מאמר ב"יתד נאמן" משווה בין יאיר לפיד להיטלר

כותב המאמר מצטט מנאום היטלר ולאחר מכן מטור שכתב לפיד לפני כשנתיים ■ טוען כי הרטוריקה בה נוקט לפיד נגד החרדים דומה לזו שנקט היטלר נגד היהודים

מאמר שפורסם היום (א') על-ידי חיים ולדר בעיתון "יתד נאמן" משווה בין שר האוצר יאיר לפיד לצורר הנאצי אדולף היטלר.

תחת הכותרת "שנאת נפש בלי חשבון" משווה ולדר בין הרטוריקה בה נוקט לפיד נגד החרדים לזו שנקט היטלר נגד היהודים.

קיראו עוד ב"גלובס"


ולדר מתייחס לקריאות נגד החרדים לעשות חשבון נפש ושואל: "מדוע שונאים אותנו, מדוע מתעבים אותנו, מדוע בכל הסקרים החרדים הכי שנואים, מדוע יאיר לפיד קיבל כל-כך הרבה מנדטים?".

בהמשך מצטט ולדר מנאומו של היטלר לפני מלחמת העולם השנייה: "יהיה עלינו לפתור את השאלה היהודית. יש די מרחב מחיה בעולם, אבל יש להרפות מן הדעה שבורא עולם בחר ביהודים, ולפיכך זכותם להיות טפילים הניזונים מגופם של אזרחים אחרים פרודוקטיבים. היהודים חייבים להתאים עצמם לעבודה ממשית ויצרנית כמו אזרחים אחרים, שאם לא כן, יעמדו במוקדם או במאוחר בפני משבר שממדיו לא ישוערו. אם שלטון הכסף היהודי יימשך באירופה או מחוצה לה - הוא יוביל למלחמת אזרחים, ואז התוצאה לא תהיה ניצחון היהדות אלא השמדת היהודים בכל רחבי אירופה".

ולדר אמנם מסייג וכותב כי אין להשוות שום דבר לשואה, וכי כוונתם של "משנאי הדת", כלומר לפיד, היא "לא להשמיד פיזית את החרדים", אך הוא מדגיש כי "יש להם כוונות זדוניות בכל הנוגע לאיכות החיים, ליכולתנו לחיות חיים נורמטיביים ולשלוח מאיתנו זכויות בסיסיות, כמו קצבאות, הנחות בארנונה, הבטחת הכנסה, אוכל לילדים, צהרונים, משפחתונים, חינוך - ויש המדברים גם על שלילת יציאה לחו"ל. דיקטטורה במיטבה".

ולדר מצטט גם מטור שכתב לפיד לפני כשנתיים: "עזוב אותך מאידיאולוגיה, עזוב אותך מזה שאני לא מבין איך לא מציק לך שאתה חי על חשבוני, אבל אין לי כבר מאיפה לשלם על כל זה. היה, נגמר, אין יותר. לא רק לילדים שלך אין לי לתת אלא גם לילדים שלי. האם אתה מבין איך זה גורם לי להרגיש? עלינו למצוא דרך, ידידי, או שזה ייגמר רע. איך כתוב: 'או חברותא או מיתותא'".

ואז חותם ולדר במשפט המשווה בין לפיד להיטלר: "כעת תגידו אתם כמה זה שונה מהמשפט המסכם ההוא?".

מלשכת שר האוצר נמסר: "ההשוואה בין לפיד, בן לניצול שואה, לצורר הגדול בהיסטוריה של העם היהודי, היא לא פחות מהסתה מקוממת העושה שימוש פוליטי מכוער בפצע כואב. צר לנו שבמקום להתמודד עם הטיעונים הענייניים בדבר מצבם של המשק והחברה הישראליים והצורך להגדיל את ההשתתפות בשוק העבודה, יש הבוחרים לברוח לשיח מסית מיותר ומסוכן".