עולם המדע נסער: המיזם שישנה מה שידענו על תחבורה

אם כל אדם אחר בעולם היה מבטיח לנו טכנולוגיה שתאפשר לאנשים להגיע בתוך חצי שעה מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו (550 ק"מ על הכביש) , היינו צוחקים, אבל מי שמבטיח לנו את זה הוא אלון מאסק ובו אנחנו בוטחים". כך, עם חיוך תמים על הפנים וכשעיניו נוצצות מהתרגשות, נימק לאחרונה בשידור חי פרשן לענייני טכנולוגיה ברשת סי.אן.אן את הסיבה שבגללה עולם המדע והיזמות נסער לקראת ה-12 באוגוסט - הרגע שבו יחשוף מאסק את עיקרי מיזם ה"הייפר-לופ" (Hyperloop) המסתורי שלו, ואולי יצעיד את העולם לעידן תחבורתי חדש.

גם אם בעוד שבועיים, שנתיים או עשור יתברר שהמיזם של מאסק לא ייצא אל הפועל מסיבות פיזיקליות, רגולטוריות, אישיותיות או פיננסיות (או בגלל שילוב כזה או אחר של כולן), קשה להיזכר מתי בפעם האחרונה הצליח מישהו למגנט בצורה דומה את תשומת לבו של העולם ולנטוע תקוות עתידניות במוחם של כל-כך הרבה אנשים. אבל מאסק, כפי שציין בצדק אותו פרשן נרגש בסי.אן.אן, רחוק מלהיות אדם רגיל.

הוא אמנם מביא עמו לפרויקט החדש הון אישי אדיר והוא בהחלט מצויד במוניטין של הצלחות ענק ושל פריצות דרך משמעותיות בתחומים מגוונים וסקסיים, אולם הסיבה האמיתית ליחס המעריץ כלפיו פשוטה יותר. בעידן שאחרי מותו של סטיב ג'ובס, מאסק הוא אחד מהיזמים הבודדים בעולם שמקרינים תשוקה אמיתית. כמו תומאס אדיסון, ניקולה טסלה או גיבור הקומיקס טוני סטארק (הידוע יותר כאיירון מן, ואל ההשוואה אליו נגיע מאוחר יותר) - מאסק נראה כמו מישהו שמוכן לסכן את כל מה שיש לו כדי להוביל את האנושות לעבר עולם חדש ומופלא.

יחד עם אחיו, פיתח מאסק תוכנה להעלאת תוכן מקוון לאתרי חדשות, הפך אותה לחברה בשם Zip2 וב-1999, בשיא בועת הדוט קום, מכר אותה לאלטה ויסטה תמורת 307 מיליון דולרים במזומן. הוא עדיין לא היה בן 30, אבל ההצלחה הראשונית רק הגבירה את התיאבון שלו. במארס 1999 הוא הקים את X.com, שהתמחתה בשירותים מקוונים להעברת כספים ושנה לאחר מכן מיזג אותה עם המתחרה הגדולה שלה באותה תקופה, Confinity. מאוחר יותר שונה שמה של החברה החדשה ל-PayPal, ובאוקטובר 2002 היא נמכרה ל-eBay תמורת מיליארד וחצי דולרים. מאסק היה בעל המניות הגדול ביותר של החברה והחזיק ב-11.5% ממנה.

ארבעה חודשים מאוחר יותר, כשהוא מצויד בהר של מזומנים ובמוניטין מרשים, יצא מאסק להרפתקה העסקית הבאה שלו. הפעם, לעומת זאת, התשוקה שלו לחדש לקחה אותו לכיוון אחר לגמרי. לפני עשור, כשהיה ברור שמעבורות החלל המזדקנות של נאס"א עומדות לצאת לגמלאות, ושממשלת ארצות הברית אינה מתכוונת לעת עתה לפתח את הדור הבא שלהן, החליט מאסק שהקרקע מוכנה ליזמות פרטית בתחום.

ללא תואר מתקדם או ניסיון בתחום, החליט מאסק להקים את Space X, חברה פרטית לשיגור רקטות לחלל. הוא השקיע בחברה יותר מ-100 מיליון דולרים מהונו הפרטי, היה שותף בעצמו לתכנון רקטות ורכבי חלל, והצליח בתוך פחות מעשור להפוך אותה מחזון למציאות. המוטיבציה שדוחפת את מאסק לחלל היא שכנועו בכך שהמין האנושי חייב לצאת אל מחוץ לכדור הארץ על מנת להפחית את הסיכון להכחדתו. "אסטרואיד או התפרצות וולקנית עלולים להשמיד אותנו ומעבר לכך אנחנו עומדים בפני סיכונים שהדינוזאורים לא ראו מולם: וירוסים מהונדסים, יצירה לא מכוונת של חור שחור זעיר, התחממות גלובלית בקנה מידה קטסטרופלי או צורה חדשה של טכנולוגיה שאנחנו עדיין לא יודעים עליה, שיכולה לחסל את כולנו.

"המין האנושי התפתח במשך מיליוני שנים, אבל ב-60 השנים האחרונות הנשק הגרעיני סיפק לנו הזדמנות לחסל את עצמו. במוקדם או במאוחר אנחנו חייבים להרחיב את תחום הקיום שלנו אל מחוץ לכדור הכחול והירוק הזה או שניכחד".

החברה פיתחה עד כה כמה סוגי רקטות ועובדת על פיתוח הרקטה החזקה אי פעם - יותר אפילו מרקטת הסטורן 5 שהטיסה לירח את צוות אפולו ב-1969 - שעליה תוטל הוצאת מטענים כבדים מכדור הארץ למסעות ארוכים בחלל. ב-2008 חתמה החברה עם נאס"א על חוזה בסך 1.6 מיליארד דולרים לתריסר טיסות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית שסובבת את כדור הארץ. במאי 2012 נכנסה החברה להיסטוריה כשהפכה לגוף הלא מדינתי הראשון בהיסטוריה שהעביר מטען לתחנת החלל הבינלאומית. בעתיד, כנראה תיקח על עצמה החברה גם את משימת הטסת האסטרונאוטים לתחנה. בשלב זה Space X עדיין מוגדרת כחברת תחבורה חללית, אולם ב-2011 אמר מאסק כי בתוך "עשר עד עשרים שנה", הוא רוצה להיות שותף באמצעותה ביישוב הכוכב מאדים.

ב-2003 הוא הקים את טסלה מוטורס, שמייצרת מכוניות חשמליות ורכיבים עבור מכוניות חשמליות של חברות אחרות. החברה עברה טלטלות רבות במשך השנים, קיבלה הלוואה פדרלית ענקית שמנעה את התמוטטותה (ומאז הוחזרה במלואה) וגם נוהלה על-ידי הישראלי לשעבר זאב דרורי בשלב הפגיע ביותר שלה - מדצמבר 2007 עד אוקטובר 2008.

דרורי נחשב לאדם שהצליח להעלות אותה חזרה למסלול לאחר שכמעט קרסה, ובראיון נדיר שנתן ב-2008 ל-G אמר כי מאסק מותיר לו את המרווח הניהולי לו הוא זקוק. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן החליף מאסק את דרורי בתפקיד. הישראלי לשעבר מונה לסגן נשיא בחברה, אולם עזב את התפקיד לאחר חודשיים בלבד. ברבעון הראשון השנה, לראשונה בתולדותיה, דיווחה טסלה מוטורס על מעבר לרווחיות. עם זאת, אנליסטים מתריעים שמניית החברה, שזינקה ביותר מ-500% מאז הונפקה לציבור, מתומחרת בצורה מופרזת.

העיניים ל-12 באוגוסט

אם כל זה לא הספיק למאסק, ב-2006 הקימו שותפיו - על-פי רעיון שלו - את SolarCity, שהפכה בינתיים לספקית האנרגיה הסולרית הגדולה בארצות הברית. הפאנלים הסולריים של החברה מותקנים על גגות בבתים פרטיים ועל מבני ענק ומאפשרים ללקוחות פרטיים ולחברות להוריד בצורה ניכרת את הוצאות החשמל שלהם. במקביל, נכנסה לשוק תחנות הטעינה לכלי רכב חשמליים; ונכון ל-2012, היא מעסיקה 1,600 עובדים.

אולם למרות כל מפעלותיו עד כה, נראה שאין פרויקט שמצית יותר את הדמיון ממיזם ההייפר-לופ החדש של מאסק. הרעיון, שהוא תיאר כשילוב של רובה אלקטרומגנטי, של מטוס קונקורד ושל שולחן הוקי אוויר, צפוי לספק - לעת עתה לפחות - את האובססיה של הממציא למהירות. לפני שבועיים, כשמאסק דיבר לראשונה על הפרויקט ויצר סערת ספקולציות לגביו, הוא אמר כי "המערכת שאני חושב עליה היא כזאת שלעולם לא תתרסק, תהיה חסינה למזג אוויר משתנה ותיסע במהירות גבוהה פי 3 או 4 מרכבת הקליע ופי 2 ממהירות של מטוס. תוכלו לנסוע בה ממרכז לוס אנג'לס למרכז סן פרנסיסקו בפחות מחצי שעה וזה יעלה לכם הרבה פחות מכרטיס למטוס או מנסיעה במכונית, הרבה פחות מכל סוג אחר של תחבורה משום שעלות האנרגיה הדרושה לנסיעה תהיה נמוכה בהרבה.

"אני חושב שנוכל לשים על המערכת פאנלים סולריים כך שהיא תספק לעצמה את האנרגיה הדרושה להפעלתה ולמעשה נוכל להשיג בצורה כזאת יותר אנרגיה מזו שמערכת תצרוך. ישנה דרך לשמר את האנרגיה כך שהוא תוכל לפעול 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, מבלי שניאלץ להשתמש בסוללות. כן, זה אפשרי. בהחלט".

מאסק טוען שעלות הצבת הקו בין שתי הערים לא תעלה על שישה מיליארד דולרים - עשירית ממחיר הנחת מסילת רכבת חדשה בין הערים. על-פי הנתונים שהוא סיפק עד כה, המערכת תגיע למהירויות של יותר מ-900 קמ"ש והיא תעשה זאת כמעט ללא חיכוך עם האוויר. ההערכה הרווחת היא שכדי לעשות זאת, ינועו התאים שבהם יישבו הנוסעים בתוך מעין צינור, שהאוויר שבתוכו יישאב עד כדי יצירת ואקום מוחלט.

שרטוט שהופץ ברשת (ראו תרשים) ותואר על-ידי מאסק כ"מדויק למדי", מראה מערכת שזרמי אוויר אימתניים מטיסים את התאים שבתוכה למהירויות הללו. על-פי חוות דעת של מומחים, על מנת לספק חוויית נסיעה שלא תסחוט באלימות את מיצי הקיבה של הנוסעים, קו המערכת יהיה חייב להיות ישר להפליא. אי לכך, נשאלות השאלות היכן וכיצד בדיוק מתכוון מאסק להציב אותו. סלילת מנהרות לאורך המסלול ההררי בחלקו בין הערים מחייבת השקעה כספית אדירה. הצבת הקו על כלונסאות שמתנשאות מעל האדמה, יוצרת בעיות ביורוקרטיות ומשפטיות אדירות כיוון שהקו יחצה רשויות מקומיות רבות ואינספור שטחים פרטיים.

דריל אוסטר, מייסד חברה בשם ET3 שמפתחת בקולורדו רעיונות לקווי תחבורה מהירים מבוססי צינורות ואקום אמר לאחרונה, ש"מעבר למה שמאסק הודיע עד כה, אני לא חושב שמישהו יודע אילו רעיונות עוברים לו בראש. אם מישהו אחר מלבדו היה מעלה את הרעיון, הייתי אומר שכל הסיפור הזה מאוד-מאוד חשוד. באמת שאין לי מושג איך הוא מתכוון לעשות את מה שהוא אומר שהוא רוצה לעשות".

לא אוסטר ולא אף אדם אחר, יודע כיצד מתכוון מאסק להתגבר על הבעיות הללו, וישנה כמובן אפשרות שמאסק מתכוון להציג את המערכת כקונספט עתידני ולאו דווקא כפרויקט מסחרי. עם זאת, הרקורד המוכח שלו, לא מאפשר לאיש לזלזל בו. איירון מן, אחרי הכול.

הכתבה המלאה - במגזין G