למי צלצלו הנאומים?

אהוד אולמרט זקוק היום להכנסה גדולה כדי שיוכל לעמוד בתשלומים לעורכי הדין העמלים למענו בתיקיו השונים. הכנסה גדולה וקלה אפשר לקבל בארה"ב, ארץ שאנשיה, במיוחד היהודים, מוכנים לשלם הרבה תמורת נאומים של מפורסמים בהווה ובעבר.

הנאומים הם לרוב במסגרת קמפיינים של איסוף כספים. לנואמינו לא חסרים קליינטים. במיוחד אם הנואם הוא רהוט דיבור, ובעיקר אם לשמו מתווסף תואר רב רושם. כמו למשל, ראש ממשלה, גם לשעבר.

לא אדם פרטי

לאולמרט יש את כל המרכיבים הללו, מה שעושה אותו לאחד המרצים היותר מבוקשים בארה"ב. אין פה שום דבר בלתי חוקי, אבל כאשר אולמרט משתמש במדינת ישראל והאינטרסים שלה כדלק למכונת הכספים שלו, יש כאן משהו שבעיני הוא לא ראוי ולא מוסרי.

אדם פרטי? מי שכיהן אי-פעם בתפקידים החשובים ביותר במדינה הוא אף פעם לא אדם לגמרי פרטי. אצל האמריקאים הנשיא הוא כזה עד סוף ימיו, גם לאחר סיום כהונתו הוא ממשיך להיות "הנשיא". כך גם שגרירים, גנרלים וכדומה. וגם למי שהיה ראש ממשלה הם פונים בתואר "אדוני ראש הממשלה". לא סתם אהוד ודומיו כל-כך נהנים לבוא לשם.

בנאום שנשא אתמול (א') בניו-יורק, קבע אולמרט את דעתו כי על ישראל לחדש את הדיאלוג עם הפלסטינים. מה צריך להסיק מאמירה זו? שישראל היא שמונעת את חידוש הדיאלוג הזה.

האם אולמרט באמת חושב כך? לא בהכרח. הרי מניסיונו הוא יודע שלהגיע להידברות עם הפלסטינים זה עניין הרבה יותר מסובך מאשר לדבר במלון ניו-יורק.

מה יודע אולמרט?

אולמרט גם יודע ש"איראן לא נמצאת במצב שבו נתניהו טען באו"ם שבה היא נמצאת", כפי שאמר באותו נאום. כלומר, פיתוח הפצצה אינו מתקדם בקצב המהיר שנתניהו טען לו. ואת זה יודע אולמרט מאיפה? חברים מהמודיעין? הישראלי או האמריקאי? או שניהם? כן, אולמרט שומע משהו פה ושם. אבל מכאן ועד ידיעה המרחק גדול.

מה אומר אולמרט?

מי שמשלם לאולמרט עבור נאומיו מצפה שיביא כותרות. אולמרט, ותיק בשוק הנאומים, יודע שאיראן והפלסטינים יביאו תמיד כותרת. הוא גם יודע שאם לא יביא כותרות, הוא עלול לא להיות מוזמן שוב. אז הוא מביא. בין שהוא יודע - ובין שלא.

אני חושב ומציע לקבוע בחוק, או בכללים מחייבים, תקופת צינון לבעלי תפקידים בכירים ביותר. שלא ינאמו במשך תקופה של 3-4 שנים לאחר סיום כהונתם. הם לא ירעבו ללחם. הם מקבלים פנסיות וטובות הנאה רבות. כולם מסודרים מאוד. אז שיישבו קצת בשקט, ויפסיקו לעשות רוח שאינה מועילה לנו.