אולמרט: החלטת לדור לערער על זיכויי התקבלה בניגוד עניינים

החלטתו של פרקליט המדינה, משה לדור, כי הפרקליטות תערער לבית המשפט העליון על זיכויו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשות טלנסקי וראשונטורס, התקבלה בניגוד עניינים והיא בלתי סבירה באופן קיצוני - כך טוענים סנגוריו של אולמרט בעיקרי טיעון שהוגשו היום (ה') מטעמו של אולמרט לבית המשפט העליון, לקראת הדיון בערעורים הצפוי בחודש הבא.

מסמך עיקרי הטיעון מנוסח באופן חריף ומתמקד באופן אישי בלדור: "פרקליט המדינה העמיד את עצמו, בהחלטותיו הוא, כמי שהוא בעל עניין אישי בתוצאות משפטו של אולמרט, להבדיל מעניין מקצועי טהור. ההחלטה על הגשת ערעור התקבלה על-ידי פרקליט המדינה בהיותו במצב של ניגוד עניינים ממשי, ודינה להתבטל".

ריחוק מקצועי

בנובמבר 2012 עירערה הפרקליטות לעליון על זיכויו של אולמרט בפרשת מעטפות הכסף ממוריס טלנסקי ובפרשת ראשונטורס, שמהן זיכה אותו המחוזי ביולי 2012. אם יתקבל הערעור, ואולמרט יורשע בעבירות אלה בעליון - תבקש הפרקליטות לגזור "עונש הולם", לצד בקשתה להחמיר גם את עונש המאסר על-תנאי שנגזר עליו בגין הרשעתו בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

"החלטת הפרקליטות להגיש ערעור חורגת באופן קיצוני ממתחם שיקול-הדעת הצר שיש לה בבואה להחליט אם להגיש ערעור על פסק דין של זיכוי, ובפרט על פסק דין של זיכוי פה-אחד שניתן על-ידי הרכב מורחב של שלושה שופטים", טוענים סנגורי אולמרט, עורכי הדין אלי זהר, רועי בלכר, נבות תל-צור ונוית נגב.

לדבריהם, "הפרקליטות התעלמה לחלוטין מכך שאולמרט הורשע במסגרתו בעבירה אחת של הפרת אמונים".

בנוסף נטעו כי "פסק דינו של המחוזי הוא מוצדק, יסודי ומקיף, ואין כל עילה המצדיקה את התערבותו של העליון בקביעותיו העובדתיות או במסקנות המשפטיות הנגזרות מהן".

בעניינו של לדור, מזכירים סנגורי אולמרט את החלטתו של פרקליט המדינה "להתייצב באופן אישי בבית המשפט, לנהל את הליך גביית עדותו המוקדמת של טלנסקי באופן אישי וליטול על עצמו אחריות אישית למהלך זה.

"חובה היה על פרקליט המדינה לשמור על הריחוק המקצועי המתבקש ממי שעתיד ליטול בהמשך הדרך חלק מרכזי בגיבוש ההחלטה אם להגיש כתב אישום אם לאו, ולשמור בכך על לב פתוח ונפש קולטת וחפצה בשמיעת טיעוניהם של סנגוריו של החשוד, מדוע סבורים הם כי אין מקום להגשת כתב אישום.

"שיקול-הדעת הלקוי של המדינה גרם לכך שפרקליט המדינה הפך מעורב באופן אישי בתוצאות משפטו של אולמרט, ולמעשה קשר את גורלו בגורלו של אולמרט".

פרקליט המדינה הוא שהעמיד את עצמו, בהחלטותיו הוא, בניגוד עניינים, טוען אולמרט, ולכן "במצב הדברים הייחודי שנוצר עם מינויו של עו"ד יהודה וינשטיין, שנמנה בעבר על צוות ההגנה של אולמרט, לתפקיד יועץ המשפטי לממשלה, הפך פרקליט המדינה לבעל התפקיד שגורלו של אולמרט נתון באופן בלעדי בידיו.

"והנה, חרף העובדה שבמצב דברים זה פרקליט המדינה הוא הפוסק האחרון בעניינו של אולמרט, לא נמנע פרקליט המדינה מלהעמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים חריף בין אינטרס הציבור באכיפת החוק, לבין האינטרס האישי שלו.

"ההיפך הוא הנכון: פרקליט המדינה קיבל את ההחלטה על הגשת הערעור באופן אישי, ואף חתם עליו. כאשר היועמ"ש מנוע לחלוטין מלעסוק בשאלה אם להגיש ערעור, וכאשר לפרקליט המדינה אינטרס אישי ברור בהחלטה, היה על פרקליט המדינה להדיר את רגליו לחלוטין מכל עיסוק בעניין".

זיכוי בפה-אחד

עוד טוענים סנגורי אולמרט כי הפרקליטות לא שקלה, בהחלטתה לערער לעליון, את העובדה שאולמרט זוכה פה-אחד משני האישומים, הן בפרשת טלנסקי והן בפרשת ראשונטורס, על- ידי הרכב של 3 שופטים.

"עובדה זו", הן טוענים, "מקנה לאינטרס של אולמרט ליהנות מעיקרון היסוד של סופיות הדיון, לחזור לשגרת חייו ולא להתמודד פעם נוספת בערכאת הערעור עם האישומים שמהם זוכה כבר, מעמד בכורה, הגובר על אינטרס הציבור בבירור נוסף של סוגיה זו.

"אין הצדקה להעצים ולהמשיך את עינוי הדין שהיה מנת חלקו, בכל אותן שנים, שבהן האישומים החמורים, מהם זוכה, ריחפו מעל ראשו כלהט החרב המתהפכת".

לטענת הסנגורים, הודעת הערעור של הפרקליטות אינה מתייחסת כלל לשאלה מה היו השיקולים "החריגים והנדירים" שהביאו את המדינה להחליט להגיש ערעור; אינה מפרטת מה המשקל שנתנה הפרקליטות לכך שעניינו של אולמרט, שאמור היה להתברר בפני שופט אחד, התברר לבקשתה בפני 3 שופטים; ואינה עוסקת כלל בכך שאולמרט זוכה פה-אחד.

הפרקליטות: "השתלחות אישית שיטתית"

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הגשת הערעור הייתה מחויבת המציאות, בנסיבות שפורטו בהרחבה בכתב הערעור. על הגשת הערעור, כמו על ההחלטות שנתקבלו בעבר במסגרת פרשה זו, הוחלט פה-אחד על-ידי כל הגורמים המקצועיים שעסקו בעניין. ההשתלחות האישית השיטתית ערב הדיון בערעור ולקראת השלמת משפט הולילנד אינה ראויה לתגובה".