לקראת הסערה הגדולה ביותר: קיצוץ קצבאות הילדים

בין כל הקיצוצים האפשריים בתקציב שצפויים לגבש שר האוצר יאיר לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו, קיצוץ בקצבאות הילדים - אם אכן יהיה כזה - צפוי לעורר את הסערה הגדולה ביותר.

במקום לאסוף כמה אמירות פופוליסטיות מכאן ומכאן, בדקנו מה אומרים המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, שניסו לפענח את הקשר בין קצבאות ילדים לשיעור הילודה, ההשפעה שיש להן על ההשתתפות בשוק העבודה ועל תוחלת העוני.

המכנה המשותף של כולם הוא קשר עם מובהקות סטטיסטית ברורה, אבל לא כזה שצפוי להביא לשינוי דרמטי - ודאי לא באמצעות קיצוץ שמהווה מקל בלבד, ללא שום גזר בצדו.

1. קיצוץ חד בקצבה, ירידה קלה בילודה: מחקר משותף שערכו אסתר טולידנו וד"ר דניאל גוטליב מהמוסד לביטוח לאומי ונעם זוסמן ורוני פריש מבנק ישראל, בדק את ההשפעה של קצבאות הילדים על שיעור הילודה ב-1994-2007, ובעיקר את ההשפעה של הקיצוץ בקצבאות הילדים מ-2003 - קיצוץ של 3 מיליארד שקל, בדומה לקיצוץ שעומד גם כיום על הפרק. על-פי המחקר, קצבת הילדים המיוחדת, בגובה 500-560 שקל בחודש לילד הרביעי עד השביעי לפי הממוצע באותן שנים, הגדילה את ההסתברות של נשים ערביות ללדת ב-6%-7%.

המשמעות היא גידול של 0.3-0.4 ילדים בממוצע לאישה ביחס למספר הילדים הצפוי אילו קצבאות הילדים היו מבוטלות לחלוטין. בקרב נשים חרדיות, לעומת זאת, נצפה גידול של 3% בלבד - 0.2% ילדים יותר ממצב שבו לא הייתה משולמת קצבה (תוספת של ילד אחד לכל משפחה חמישית). בקרב נשים בדואיות נרשם גידול של 0.4 ילדים - תוספת של 2 ילדים לכל משפחה חמישית, ואילו בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות ונשים דרוזיות לא נרשם שום שינוי.

החלק המעניין במחקר קובע כי לאחר הקיצוץ החד בקצבאות הילדים ב-2003, מספר הילדים של אישה חרדית נשואה פחת ב-0.8 וביטא ירידה של 6% לעומת השנים שקדמו לקיצוץ. בקרב נשים בדואיות מאזור הדרום פחת מספר הילדים ב-0.2 בלבד. החוקרים מסייגים מעט את הממצאים, וקובעים כי ייתכן שהירידה בשיעור הילודה נובע בין היתר מהעלייה ברמת ההשכלה עם השנים, וכן בהצטמצמות כלכלית של משקי הבית על רקע המיתון באותה תקופה. נציין כי מחקר קודם שערכו יורם מישר וצ'ארלס מנסקי העלה קשר דומה בין גובה הקצבה לשיעור הילודה.

2. העלייה בשיעור התעסוקה - עניין של השכלה ואפליה: על-פי קובץ מאמרים שפרסמו לפני כשנה חוקרי בנק ישראל ניצה קסיר וערן ישיב, עליית שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה נובעת מכמה גורמים: עלייה בהשכלה, ירידה במספר הילדים ועלייה במספר משקי הבית שבהם ישנם שני מפרנסים. קיצוץ בקצבאות הילדים דווקא לא מוזכר שם. החסמים שעומדים בפני השתלבותה בעבודה של האישה הערבייה, להבדיל מזו היהודייה, הם לא רק תרבותיים כפי שנוהגים לחשוב, אלא נובעים במידה רבה מהיעדר נגישות תחבורתית, אפליה מצד מעסיקים והיעדר מעונות יום לילדים. מחקר אחר של בנק ישראל הראה השקעה בבניית מעונות יום במגזר הערבי השפיעה באופן מובהק ומשמעותי יותר על שיעור התעסוקה של נשים, ביחס להשפעה של בניית מעונות במגזר היהודי.

3. פחות עוני בטווח הקצר, יותר עוני בדור הבא: חוקרי המוסד לביטוח לאומי ובנק ישראל מבהירים כי קצבאות הילדים מחלצות משפחות רבות בישראל מעוני, וכי בניגוד לתקופה שקדמה לקיצוץ החד ב-2003, קצבאות אלה נחשבות נמוכות מאוד ביחס למדינות מערביות אחרות. עם זאת, החוקרים מודים בכנות כי מה שנתפס כחילוץ מעוני בהווה, עלול להנציח עוני גם בדור הבא: "מחד גיסא, קצבאות הילדים מפחיתות באופן ישיר את העוני בטווח הקצר, ולפיכך גם מגדילות את כושר ההשתכרות העתידי של הילדים במשפחות העניות; מאידך גיסא, הענקת קצבאות עלולה להפחית את היצע העבודה של אמהות ולהגדיל את הילודה בקרב האוכלוסיות העניות; כך תפחת ההכנסה המשפחתית לנפש ויפגע כושר ההשתכרות העתידי של הילדים".

שר הרווחה לשעבר, יצחק הרצוג, הציע בזמנו להוביל מהלך דרמטי לביטול חלקי או מלא של קצבאות הילדים, לטובת חיסכון ארוך טווח שישמש את הילדים בבגרותם, ולא את ההורים. לתוכנית של הרצוג לא הייתה שום היתכנות פוליטית, ואולם בהרכב הממשלה הנוכחית ייתכן כי יהיה מי שיבקש לאמץ אותה.

 קצבאות הילדים