עונת יובש לבנה

הסדרה "בחזרה לסוף עונת התפוזים" מלבינה את הגוון הים-תיכוני בקצת מיינסטרים

"בחזרה לסוף עונת התפוזים", ה' 22:00, ערוץ 24

עוד לפני התוכן, כמה מילים על האכסניה: בעיניי היא עוד אחד ממשעולי ה"ניסוי וטעייה" של "קשת", בדומה לערוץ "ביפ" בשעתו. ההבדל הוא שב"ביפ", עד לסגירתו המאולצת, נבטו כמה זרעים שצמחו אל תוך המיינסטרים, בעוד ערוץ 24(שקלט בשעתו כמה מפליטי "ביפ"), לא הצליח עדיין למצוא כיוון מוגדר. החשש מלהיות מזוהה בלעדית עם מוזיקה מזרחית (או בכינויה המכובס: "מוזיקה ים-תיכונית"), דחף את הערוץ הזה לכמה פרויקטים של תוכן, מוצלחים יותר או פחות (בעיקר פחות). את הקהל הרחב זה עוד לא ממש סחף, אבל לפחות "קשת" נהנית ממגרש משחקים קטן: אתה אף פעם לא יכול לדעת מי מבין הזאטוטים זבי החוטם שרצים אחרי הכדור, יגדל להיות ליאו מסי.

"בחזרה לסוף עונת התפוזים" שייכת לתוכניות שנועדו להלבין את הגוון הים-תיכוני בקצת מיינסטרים, למרות שלא בטוח שיואב קוטנר, יוצר הסדרה המקורית (וגם סדרת ההמשך כמובן), היה אוהב את ההגדרה הזאת. הערב (ה') ישודר פרק הסיום של הסדרה המעניינת, שבו נפגש קוטנר עם גיבורי סצנת הרוק של שנות ה-90.

המכנה המשותף לכולם: אף אחד מהם לא הצליח להטביע את חותמו על המוזיקה הישראלית או לכתוב איזה שיר שיושר גם אחרי 35 שנים (כמו "סוף עונת התפוזים", למשל - השיר). חלק מעניין יותר הוא המפגש עם נינט טייב שמייצגת כמה תהליכים מאוד מעניינים במוזיקה המקומית, כמו כניסתן לזירה של תוכניות הריאליטי-זמר ובמקרה הפרטי שלה, בעיטה בכל אלה ומעבר לרוק באנגלית. גם כמי שלא חובב מוזיקה ישראלית עכשווית, זה מעניין.