הבנק הבינלאומי תבע חברה על מיליון שקל - וחויב ב-20 מיליון

הליכים משפטיים רבים וסבוכים, שנוהלו לאורך שנים בין הבנק הבינלאומי לחברת הבנייה אמנונים בגין יתרת חוב, הסתיימו בהפסד לבנק

כ-24 שנה לאחר שהבנק הבינלאומי הראשון תבע את חברת הבנייה "אמנונים" על סך כמיליון שקל, הגיע הסכסוך המשפטי בין הבנק לחברה לסיומו - כשדווקא הבנק הוא זה שחויב לשלם פיצוי גבוה במיוחד בסך 20 מיליון שקל.

לאור התנהלות הבנק ובאי-כוחו לאורך השנים הרבות וההליכים המשפטיים הרבים, הורה שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר אחיקם סטולר, לבנק גם לשלם הוצאות משפט ל"אמנונים" בסך 720 אלף שקל.

ההליכים המשפטיים הרבים והסבוכים שנוהלו לאורך השנים הם במידה רבה תוצאה של פסק דין לקוי שניתן ב-1996 בתביעה הראשונית של הבנק, פסק דין של השופט שמואל פינקלמן מבית המשפט המחוזי בחיפה, שקבע עקרונות לתשלום בין הצדדים, אך לא קבע סכומים.

עובדה זו גררה הגשת ערעורים לעליון, בקשות להבהרת פסק הדין, תיקים בהוצאה לפועל ולבסוף תביעות הדדיות נוספות, שהוכרעו לבסוף בבית המשפט המחוזי מרכז. פסק הדין ניתן בתביעות שהוגשו מחדש בשנת 2007, בסך 7.6 מיליון שקל מצד "אמנונים", ובסך כ-2 מיליון שקל מצד הבנק.

מחלוקת על התחשיבים

ראשית ההליכים המשפטיים ביוני 1989, אז הגיש הבנק הבינלאומי לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בסדר דין מקוצר נגד חברת "אמנונים" והערבים לה, לתשלום יתרת חוב בסך 991 אלף שקל.

התביעה הועברה לפסים של תביעה רגילה, וב-1993 הגישה החברה תביעה שכנגד בסך 2 מיליון שקל, שבו נטען כי לא זו בלבד שהבנק אינו זכאי לתשלום כלשהו, אלא שעליו להחזיר כספים רבים בשל חיובי ריבית בשיעורים מוגזמים, קביעות שרירותיות של מסגרות אשראי ועוד. בשל התנהלות הבנק, נטען, קרסה חברת הבנייה, ונגרמו לתובעים נזקים רבים.

השופט פינקלמן דחה ב-1996 את תביעת החברה וערביה, ובאשר לתביעת הבנק, לא נפסקו סכומים, אך נקבעו כללים לעריכת חישוב יתרת החוב שבחשבון החברה.

שני הצדדים עירערו על פסק הדין לבית המשפט העליון, שדחה את שניהם ב-1998. בעקבות זאת, ערך מומחה מטעם חברת הבנייה תחשיב ביחס ליתרת החוב בחשבון, והגיע למסקנה כי הבנק הוא זה שחייב בתשלום לחברה, בסך 7.6 מיליון שקל.

הצדדים, שלא הצליחו להסכים ביניהם על התחשיבים, שבו ופנו לשופט פינקלמן, כדי שיבהיר את פסק דינו, אך הוא סירב לבקשה, בקובעו כי "משגמר בית משפט זה את מלאכתו, שוב אין הוא יכול להתייחס לפסק דין שנתן גם חתם עליו, אלא בדרכים שהמחוקק קבע אותן".

בשנת 2002 פנה הבנק להוצאה לפועל בתל-אביב, ופתח תיק נגד החברה בסך 1.9 מיליון שקל. החברה טענה כי פרעה את החוב, ואולם ראש ההוצאה לפועל קבע כי מאחר שפסק הדין לא כלל סכומי תשלום, הוא אינו מוסמך לדון בנושא. לפיכך, הגישה החברה ב-2003 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה נגד הבנק, על סך 7.6 מיליון שקל.

הבנק התנגד להגשת התביעה בנימוק שזו כבר הוכרעה בחיפה, אך התנגדות זו נדחתה הן על-ידי המחוזי והן על-ידי בית המשפט העליון. עם הקמתו של בית המשפט המחוזי מרכז ב-2007, הועבר התיק לטיפולו, וב-2009 הגיש הבנק תביעה שכנגד על סך 2 מיליון שקל.

ביקורת על הבנק

במסגרת בירור התביעה העיד בפני בית המשפט רואה חשבון, והצדדים ניהלו משא-ומתן בנוגע להקמת מסד נתונים, שעל בסיסו ניתן יהיה לערוך את התחשיבים, למשל בנושא חישוב הריביות בהלוואות שקליות, הנזק שנגרם בשל הפיחות בהלוואות מט"ח ועוד.

בסופו של דבר התברר גע יתרת החשבון של "אמנונים" בבנק עמדה על כמיליון שקל בזכות נכון ליוני 1989, והיה צורך בהחלטה שיפוטית שתכריע כיצד לשערך את הסכום.

לקראת סיום ההליך פקעה סבלנותו של השופט סטולר: "כדרכם של הצדדים בתיק זה", הוא כתב בפסק דינו, "כל החלטה של בית משפט גוררת מחלוקות נוספות".

כעסו התמקד בהתנהלות הבנק במסגרת ההליך המשפטי, שכן למרות החלטות ביניים מפורטות, שבהן הוכרעו מחלוקות שונות, שב הבנק בסיכומיו ופתח מחדש את כל המחלוקות.

"סיכומי הבנק מהווים זלזול מוחלט בהוראות בית המשפט ונועדו אך לדחות את הקץ ולעכב את מתן פסק הדין בתיק זה", כתב סטולר. "הבנק ניצל את הסיכומים כדי לנסות ולשנות החלטות ביניים מנומקות שניתנו על-ידי בית המשפט. הבנק ניצל באופן בלתי ראוי את הזכות שניתנה לו להגיש סיכומים בתיק, לנסות לשנות החלטות ביניים של בית המשפט".

שיערוך סכום התביעה של חברת הבנייה כלפי הבנק, שעמד על 7.6 מיליון שקל ביוני 2003, הוביל לסכום של 20 מיליון שקל נכון לדצמבר 2012. לפיכך החליט השופט סטולר לחייב את הבנק בתשלום סכום זה ולדחות את תביעתו שכנגד. בנוסף, חייב את הבנק בתשלום הוצאות משפט ריאליות, בגין כל ההליכים המשפטיים שנוהלו לאורך 24 שנים.

"בבואי לפסוק את שכר-טרחת עורכי הדין וההוצאות", כתב בהחלטתו, "עליי להתחשב בין היתר בשפעת ההליכים שנוהלו במשך 24 השנים, שבהם התנהלו ההליכים. קשה להשתחרר מהרושם שהבנק נקט את כל הדרכים שעמדו לו על מנת להאריך את הדיון בתיק ולעכב את מתן פסק הדין".

הבנק חויב כאמור בתשלום הוצאות בסך 720 אלף שקל.

את "אמנונים" ייצגו עורכי הדין אופיר צברי ואמיר פינטו ממשרד צברי-יובל ושות'. המומחה בתיק הייתה חברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי. (ת"א 5542/08/07).