ההסתדרות: חבר ארגון מתחרה לא ייבחר לוועד במקום "שלנו"

כבר ב-2002 קבע ביה"ד לעבודה כי כל עובד רשאי להיבחר, למרות ניסיונות ההסתדרות למנוע זאת

בסוף דצמבר 2012 אישרו חברי בית נבחרי ההסתדרות הכללית שינוי בתקנון ועדי העובדים של הארגון, ולפיו במקומות עבודה שבהם ההסתדרות משמשת כארגון יציג, לא יוכל חבר בארגון אחר להיבחר לוועד העובדים. לכאורה מדובר בשינוי הגיוני, אלא שכבר ב-2002 פסק בית הדין הארצי לעבודה נגד שינוי דומה שביצעה ההסתדרות שנתיים קודם לכן.

באותה פסיקה מלפני יותר מעשור, ההסתדרות הכללית הודיעה במסגרת התביעה שהגישה נגדה ההסתדרות הלאומית כי היא מקבלת את ההחלטה ובאלה המילים: "המשמעות של ביטול הסעיף הינה שלכל עובד הזכות להיבחר לוועד עובדים, גם אם אינו חבר ההסתדרות הכללית".

בהסתדרות מסרו היום (א') בתגובה כי "אנו עומדים מאחורי התיקון, שהינו הכרח ומשקף את האיזון הראוי". מנגד, גורמים בשוק העבודה הביעו פליאה כיצד החלטה לשינוי כזה בתקנון עוברת פה אחד בבית נבחרי ההסתדרות מבלי שבדברי ההסבר להצעה נאמר כי השינוי מנוגד באופן מוחלט לפסיקה בעניין.

לכאורה נראה טבעי למנוע מחבר בארגון עובדים אחד להיבחר לוועד שפועל תחת ארגון עובדים מתחרה, אלא שהמציאות מורכבת יותר: במקומות עבודה רבים פועלים מספר ארגוני עובדים, והמחוקק מבחין בין ארגון עובדים לבין ועד עובדים שאמור לייצג את כלל העובדים במקום עבודה ספציפי. במפעל אקרשטיין בירוחם, למשל, העובדים התאגדו במסגרת "כוח לעובדים", אולם מיד לאחר מכן ההסתדרות פעלה בהליך בזק והפכה לארגון היציג בחברה כולה לאחר שאיגדה את עובדי אקרשטיין באשדוד, הרצליה וראש-פינה.

לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, אף שהחוק קובע כי התאגדות של שליש מהעובדים מספיקה כדי להקים ועד יציג, אין להתעלם מיתר העובדים ולמנוע מהם ייצוג בוועד אף אם מדובר בחבר בארגון אחר. שמואלביץ מזכירה שעוד לפני השינוי שביצעה ההסתדרות, חברים בארגון אחר שביקשו להיבחר לוועד עובדים תחת ההסתדרות חתמו על מסמך שלפיו הם מקבלים את מרות הארגון במקום העבודה - מסמך לגיטימי שאמור היה ליתר את הצורך בשינוי התקנון.

ביום חמישי האחרון פנתה ההסתדרות הלאומית לביה"ד הארצי לעבודה, באמצעות עוה"ד גילת ויזל סבן ושחר הופמן, בדרישה להוצאת צו שיבטל את השינוי האמור לאלתר.