר למוסיקה", יום א' 21:00, ערוץ 2 קשת

יחסית לציפיות לנפילה קלה ברייטינג אחרי החלפת "מאסטר שף" ב"בית-ספר למוסיקה", הכאב היה כמעט בלתי מורגש: עם ישראל אוהב ילדים מזמרים.

לי התוכנית הזאת מזכירה קצת את "פסטיבל הזמר לילדים" של שנות ה-70: יום אחד הופיעו בו זמרים מוכרים, ביום השני ילדים-זמרים, וכולם התרגשו עד דמעות.

גימיק? יכול להיות, אבל בערב גשום וקריר, אין לי אלא להתכרבל על הספה עם בת השבע וחצי, שלא תלך לישון לפני שתחזה בביצועי הקולגות שלה.

האופציה האינטלקטואלית

טקס הענקת פרס "ספיר", יום א' 23:15, ערוץ 2 קשת

נשארים בערוץ 2, אבל בקיצוניות ההפוכה שמדגימה עד כמה רגולציה על טלוויזיה מסחרית יכולה להיות מטומטמת. פרס ספיר לספרות יפה שמעניק מפעל הפיס, הפך פרס נחשב בקרב הקהילייה הספרותית.

אלא מה? שבניגוד לפרסי קולנוע או טלוויזיה, למשל, שבהם יש יפים ויפות, שמלות מעצבים ועוד אלמנטים שהופכים את האירוע למשהו שנעים לראות בטלוויזיה, הרי שמרבית הכותבים בישראל אינם סלבריטאים.

במילים אחרות: זו אנטי-טלוויזיה בכלל, וטלוויזיה מסחרית בפרט. בשביל משדרים כאלה יש את ערוץ האגרה, רק שבישראל מחויבות הזכיינות לכל מיני תכנים שכאלה בשם הרגולציה.

מה היה קורה אלמלא כן? אולי איזה "לייט-נייט" שהיה מספק לפחות פרנסה לכמה יוצרים מקומיים, על חשבון השעמומון הזה.