ניתוח "גלובס": בעלי אג"ח צים עלולים להישאר עם אנייה אחת

במקרה שמחזיקי האג"ח יקחו את חברת הספנות לביהמ"ש, תלויה הצלחתם במידת יכולת הנושים להמשיך ולהפעיל את החברה כ"עסק חי" ללא פירוק

4,200 עובדי חברת הספנות צים (כ-750 מתוכם עובדים ישראלים) חוו בשבוע האחרון דז'ה-וו, כאשר שוב עלתה החברה לתקשורת בהקשרים של "הסדר חוב", "תרומת בעלים", וגם המונח "פירוק" עומד על הפרק.

עובדי צים, שמפעילה קרוב ל-100 אניות ופוקדת 180 נמלים ב-120 מדינות, שוב מוצאים את עצמם תלויים ביכולתה של הנהלת החברה ובעליה, החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, לתמרן ולשמור על איזון בין קבוצות הנושים השונות, על מנת להמשיך לתפקד כ"עסק חי". החברה סיימה את השנה החולפת בהפסד של 433 מיליון דולר, ומשנת 2008 ועד היום הצטברו הפסדיה לכ-1.65 מיליארד דולר.

האירוע שהצית את המהומה הנוכחית הוא בקשה ששלחה החברה אל מחזיקי האג"ח הפרטיות שלה, בהיקף של כ-390 מיליון דולר, לדחיית העמדת בטוחה, שהושגה במסגרת הסדר החוב הקודם בחברה בשנת 2009, לטובתם בהיקף של 25 מיליון דולר מחודש הבא לסוף 2014.

בתגובה איימו המחזיקים כי אם החברה לא תעמוד באספקת הביטחונות לחוב, הם ינקטו בהליכים משפטיים כלפי החברה, בעלי השליטה ונושאי המשרה בה. אם אכן ינקטו המחזיקים - שיתכנסו ביום ד' הקרוב - במהלך משפטי מסוג זה, הם ייקחו על עצמם סיכון רב, שכן עמם נמנים הגופים המוסדיים הגדולים וקרן הפנסיה עמיתים, ואילו הם הנושים בעלי המעמד הנמוך.

היקף החוב הכולל של צים עומד על כ-3 מיליארד דולר. הוא מורכב מחוב לקונסורציום של בנקים זרים אשר מימנו רכישת אניות על ידי החברה; חוב לקונסורציום של בנקים שמימן רכישת מכולות; ותשלומים עתידיים למספנות. בנוסף, יש לצים התחייבויות כלפי בעלת השליטה ומשפחת עופר, והתחייבות בנקאית קטנה יחסית, של 60 מיליון דולר, שאינה מבוטחת.

החברה תפורק בלב ים?

אם יחליטו המחזיקים לגרור לבהמ"ש את צים ואת יתר הנושים שהסכימו לדחות את התחייבויות החברה כלפיהם, תלויה הצלחתם במידת יכולתם להמשיך להפעיל את החברה כ"עסק חי", מה שיאפשר להם להשתלט על החברה מבלי להביאה לפירוק.

במצב של פירוק, שיעור ההחזר שיקבלו המחזיקים יהיה זניח. לבנקים שמימנו את רכישת האניות רשומה משכנתא לטובתם, והם יגישו תביעה על הפער שבין שווי הנכסים לשווי ההלוואה. לבנקים שמימנו את רכישת המכולות אין כלל בעיה, כיוון ששוויין גבוה מהיקף ההלוואות שעומדות מולן. ההון החוזר השוטף של החברה הוא שלילי מכיוון שאופי הפעילות הוא כזה שיתרת הספקים גדולה מיתרת הלקוחות, כך שמחזיקי האג"ח יוותרו עם בטוחה שכבר קיבלו במסגרת הסדר החוב הקודם של צים (משנת 2009), וששוויה נאמד על 25 מיליון דולר.

אלא שגם בטוחה זו אינה מורכבת מכסף מזומן. מדובר באנייה שמשועבדת לטובתם, והם יצטרכו לבצע תהליך מכירה שלה, מה שיכול לארוך זמן ממושך. תרחיש זה עלול להתממש אם מחזיקי האג"ח יפנו לביהמ"ש מבלי שתהיה להם וליתר הנושים תוכנית להפעלת החברה. אם תיכנס החברה להליך של כינוס, היכולת של צים לוודא שלקוחותיה ימשיכו לטעון את המכולות על הספינות שלה, בשעה שגורלה נידון בבית המשפט, היא נמוכה.

מחזיקי האג"ח צריכים גם להביא בחשבון שיש גורם נוסף במשוואה - מדינת ישראל, שהיא בעלת מניית זהב בצים, וכל הסדר שכולל שינוי בעלות צריך לעבור דרכה. ומה באשר לאלפי העובדים של צים? בהנחה שהחברה לישראל לא תזרים הון נוסף לחברה אלה ימצאו עצמם בחברה שעתידה אינו ברור.