הוא חוזר?

פיצול הליכוד חוזר לבויעדם וגם: תאונת עבודה במשרד התחבורה

כשהח"כים רואים בקצה החוטם את חופשת הקיץ שתחל בעוד שלושה שבועות עם תום המושב, נראה ששום דבר כבר לא יצליח להסעיר אותם. לא תקציב המדינה, גם לא חוק טל. המערכת הפוליטית רדומה עד כדי כך שכינוסי מרכז הליכוד המשמימים הופכים להיות מוקד העניינים.

הערב היה אמור בנימין נתניהו לממש את החלטתו לשוב לפעילות הפוליטית ולהגיע לכינוס המרכז בגני התערוכה. לאחר שבשבועות האחרונים הבין יו"ר הליכוד - אמנם באיחור ניכר - שבסיס הכוח שלו טמון בספינת האם, שאין לו רוב לפיצול הסיעה ושלא יוכל לעשות כמעשה שרון, התכוון נתניהו להתייצב הערב ולשאת את נאומו. בשעות האחרונות בעקבות עתירה שהוגשה לבית הדין של הליכוד ביטל ראש הממשלה את הגעתו וחזר על עקבותיו. בואי שרה'לה, אנחנו נשארים בבית (הפוליטי), ודאי יאמר לרעייתו.

מלכתחילה התכוון נתניהו להצניע את האירוע מהתקשורת. בניגוד לקדנציות קודמות שבהן התקשורת היתה מוזמנת לשעה 20:00 ונאום יו"ר המפלגה היה מתחיל בשמונה ושתי דקות מיד בתום הקראת הכותרות הראשיות של המהדורות, הפעם התכוון ראש ממשלה לשאת את הנאום כמה שיותר מאוחר.

את המסר הוא ייעד לנוכחים באולם: אפסנו בבוידעם את התוכניות למלחמת הדיאדוכים, תשכחו מקרב הירושה על תפקיד רה"מ ויו"ר הליכוד.

בכירים בליכוד שומעים בשבועיים האחרונים את נתניהו יותר ויותר מדבר על עצמו בגוף שלישי. "הוא חוזר", מלמל רה"מ לעצמו ולהם, בנימה קלה של שמחה. אני פה לעוד הרבה שנים, מנסה נתניהו לשדר, ואני לא הולך לשום מקום. אני גם ראש הממשלה וגם יו"ר התנועה, אל תספידו אותי כל כך מהר.

ניכר על נתניהו שהוא משועשע מהמחשבה שחבריו למפלגה שכבר ראו עצמם יושבים על הכיסא הנחשק, יאלצו להמתין עוד כמה שנים טובות עד לתחילת ההתקוטטויות.

למזלו, בנסיבות המצערות של מחלת אשתו, ביקורו של מזכיר המדינה ג'ון קרי נדחה והכרעות מדיניות לא תתקבלנה סמוך למועד כינוס הוועידה. כל הכרעה מדיניות היתה מתקבלת במרכז בבוז ובשאגות מחאה שהיו מארגנים אנשי הפלג הימני הקיצוני ששולטים עכשיו במרכז.

תמו הימים שכחלון, מרידור ובגין היו שם עבורו. מי כמו נתניהו זוכר שבמפגש האחרון עם הפורום הזה הוא גורש משם בבושת פנים תחת הצווחות "חשאית חשאית" (הצבעה חשאית לנשיאות הוועידה, ל.ו), דבר שהביא להקמת ממשלת האחדות קצרת הימים עם קדימה בתחילת הקיץ הקודם.

לא להאמין שבזמן הזה בדיוק לפני שנה עוד היתה ממשלת אחדות לאומית עם קדימה בת 28 המנדטים. היום צריך לשפשף עיניים כדי לראות את סיעת קדימה בכנסת. הדבר הזה ממחיש לפוליטיקאים רבים בעיקר מ"יש עתיד" מה עלול לעלות בגורלם. כשבמרחק עשרה מטרים מהם הם רואים את שני ספסלי קדימה, הם מבינים שלא כדאי להם אפילו להעלות במחשבתם מהלכים לפירוק הממשלה. לכן, כל אמירה או פרשנות שמקצרת את ימיה של הממשלה הזו על אף הקשיים של הקואליציה, היא בעירבון מוגבל.

תאונת עבודה

קוץ בישבן הוא עניין סובייקטיבי. עבור בנט אלו הם הפלשתינים, עבור מרבית השרים הקוצים הם סגניהם במשרד. לאחר ששר הביטחון בוגי יעלון הצהיר שהוא מסיר אחריות מסגנו דני דנון והוא ממדר אותו באופן כמעט טוטאלי מכל פעילות מקצועית במשרד (מה שמתיר לדנון כמעט 99% מהזמן לקיים פעילות פוליטית), הקרב הנוכחי במפלגת השלטון הוא בין שר התחבורה הנמרץ ישראל כץ לסגניתו הפעלתנית ציפי חוטובלי.

זה לא סוד שנתניהו הציע ללבני לקבל את חוטובלי (או את דנון) כסגנית במשרד המשפטים אבל ציפי לא רצתה את ציפי, ולנתניהו לא נותרה ברירה אלא לבקש משר התחבורה לקבל את חוטובלי כסגניתו. נדמה שככל שחולפים הימים כץ מוצא את עצמו מסכים עם לבני כמו שלא הסכים עמה מעולם. באוזניו של שר התחבורה גם מהדהדת העצה שקיבל מליברמן (שעל יחסיו עם סגנו איילון אין צורך להכביר במילים): 'אל תיתן סמכויות לסגן שר'.

תאונת העבודה הקשה במשרד המופקד על מניעת תאונות הדרכים קרתה בשבוע שעבר. ההתנגשות היתה בלתי נמנעת. כץ הריכוזי, שכדרכם של שרים לא רצה שיסתובבו לו בין הרגליים, מידר את חוטובלי והעניק לה תחומי עיסוק מוגבלים. היא מצידה, כדרכם של סגנים, חיפשה תעסוקה, דריסת רגל והכרה ציבורית.

כץ היה בסיור בחברון כששמע ברדיו על הרפורמה של סגניתו האוסרת על צעירים להשתמש בדיבורית. הוא ראה בכך נגיסה חד צדדית בסמכויותיו ללא הודעה מוקדמת ורתח מזעם. אף מעקה הפרדה לא היה יכול למנוע את התאונה הקטלנית. מבחינתו זה היה משבר אמון, ואצל כץ כשנגמר האמון - העסק גמור. משלא ענתה לו לטלפון שיגר כץ הודעה לתקשורת שבה הוא הבהיר שחוטובלי היא פקידה נטולת סמכויות וגם הראה לה בהזדמנות זו מאיפה הדג עושה צרכיו. אם זה רק היה בסמכותו חוטובלי היתה מוצאת את עצמה למחרת צדו של איילון, יושבת על שרפרף נמוך.

חוטובלי, שהיתה בשוק מגודל המהלומה, מתעקשת שההצעה שהציעה נעשתה במסגרת הסמכויות שהעניק לה כץ. לדבריה, היא ביקשה לעדכן את השר לפני הצגת התוכנית, אך לא זכתה למענה.

ביום ראשון ייפגשו השניים לשיחת הבהרה טעונה. יחד עם היועץ המשפטי של המשרד יוגדרו לחוטובלי סמכויותיה. בתום הפגישה סביר להניח שלא תצא הודעה כי היא התקיימה ברוח טובה. חוטובלי לא תיתן לכץ את התענוג ותתפטר, אבל כנראה שתבקש מנתניהו להיות הבורר.

מבין ארבעת סגני השרים של הליכוד נותרו כעת שניים שאינם מסוכסכים עם הממונים עליהם: סגן השר אופיר אקוניס שנותר ביחסים מצוינים עם נתניהו, וסגן השר אלקין שאין מעליו שר ממונה.

ריבלין שם את הקלפים על השולחן

תוך כדי קריאת העיתונים בשישי בבוקר, גילה ח"כ רובי ריבלין להפתעתו כי הוא עצמו לא מעוניין להיות מועמד הליכוד לבחירות לנשיא המדינה. הפתעתו של ריבלין היתה כפולה: לא זו בלבד שמסתבר שיש מי שמדבר בשמו במשרד ראש הממשלה, אלא שהדובר האנונימי הגדיל לעשות והציג את ריבלין כמי שסבור שהליכוד, התנועה הלאומית שגדל על ברכיה, היא כביכול, נטל, מעמסה על כתפיו.

שלושה ימים מאוחר יותר נכנס אותו ריבלין נסער, לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, שעסקה ממש במקרה בהדלפות ותדרוכים. בסוף הדיון ביקש ריבלין להעיר עוד הערה. 'אל תאמינו לסיפורים שמספרים בעיתונים מסוימים על מה שאני לכאורה חושב על הליכוד', אמר לחברי הסיעה, 'עדיף שתשמעו את האמת ממני: אני מציב את עצמי כמועמד הליכוד לנשיאות המדינה ושכזה אני מצפה לתמיכתם. בניגוד לפוליטיקאים אחרים נולדתי וגדלתי בליכוד, ושם גם אשר עד סוף חיי הפוליטיים.

זו היתה הפעם הראשונה שריבלין שם על השולחן את מועמדותו. הוא הזכיר לנוכחים שבהתמודדות הקודמת תמכו בו ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית. גם הפעם מאמין ריבלין כי התמיכה בו תהיה חוצת מפלגות. הוא אמנם לא רואה עצמו תחת אף כובע אחר מלבד תנועת השלטון, אך בהתחשב בקושי הרב בה מצליח ראש הממשלה בקושי רב, ברוב זעום ודחוק להעביר החלטות בכנסת הנוכחית, ספק אם לא עדיף לו, לשקול שנית ולהיות דווקא נציג האופוזיציה.