מודל בסכנה

ההתקפה על עוזי וייל פוגעת בפוטנציאל למתווה תגמול ראוי לסופרים

פעם בשנה, בפרוש עלינו שבוע הספר, זוכים הספרים למקום מכובד יותר בכלי התקשורת ותודעת הציבור. השנה התעצמה ההמולה כתוצאה מהסערה שפרצה סביב סיפור הוצאת ספרו האחרון של עוזי וייל, "חמישה חלומות", ומהות ההבטחה שהיתה מאחוריו.

קודם כל, דבר אחד נכון: עוזי וייל הבטיח שמי שיקנה את הספר ישירות ממנו - יקבל אותו ראשון, וזה לא קרה. כנראה, לא ממש בגלל וייל, אלא כי מודן החליטה להפיץ את הספר מוקדם מהמתוכנן, לרגל שבוע הספר, וזה כנראה תפס אותו לא מוכן, בין ביול אלף המעטפות והחתימה על הספרים, לאותם אלה שקנו ממנו ישירות.

דבר שני, מי שהתרשם שישנה מהומת אלוהים בקרב אותם קונים מוקדמים כנגד וייל, טועה בגדול. רובם, כך נראה, דווקא ממש מתקוממים על הביקורת כלפיו. מעטים נוזפים בנימוס, נוסח, "יכולת להגיד שזה גם ייצא בהוצאת מודן" ומעטים באמת תוקפים אותו.

ולמה באמת הוא לא אמר שזה ייצא בהוצאת מודן? התשובה היא שהוא דווקא כן אמר! בסוף אפריל הוא כבר ציין זאת, ממש במקביל להצעה המפורסמת שהעלה בפייסבוק.

אפשר לשאול אם חודש וחצי של עבודה לסיום הספר, תובעים 55 אלף שקל, או את הסכום שבסוף גויס - 128 אלף שקל. וייל דווקא פירט את העלויות, שרובן נובעות לדבריו מהבטחתו לשלוח לקונים את הספר וכמובן ממיסים. ובישראל 2013, מיסים זה הרבה.

ראוי יותר מזה גם לתהות אם החוזה שכבר היה לווייל עם מודן לא סיפק לו את ההון הדרוש לספר, ובאמת הוא נזקק לכסף נוסף מהקוראים, כפי שכתב. מאחר שאנו לא יודעים את טיב החוזה של וייל ומודן, קשה להכריע בעניין.

אבל אחרי שהדברים הללו נאמרים, נשארת פה השאלה לגבי המודל המעניין שהוצע. לאחר שהוסר מסך העשן מכל הרעיונות שנמוגו, היפים וצודקים לכשעצמם, לבטל את הדואופול של צומת ספרים וסטימצקי וכנגד אותו 4 ב-100 הידוע לשמצה, בכל זאת יוצאת מפיו של וייל בשורה.

אחת התופעות הבלתי נסבלות בשנים האחרוות, כתוצאה מאותם מבצעים, הדואופול ושחיקת ההכנסות של הוצאות הספרים, היה השכר הזעום שקיבלו סופרים עבור עבודתם. אחרי הכול, כשספר נמכר ב-25 שקל, הקופון הגדול נגזר בידי הרשתות, אחר-כך ההוצאות ובסוף לסופר נשאר סכום כסף קטן כתגמול ליצירתו.

ופה, במודל שהציע וייל בסוף אפריל, יש אפשרות לתשלום ישיר לסופר.

נדמה שאפשר להסכים שאם אנו משלמים 50 שקל לספר, היינו רוצים שחלקו הגדול יגיע למי שכתב אותו. יהיה חבל אם המהומה ממקרה הרמאות לכאורה של וייל, יפגע בפוטנציאל של המודל הזה לפרנס סופרים באופן ישיר מידי הקוראים, כי הוא ייתפס כמעשה הונאה.

נכון, הכי יפה לשלם את רוב הכסף לאחת הרשתות ולהשאיר את הסופר בלי פרנסה אמיתית.