סער ורוזן - מצא את הדמיון

בין שתי הפרשיות בולט דווקא יתרון לאיש התקשורת על השר

"המשטרה בהחלט יכולה להתחיל לבדוק את העניין, אפשר לפנות לכלי התקשורת שעוסקים בזה ולבקש עדויות", דברי הדס שטייף, כתבת הפלילים של גלי צה"ל הבוקר (א'), בהקשר של שר הפנים גדעון סער.

אתם בטח זוכרים - המכתב האנונימי (וכנראה המזויף), השמועות על מעשים מיניים בשירותים של פאב תל-אביבי עם קטינה.

רגע, מה עובר עליי? שטייף בכלל לא דיברה על סער, אלא על העיתונאי עמנואל רוזן. בעניין סער, עמדת שטייף הייתה דווקא שונה: שאין סיבה לחקור את פרשת סער.

‎‎‏"כי סער הוא אדם מכובד"

‏‎‎שטייף לא הייתה היחידה. כמוה נהגו כמעט כל העיתונאים והעיתונים. עיתון "הארץ", למשל, שהביא את פרשת רוזן לציבור בהבלטה רבתי, בקושי נתן ידיעה על פרשת סער. עיתונאים אחרים פשוט לא התייחסו. כי סער, כפי שאמר אנטוני בציניות על ברוטוס ("יוליוס קיסר", שייקספיר), "הוא אדם מכובד". ומה עם רוזן? הוא לא "מכובד"? הוא לא סלבריטאי כמו סער? אז מה ולמה ההבדל בדיווחים?

‎‎לא אותו הדבר?

‏‎‎אולי הסיבה היא ש"זה לא אותו הדבר"? בואו נראה: בשני המקרים אין תלונה למשטרה. זו נקודה חשובה, כי היא שימשה תרוץ למעלימי הידיעות על מעשי סער (לפי השמועות). גם אצל רוזן אין, לשעת כתיבת מאמר זה, שום תלונה, וזה לא מונע כותרות של מלחמה.

העיתונות הגדילה לעשות כאשר מיהרה להדיח ("יציאה לחופשה") את רוזן מכל עיסוקיו בתקשורת. בצדק. אי-אפשר שעיתונאי ימשיך לתפקד, בין השאר בתפקידים של מטיף בשער, כאשר כמויות כה גדולות של חמאה מרוחות על ראשו.

לכן דרשה העיתונות, רובה ככולה, שהאיש יפסיק לשדר. רוזן, בחור לא טיפש ולא חסר ניסיון, הדיח את עצמו לפני שמעסיקיו יעשו זאת.

מישהו זוכר שהעיתונות הציגה דרישה דומה לסער? מישהו דרש את השעייתו בנימוק שעם שמועות כאלה אי-אפשר להמשיך לחנך את ילדי ישראל?

‏‎‎יחסי מרות?

‏בעצם יש הבדל אחד, מאוד מעניין. בשני המקרים, כאמור, היו שמועות. במקרה של סער השמועות היו הרבה יותר חמורות. דובר על ניצול יחסי מרות עם עובדת מלשכת השר, שזו עבירה פלילית.

סער לא הגיב ציבורית. לא שמענו מפיו, להבדיל מ"מקורבים", הכחשה. כלום. רוזן, לעומת זאת, כן התייחס, ומהר. הוא הכחיש. מה שסער, כאמור, לא עשה. אפשר רק לנחש למה.

‎‎יחס של איפה ואיפה

‏‎‎אין לי שום דבר - לא נגד סער, ולא בעד רוזן. שניהם בעיניי מוקצים מחמת מיאוס אם יש ממש בשמועות. מה שאני לא יכול לסבול זה יחס של איפה ואיפה. שני המקרים דומים להפליא. ההבדל היחיד הוא דווקא "לטובת" רוזן. בכל מקרה, אסור שהיחס אל רוזן יהיה שונה מזה שניתן לסער. גם היחס של העיתונות, וגם של המשטרה. ‏‎‎‏