התעשיינים רוצים לייבא בעלי מקצוע יהודים מהעולם

כשהחינוך הטכנולוגי והמקצועי בישראל קורס, והתעשיינים נאנקים ממחסור חריף בידיים עובדות בקווי הייצור - נראה כי הפתרון נמצא רחוק מעבר לים: עשרות תעשיינים בוחנים תוכנית חדשה שבמסגרתה ימלאו את המפעלים שלהם בעובדים יהודים מרוסיה ומדרום אמריקה שכבר רכשו מיומנות כחרטים, כרסמים ורתכים - בעלי מקצוע שכל-כך חסרים למשק.

העובדים יגיעו לארץ בתוקף חוק השבות, יקבלו ויזת עבודה, ישתכרו טוב יותר מאשר במפעל שהם עובדים בו בארץ מוצאם ואולי בהמשך אפילו יביאו את המשפחה ויעשו עלייה. התוכנית מעוררת עניין רב בהתאחדות התעשיינים ומחר (ה') מתכוון המנכ"ל שלה, אמיר חייק, לחשוף את פרטיה לפני כ-40 מנכ"לים של חברות ובעלי מפעלים מכל הארץ.

ל"גלובס" נודע כי חייק נחשף באחרונה לפעילות של חברה ישראלית שמתווכת בין מעסיקים ישראליים לבין בעלי מקצוע יהודים, שצברו מיומנויות בתחומים שונים שדרושים למשק. מדובר בחברה שנקראת "הקרן לעידוד עבודה ישראלית", שבראשות איציק ודניאלה רייטמן. לרשות החברה עומד מאגר של מאות עובדים ממולדובה, בלרוס ואוקראינה וממדינות בדרום אמריקה, בהן גם ארגנטינה ומקסיקו. הם כבר הוכיחו את יהדותם, נמצאו מתאימים לשורה ארוכה של תפקידים שנדרשים בתעשייה ואף הביעו נכונות לבוא לישראל: "יש במקומות האלה קהילות עצומות של יהודים, שעובדים למחייתם במקצועות שדרושים מאוד במפעלים רבים בישראל", אמר היום ל"גלובס" איציק רייטמן.

"מיזם רציני"

לדבריו, בשנתיים האחרונות כבר הגיעו באמצעותו לישראל כמה עשרות עובדים יהודיים שקיבלו אשרת עבודה מתוקף חוק השבות, רבים מהם מועסקים בתחום המסעדנות ואחדים מהם אף התאהבו בארץ ופתחו בהליכים לקראת עלייה: "התרשמנו שמדובר במיזם רציני, עם קבלות והצלחות מוכחות", אמרו היום ל"גלובס" בכירים בהתאחדות התעשיינים.

בהתאחדות התעשיינים מזהירים כבר זמן רב מהמחסור הקבוע בעובדים מיומנים: מצוקת כוח האדם מורגשת בכ-80% מהמפעלים ורבים מהם מוכנים להציע תנאים אטרקטיביים לעובדים בעלי ידע בתחומים כמו נגרות, מכונאות, חשמל ועוד. שם מייחסים את המחסור לדעיכה המתמשכת בחינוך המקצועי ובחינוך הטכנולוגי, במחסור בתקציבים הדרושים שיאפשרו את התאמת ההכשרות לצורכי המשק ובהיעדר צעדים להעלאת קרנם של מקצועות אלה.

אחד ההסברים למצוקת כוח האדם שמורגשת ברוב המפעלים בארץ, הוא בפרישה לגמלאות של רבים מבעלי המקצוע שעלו לישראל מרוסיה בשנות ה-90': "מדובר בתחומים שלמים שהוזנחו במשך שנים ארוכות, בלי שמישהו הסתכל קדימה כדי לייצר עתודה - וכעת אנחנו לפני שוקת שבורה", התריע באחרונה תעשיין בכיר.

"מעשה ציוני"

במקביל לתוכנית להבאת יהודים מן התפוצות, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מנסה לקדם תוכנית להקמת מערך הכשרה מקצועי חדש, שבמסגרתו ילמדו בני נוער כמו גם בני המגזר הערבי וחרדים את המקצועות שדרושים לתעשייה כמו אוויר לנשימה.

לדברי רייטמן, אחד המנופים שעשויים לפתות את יהודי התפוצות לבוא, הוא השכר הגבוה שיקבלו בארץ. "עובד מקצועי במפעל בבלרוס מרוויח בין 250 ל-400 דולר", אומר רייטמן: "בישראל הוא יקבל 25-30 שקל לשעה, יזכה למגורים, נסיעות למקום העבודה, השתתפות בהוצאות על כלכלה. והוא חוסך בכל חודש כ-1,500 דולר שאותם הוא שולח למשפחה שלו בבלרוס. מעבר לכך שהוא יעבוד בישראל, ירוויח יותר והתעשייה פותרת בעיה קשה - יש כאן בניית תשתית טובה לקראת עליית העובד ובני משפחתו לארץ. זה מעשה ציוני לכל דבר".

עם ציונות לא הולכים למכולת, ותעשיין שיבקש להצטרף לתוכנית שמקדם רייטמן עם התאחדות התעשיינים יצטרך לשלם על תיווך של כל עובד מקצועי אחד כ-12 אלף שקל.

לדברי רייטמן מדובר בסכום סביר, שכולל את עלויות הבאתו של העובד לישראל, מכסה את עלויות ההכשרה של העובד במקרה הצורך, ובכל מקרה, העובד עצמו לא נדרש לשלם באף שלב בהליך הגעתו לארץ לאף גורם.

לדברי רייטמן, באחרונה הוא קיים בעניין מספר פגישות עם נציגי הסוכנות היהודית ועם משרדי ממשלה שונים בניסיון לקבל למהלך שהוא מוביל רוח גבית: "יש במאגר שלי בעלי מקצוע שהם 'תותחים' בתחום הבנייה, רתכים מצוינים, נגרים לעילא ולעילא. אני לא מתכוון להתחרות באמצעות העובדים האלה בעובדים הזרים ולא מתכוון להציב את המהלך הזה כאלטרנטיבה", אמר.