יקירי, זה נגמר

המשפט "לא נתנו לי לעבוד" מגולל את המציאות שבה קופל תופס את תפקידיו הציבוריים. אתה רוצה "להתנדב"? בתוך גבולות הגזרה הציבוריים בבקשה

שבעה חודשים ושבועיים לקח לאבנר קופל מהיום שנבחר ליו"ר איגוד הכדורסל ועד שהחליט להניח את המפתחות. אלו שקראו את שלל הראיונות שהעניק לתקשורת החל מיום שישי באמת יכלו לקבל את הרושם ש"לא נתנו לי לעבוד לכן התפטרתי". שוב נשלף (מוקדם מדי) בכל ראיון הטיעון על "אני כאן בהתנדבות בכלל". קופל, אפשר לחשוב, היה בסך הכל הקורבן.

אל תהיו בטוחים שזה ככה. קופל איש של מאבקים, פוליטיקאי משופשף, לא אחד שיילך אחרי זמן כל כך קצר בלי מאבק. קופל בסך הכל קרא את המפה וידע שעדיף מבחינתו לצאת מהדלת הקדמית עם הודעת דובר מאשר להיות מודח. ההדחה שלו, גם הוא ידע, היתה עניין של ימים. בכירים באיגוד הכדורסל טענו שהבאזר נקבע לישיבת ההנהלה שתוכננה ל-1 במאי. קופל רק הקדים את ההשפלה הזאת.

קופל דווקא הספיק לעשות הרבה מאוד בתקופה הקצרה שלו באיגוד הכדורסל. הוא שיפץ את הלשכה שלו. הוא "הצליח" להביא לאיגוד הכדורסל בתקופתו בדיקה מקיפה של רשם העמותות, מבקר המדינה, מבקר פנים של האיגוד, וגם בדיקה מטעם מינהל הספורט. אני בספק אם גוף כלשהו בעולם זכה לכל כך הרבה בדיקות מכל כך הרבה גופים מבקרים בפרק זמן כה קצר. הוא הצליח לגרום לעצירת הכספים ממינהל הספורט בגלל חוסר ייצוג הולם של נשים בהנהלה, למרות שכבר במהלך הבחירות בקיץ 2012 ידע שיש חוסר בנשים ברשימות. כל גופי הביקורת האפשריים הביעו עניין הולך וגובר בנעשה באיגוד הכדורסל בחודשים האחרונים. חלק מהדברים שנעשו בתקופתו כבר החלו לדלוף החוצה בדוח חמור מאוד של מבקר הפנים של האיגוד (וכדי להיות הוגנים: חלק מהדברים החלו עוד בקדנציות שקדמו לו).

לאלו שיש ספקות בקשר להתנהלות של האיגוד בתקופת קופל, וקנו את נאום האמיל זולא שלו בסוף השבוע - אלו יצטרכו לחכות קמעא לערימת הדוחות שתגיע בקרוב. יש לקוות שהיא תראה שהאיגוד התנהל ללא דופי. אני מציע לא לבנות על זה.

***

זה כבר תקופה ארוכה שקופל יודע שהכל נסגר עליו. האופוזיציה הלוחמת בראשות שאול אייזנברג, צביקה שרף וצביקה ליבר מסיעת עוז מיררה לו את החיים. אפשר להתווכח על הסגנון הישיר ולעתים הבוטה של אותה אופוזיציה, אבל היה זה פשע גדול יותר אילולא אותה אופוזיציה היתה מעדיפה קלאסה ולא מעלה תהיות לגבי האופן בו ניתן לנהל כספי ציבור של ארגון המגלגל 40 מיליון שקל בשנה. כמו למשל הוצאות של כ-7 מיליון שקל אקסטרה ב-2012 בהשוואה לתקציב שאושר.

ההיתפסות של קופל לאופוזיציה שחיפשה אותו ולא לתוכן היא די מובנת. במינהלת הליגה ממנה בא קופל לא היתה אופוזיציה. זה היה וואן-מאן-שואו. מהסיבה הזאת כנראה התפתחה האגדה לגבי יכולות הניהול שלו. רק שכאן נפלה טעות קטנה שהלכה והשרישה ב-10 שנותיו במינהלת: יש להבחין בין יכולות ניהול לבין יכולות גיוס כספים. בשלב יותר מדי מאוחר התברר שהחוכמה היא לא רק לגייס כמעט 25 מיליון שקל בשנה עבור הקבוצות, אלא לשאול מדוע רק בקושי מחצית מהסכום הזה עובר לקבוצות עצמן. יכולות הניהול מצאו עצמן בצורת ריטיינרים, הוצאות תפעול מנופחות וג'ובים.

את כר הפעולה הנרחב מדי לפעילותו ייצר קופל בזכות תקשורת אוהדת מאוד בתקופתו במינהלת הליגה. על כוס קמפארי, בפתיחות בסחבקיות ובסבלנות, היה נוהג קופל לגולל את חזונו המרשים. רק שהמתמטיקה מעולם לא התחברה נכון. הכסף שגויס היה באמת מרשים. אבל כאמור, חלק גדול ממנו אבד אי שם בדרך. כשקופל הגיע לאיגוד הכדורסל זו כבר לא היתה החצר האחורית שלו. העיניים ליוו אותו לכל מקום.

אני חושב שלקופל באמת יש כוונות טובות לגבי הכדורסל הישראלי. אני חושב שגם לאורך הקדנציה שלו במינהלת ואפילו באיגוד הוא עשה לא מעט דברים טובים, יצירתיים, חדשניים. אני רק נוטה להאמין שהמשפט "לא נתנו לי לעבוד" מגולל את המציאות שבה קופל תופס את תפקידיו הציבוריים. אתה ושכמותך רוצים להשקיע מזמנכם, אתם רוצים להתנדב, אתם מוזמנים לעשות זאת בתוך גבולות הגזרה הציבוריים המאפשרים זאת. כן, יש ועדות ויש מכרזים ויש אלף ואחד בירוקרטיות שצריך לעבוד לפיהן בארגון ציבורי. אי אפשר לשפץ לשכה במאות אלפי שקלים כשהאיגוד במצב כלכלי מחורבן. את כל חלומות הנהנתנות שאתה רוצה להגשים לעצמך ולמקורביך, תיאלץ לעשות מחוץ לקופה הציבורית. לא טוב? מפריעים לך? האופוזיציה לוחצת? אם כך, כנראה שלא באמת באת לשרת את הכדורסל בכל ליבך.

***

מה יקרה הלאה באיגוד הכדורסל ומי ינהל את האיגוד? די ברור שלאור המצב הפוליטי באיגוד אף אחד לא ימהר לרוץ לג'וב הזה. כל עוד ימשיכו המרכזים עם הדילים המכוערים של תמיכה במועמד המפלגה, האיגוד ימשיך לבוסס בבוץ עד שיטבע. כמו שאמר צביקה שרף, אותו יו"ר אומלל שיגיע יהיה בן ערובה של אותם 39 חברי הנהלה שיחליטו באיזה יום בשבוע להתיז את ראשו.

בתקופה הקרובה יגיעו שלל הדוחות של רואי החשבון והמבקרים ששרצו באיגוד הכדורסל. צריך לקוות שכמה מהם יהיו מספיק חמורים כדי לשלוח הביתה חלק מאותם אנשים שאחראים לשקשוקה ארוכת השנים שמתבשלת שם. אבל לטווח הארוך, יש לקוות שיום אחד האסימון ייפול: יום אחד, כשהתחתית תפגע בכל שדרות הספורט והענפים, יחליט מי שיחליט שנגמר עידן הממותות. אין יותר מכבי, הפועל, אליצור, בית"ר. אנשים שירצו לנהל ספורט ולעמוד בראש ארגון יצטרכו לעטוף עצמם באסמכתאות ניהול ספורט מתקדמות. הם לא יעבדו בהתנדבות אלא יזכו לשכר ראוי עבור עבודתם.