נתוני המחירים החציוניים של דירות בישראל, שחשף אתמול (ד') משרד השיכון, מגלים מציאות עגומה יותר בשוק הנדל"ן מכפי שהיה נדמה לרוכשי הדירות. בשורה התחתונה, אם מחלקים את המחירים החציוניים של דירות חדשות ויד שנייה בישראל לעומת השכר החציוני במשק, מגלים שהישראלי נדרש להיפרד מ-207 משכורות כדי לקנות דירה חדשה ומ-150 משכורות כדי לקנות דירה יד שנייה.
משרד השיכון חשף אתמול את המחירים החציוניים של דירות 3-5 חדרים בישראל, לפי יישובים. המחירים החציוניים עשויים לספק תמונה מדויקת יותר של מחירי הדירות כיוון שהם מנטרלים "רעשים" כמו למשל דירות יוקרה שמושכות את המחירים הממוצעים מעלה. כידוע, מדד מקובל בשוק הנדל"ן הוא מספר המשכורות להגיע לדירה. אלא שבמדד זה לוקחים בחשבון את מחירי הדירות הממוצעים ואת השכר הממוצע, שגם הוא מעוות בשל שכר הבכירים. בפועל, ב-4 השנים האחרונות השכר החציוני במשק היווה כ-74% מהשכר הממוצע.
במילים אחרות, כאשר בוחנים את הנתונים החציוניים, ניתן לראות שהשכר נמוך יותר ומחירי הדירות גבוהים יותר. המשמעות היא שאם מר ישראלי יפנה באופן תיאורטי את כל משכורתו לרכישת דירה בלבד (מה שכמובן לא קורה במציאות), הוא יצטרך לעבוד יותר מ-17 שנים כדי לקנות דירה חדשה ו-12.5 שנים כדי לקנות דירה יד שנייה.
אך זה לא הכול. הנתונים האמורים מתייחסים למחירי הדירות ברמה הארצית. באזורי הביקוש מחירי הדירות החציוניים גבוהים בהרבה, גם בהשוואה מול המחירים הממוצעים. עם זאת, יש לציין כי ייתכן שגם השכר החציוני של המתגוררים באזור המרכז גבוה יותר, אולם נתונים אלה לא מפורסמים על-ידי שום גורם ממשלתי.
למעשה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מפרסמת אפילו את השכר החציוני הכלל-ארצי במשק, אלא שבדיקת "גלובס" שנערכה לאחרונה על-ידי פרופ ערן ישיב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ראש צוות כלכלה במרכז טאוב ומבכירי כלכלני עבודה בישראל, גילתה את נתון השכר האמור לעיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
