"למדינה היה נוח לחפש את האשמים ברמדיה 'מתחת לפנס'"

עו"ד רלי לשם, סנגורו של מנכ"ל רמדיה לשעבר: "הפרקליטות לא עשתה כמעט דבר כדי למצות את הדין עם אנשי הומנה, והם יצאו כמעט בלא כלום"

יותר מ-9 שנים מאז שנחשפה פרשת רמדיה הטרגית, זיכה בשבוע שעבר בית משפט השלום בפתח-תקווה את מנכ"ל החברה לשעבר, גדעון (גידי) לנדסברגר, מהרוב המוחלט של האישומים נגדו בפרשה, שבה מצאו את מותם 3 פעוטות שצרכו מזון תינוקות שיוצר על-ידי חברת הומנה הגרמנית, ושרמדיה בהנהגתו של לנדסברגר ייבאה לישראל. לנדסברגר זוכה מביצוע עבירות של גרימת מוות ברשלנות, חבלה ברשלנות, הטעיית צרכנים בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה, והורשע רק בעבירה שולית של אי-מילוי הוראות תקן רשמי.

קיראו עוד ב"גלובס"


"אישום לא סביר"

מי שייצג את לנדסברגר בהליך המשפטי הקשה והשיג עבורו את הזיכוי המהדהד היה עו"ד ישראל (רלי) לשם, ראש מחלקת הליטיגציה בפירמת מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדווין.

לשם יצא מההליך המשפטי כמנצח, אבל לבו כבד עליו מאוד בשל ההליך המשפטי שבו הוא היה ועודנו מעורב. לדבריו, הפרקליטות עשתה טעות גדולה מאוד בכך שבחרה שלא להתמקד במעורבים מחברת הומנה, שהיו האחראים הישירים לאסון, והעדיפה להגיש כתבי אישום נגד בכירי רמדיה.

"מדינת ישראל לא עשתה כמעט דבר כדי למצות את הדין עם אנשי הומנה, והתוצאה הייתה שהם יצאו כמעט בלא כלום", אומר לשם ל"גלובס".

- מדוע זה קרה?

"למדינת ישראל היה נוח 'לחפש את האשמים כאן מתחת לפנס', אבל גם בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי הכתובת 'גרמניה' הייתה על הקיר כל הזמן. חד-משמעית, הם עשו את זה, הפרקליטות הגרמנית מינתה מומחה שספר 18 כשלים והפרות שאירעו בגרמניה שבגינן פרצה כל הפרשה הזאת. כך שברור שבגרמניה אנשים שקיבלו את ההחלטה לא להכניס את הוויטמין B1 החיוני להתפתחות התינוקות לקו הכשר של מזון התינוקות. דרך אגב, בצד האזרחי, הומנה פיצתה את כל הנפגעים בפיצויים חסרי תקדים במדינת ישראל. יש ילדים שקיבלו 15 ו-16 מיליון שקל".

- ובכל זאת, לציבור קשה להבין איך ייתכן שמנכ"ל רמדיה לא ידע שהוא משווק מזון פגום לתינוקות.

"צריך לזכור שמזון מגיע לארץ מעשרות מקומות, וסוגי המזון שמגיעים הם בעלי רגישות שונה וטיב שונה. המזון מגיע ממפעלים שיש להם את כל האישורים, לעומת מפעלים שאין להם את האישורים. הוא מגיע ממדינות כמו גרמניה, ששם הכול הוא 'רולס-רויס', לעומת מדינות כמו אינדונזיה, שאתה לא יודע איפה יצרו את זה, ואם זה רק עובר מגע יד אדם או גם 'מגע יד קופים'.

"כך שבסופו של דבר, נקודת המוצא חייבת להיות נוהל ברור של משרד הבריאות, ולא שכל יבואן יאמץ לו לפי מיטב הבנתו, מה הוא חושב שהוא הדבר הנכון. כך, דרך אגב, נהוג גם בעולם. מה שקרה בפרשת רמדיה אין לו תקדים בהיסטוריה העולמית, 'נוור ביפור', ולהאשים את מנכ"ל החברה כי צריך היה לצפות התרחשות כזו, זה לא סביר".

- אבל מדובר במזון לתינוקות, והיבואן עושה כסף על ההורים. הוא לא חייב לוודא ב-100% שהמוצר תקין.

"אני שואל אותך - אם אני מייבא מגרמניה קופסה סגורה הרמטית שמגיעה עם כל האישורים של בדיקת המעבדה מגרמניה שמראים שהכול תקין, אני צריך לבדוק את זה עוד פעם? אתה יודע מה, אתה יכול אולי להגיד כן, אבל אם כן, אני מצפה שמשרד הבריאות יגיד לי - 'אדוני, מי שמייבא מזון תינוקות מחו"ל, יעשה בדיקות א' ב' ג''. זה לא נאמר.

"זאת הייתה אחת הטענות המרכזיות שלנו, כי זה פשוט בלתי אפשרי, אם תעשה את רשימת הבדיקות שצריך להעביר מזון תינוקות שמיובא מחו"ל, זה בערך 2,000 בדיקות. אם יידרש מיבואן לחזור על כל הבדיקות, מה שיקרה זה שהצרכנים ישלמו 500 שקל על כל קופסת מזון תינוקות.

"התפיסה הזו היא מאוד פופוליסטית. גם יבואן של רכבי טויוטה לישראל לא צריך להתחיל לפרק את הבלמים ולבדוק אם הם הותקנו נכון, בשביל זה יש תקינה של משרד התחבורה. אותו דבר עם המזון. המזון הרי יושב במחסנים של משרד הבריאות, אני לא מביא אותו במזוודה".

"אין אפשרות לבקש הסגרה"

דובר משרד המשפטים, בשם פרקליטות מחוז מרכז, מסר בתגובה: "לעניין הטענות בדבר 'אי-התמקדות של הפרקליטות בחברת הומנה הגרמנית' - על-פי הוראות חוק ההסגרה הישראלי וסעיף 6 לאמנה האירופית, עליה חתומות מדינת ישראל וגרמניה, לא ניתן לבקש מגרמניה להסגיר את אזרחיה עת היא מנהלת נגדם הליכים פליליים מטעמה. עת קיימה גרמניה הליך פלילי וזה הסתיים - אין אפשרות לבקש הסגרה של נאשם אך בשל כך שהתוצאה המשפטית שלו לא נושאת חן בעיני מדינת ישראל.

"לעניין הטענה בדבר 'פיתוח תזות והאשמות' - אין חולק כי חברת רמדיה ומנהליה התוו מדיניות של אי-פיקוח והסתמכות על חברת הומנה הגרמנית מבלי לבצע אף בדיקה למזון התינוקות. בשל הסתמכות זו, המזון הפגום שיוצר בהומאה הופץ לקהל צרכני הפורמולה של רמדיה בישראל. חברת רמדיה היא שערכה את הרישום המטעה על קופסאות המזון לפיו תחליף החלב מכיל ויטמין 1B, מכרה ושיווקה את המזון ללא כל ביצוע בדיקות שיאמתו את הרישום הזה. בנסיבות אלה סברה המדינה כי יש לייחס למנהליה, קובעי מדיניות זו, אחריות פלילית".

נציין כי 5 הנאשמים ממשרד הבריאות הודו בעבירה שייחסה להם הפרקליטות ואילו טכנולוג המזון ברמדיה הורשע ברוב האישומים שיוחסו לו, ביניהם עבירה של גרם מוות ברשלנות.