דוח חדש של בנק ישראל: המשק צומח, רמת החיים פחות

פרק מיוחד שמפרסם היום הבנק מתוך הדוח לשנת 2012 שצפוי להתפרסם בקרוב מצנן את ההתלהבות מנתוני הצמיחה של ישראל

מדינת ישראל מתהדרת אמנם בנתוני צמיחה מרשימים לפחות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, אולם בניגוד לגידול המובהק במונחים של תל"ג ותוצר לנפש, המשק הישראלי רושם גידול מתון מאוד במדדים של רווחה ואף ירידה במדד המקובל לבחינת איכות סביבה. כך עולה מפרק מיוחד שמפרסם היום (ב') בנק ישראל, מתוך הדוח לשנת 2012 שצפוי להתפרסם בקרוב.

על פי בנק ישראל, מדד ההתפתחות האנושית (HDI) המורכב מממוצע של שלושה מדדים שמשקפים תוחלת חיים, רמת השכלה ורמת הכנסה, עומד בישראל מעט מעל הממוצע של מדינות ה-OECD, בעוד שמדד התוצר לנפש עומד מתחת לממוצע למרות הזינוק שחל בעשור האחרון. לעומת זאת, מדד ה-EPI שמבטא איכות סביבה, נמצא בישראל בירידה מאז שנת 2007, זאת לאחר עלייה מתונה מאז שנת 2000.

"תוואי הצמיחה הכלכלית כפי שהוא משתקף בגידול התל"ג והתל"ג לנפש, נתפס בעיני רבים לא רק כשיקוף של היקף הפעילות הכלכלית, אלא גם כקריטריון הברור ביותר לתוואי התפתחותן הכללי של מדינות ולשינוי ברווחת התושבים בהן", כותבים כלכלני בנק ישראל, וממהרים לסייג: "אלא שזה זמן נשמעת הטענה שגם אם יש בתל"ג כדי לשקף את היקף הפעילות הכלכלית בשווקים, הוא אינו משקף נאמנה את הדברים החשובים לפרטים: היינו השינויים במצבם הסוציו-כלכלי וברמת הרווחה שלהם".

בבנק ישראל מסבירים כי גידול בהוצאות המדינה על שיטור או על בריאות הנפש עשוי להתבטא כגידול בתל"ג, אלא שבפועל הגידול הזה יתברר כתוצאה מעלייה בפשיעה ובמפלס החרדות של האוכלוסייה - דבר שוודאי אינו משקף רווחה או משהו להתברך בו.

בבנק ישראל מציינים כי גם במדדי ההתפתחות האנושית ישנם חסרונות רבים, שכן רמת השכלה גבוהה או תוחלת חיים גבוהה גם הן אינן מבטאות בהכרח רווחה או רמת חיים גבוהה. על כן החליטו לאחרונה בארגון ה-OECD לאמץ שורה של המלצות, ובהן דגש על הכנסות של משקי בית, "רווחה תוצאתית" ולא רווחה כפי שהיא נתפסת, וכן דגש על התחושות הסובייקטיביות של האזרחים כפי שהם תופסים את רמת החיים שלהם ולא רק על פי מדדים אובייקטיביים.

ניסיון ראשון של ה-OECD ליישם מדד מעודכן למדידת רווחה נעשה תחת הכינוי מדד ה-better life. מדד זה מורכב מ-11 רכיבים: הכנסה, תעסוקה, דיור, איזון בין עבודה לפנאי, בריאות, חינוך, קהילתיות, מעורבות חברתית, איכות סביבה, ביטחון אישי ושביעות רצון כללית.

בחינת המדד החדש הראתה כי במרבית המדינות המפותחות קיים מתאם בין רמת התוצר לנפש למדד הרווחה, אולם בדנמרק ובפינלנד, שתי מדינות עם מאפיינים דומים לישראל, נמצא כי איכות החיים לפי המדד החדש גבוהה מהממוצע אף שהתוצר לנפש במדינות אלה קרוב לממוצע. ישראל אגב, נמצאה בחמישה ממרכיבי המדד מעל הממוצע, אולם נמוכה מהממוצע ב-6 מרכיבים אחרים. כך, התוצאה המשוקללת עבור ישראל, מה לעשות, נמצאת מעט מתחת לממוצע.

מדד ההתפתחות האנושית
 מדד ההתפתחות האנושית

הגידול בתוצר לנפש
 הגידול בתוצר לנפש