הימור על ענף

האם מחיר הספרים החדש יגרום לציבור להמעיט ברכישתם?

ספרים, רבותיי, ספרים. כנסת ישראל חוקקה שלשום את "החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל". מילים חגיגיות ליוו את החוק, וטובות כוונות חברי הכנסת שהצביעו בעדו; אולם החוק הוא הימור אדיר על עתיד ענף הספרים בישראל.

זה שנים מתחוללת תחרות מחירים עזה בין שתי רשתות ספרים בישראל, סטימצקי וצומת ספרים. הממונה על ההגבלים העסקיים הסביר לא פעם מדוע תחרות כזו קיימת ונמשכת, על אף שמספר המתחרים מועט. על-פי נתוני הממונה על ההגבלים, יוצאים בשנות התחרות בין הרשתות יותר ספרים, נקנים יותר ספרים, ובזול יותר, מאשר בכל תקופה בעבר. אבל התחרות הזו קשה לגופים הפועלים בענף.

הורדת המחירים לצרכן פוגעת ברשתות הספרים המרוויחות פחות, במו"לים, וגם בסופרים שלא נשאר להם הרבה. בקיצור, בתחרות כמו בתחרות, הצרכן מרוויח, אבל המתחרים סובלים. השבוע נחלצה הכנסת לסייע להם: בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, מחוקקת הכנסת חוק שכוונתו להגביל תחרות ולהעלות מחירים לצרכן.

החוק נוגע לספרים חדשים שיוצאים לאור - וקובע תקופה של שנה וחצי, שבה אסור לרשתות הספרים להוריד מחירים, לעשות מבצעים ו/או למכור תלושי הנחה לספרים. המו"ל יקבע את המחיר לציבור, וצומת ספרים וסטימצקי חייבות להציע את הספרים במחיר הזה ורק בו, לציבור. לא עוד מבצעים והנחות: מעתה ישולם על כל ספר עברי או מתורגם, מחיר המחירון המלא.

והמחיר המלא הזה, לדעת היושבים סביב שולחן ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, צפוי להיות הרבה יותר גבוה מ-25 שקל לספרים חדשים במבצע. רוב הדוברים סברו שהמחירים בפועל יעלו ל-60-70 שקל לספר. יש כאלה שצפו מחירים גבוהים יותר. וכך, החל מעוד שנה בערך, הקונה בחנות הספרים יראה ספרים חדשים נמכרים במחיר כפול ויותר מזה המקובל היום.

קיראו עוד ב"גלובס"


חוק הספרים - מלא הימורים

ההימור על שוק הספרים ותגובת הציבור - הוא ההימור הגדול ביותר בחוק. הצרכן ישלם יותר, זה ברור. על הפגיעה ברווחה הצרכנית מיותר לדבר. אבל איש אינו יודע איך יגיב הציבור לעלייה דרמטית במחירי הספרים החדשים. האם המחיר החדש יתקבל בהבנה, או שהציבור יפסיק או ימעט לרכוש ספרים חדשים, ויעבור לרכוש מוצרים אחרים? בעולם חלה ירידה משמעותית במספר הספרים המודפסים, שנמנעה אצלנו עד עתה בזכות המחירים הנמוכים. תוקף החוק אמנם מוגבל לארבע שנים, אבל אם הציבור ידיר רגליו מחנויות הספרים, ייגרם לענף כולו נזק אדיר, הרבה לפני שהחוק יפוג.

ההימור על עתיד הסופרים החדשים - את מאיר שלו, עמוס עוז, א.ב. יהושע ודוד גרוסמן, יקנו ב-70 וגם ב-80 שקל ויותר - כך משלמים גם היום. אבל מה לגבי שאר הסופרים? היום נמכרים ספרים של סופרים חדשים או פחות ממותגים, יחד עם ספרים אחרים, וקל להיחשף אליהם. עוד כשנה יצטרכו הסופרים החדשים לעמוד על רגליהם. האם יסכים הציבור לשלם 70 שקל עבור ספר של סופר חדש, או פחות מוכר? עוד הימור בחוק הספרים.

ההימור על חיי המדף של הספרים - חיי המדף של ספר בישראל מגיעים לכחצי שנה. לאחר מכן הביקוש צונח והמבצעים חוגגים. אבל החוק החדש אוסר מבצעים עד תום שנה וחצי מהדפסת הספר. לאחר חצי שנה ייעלם הספר החדש מהמדפים; האם הוא ישוב אליהם שנה לאחר מכן? קשה לדעת. הימור.

ומה יקרה אם ספר חדש יתומחר על-ידי המו"ל במחיר גבוה מדיי, והציבור לא יקנה? היום, אם ספר לא נמכר, מותר להוריד מחיר. ממחר, אסור יהיה להוריד מחיר של ספר יקר, גם אם איש כמעט לא רוכש אותו. וכך, על ספר שיתומחר ביוקר, גוזר החוק החדש כנראה סילוק מהיר מן המדף. עוד הימור שהחוק כופה על השוק.

ההימור על התשלום לסופרים - החוק בא לשפר את מצבם הכלכלי של הסופרים. האם יצליח בכך? לא ברור. היום, בתשלומים הנמוכים, מקבל סופר 3 שקלים לספר הנמכר במבצע, אבל ספר מוצלח יכול להימכר ב-4,000 עותקים ויותר. ואז התגמול לסופר הוא: 12 אלף שקל. ישנם גם סופרים המרוויחים הרבה יותר, אבל הם לא צריכים את החוק הזה מלכתחילה.

ומה יקרה לפי החוק החדש? הצרכן ישלם כנראה הרבה יותר - מחיר הספר יעלה ל-70 שקל - אבל מספר העותקים הנמכרים יקטן מאוד. נהיה אופטימיים ונניח, שבמקום 4,000 עותקים במחיר של 25 שקל לספר, יימכרו 2,500 עותקים של ספר חדש ב-70 שקל לספר. בניכוי המע"מ, הפדיון יהיה 175 אלף שקל, והתמורה לסופר (8% מהמכירות, שקובע החוק) תהיה 14 אלף שקל. האם באמת אפשר לומר שהחוק ישפר את מצב הסופרים? שוב, הימור.

הרגולציה החדשה - מה עוד יקרה? הרבה רגולציה. ענף הספרים, שהיה עד היום חופשי מפיקוח ממשלתי, יהפוך לשוק מפוקח רווי הליכים משפטיים. החוק החדש מקים במשרד הכלכלה מערך פיקוח ואכיפה, שמטרתו לוודא שהוראות החוק מקוימות במלואן: מפקחים, ועדה מייעצת, ממונה ייעודי חדש. מדובר בעלות תקציבית ישירה, ובצדה עלויות משמעותיות נלוות לכל העוסקים בענף. התוצאה: הצרכן ישלם יותר עבור ספר חדש, וגם יממן בעקיפין את עלות מערך הפיקוח, שיוקם כדי לוודא ששום ספר חדש לא יימכר לצרכן בזול.

עצירת התחרות בין רשתות הספרים - סטימצקי וצומת ספרים מתחרות היום זו בזו בעיקר על מחירים. מעתה, כשמדובר בספרים חדשים, התחרות הזו אסורה בחוק. מחוקקי החוק מאמינים כי נזקי חיסול התחרות בין רשתות הספרים, יקוזזו בתחרות מחירים שתיווצר בין המו"לים. אולי, ואולי לא. עוד הימור בחוק הספרים.

קיבוע מצב קיים ומניעת תחרות - בחוק החדש גלומה פגיעה ברווחה הצרכנית בהיבטים נוספים. לדוגמה, החוק מגדיר כל שבע חנויות כ"רשת", שעליה חלה רגולציה מכבידה מכוח החוק. לא נדונה כלל העובדה, שבכך קטנה מאוד ההסתברות לצמיחתן של רשתות נוספות: רשת של שש חנויות תשלם מחיר כבד על פתיחת החנות השביעית, וספק אם תעשה זאת. דוגמה נוספת: החוק מגביל את ההנחות הניתנות למכירה אינטרנטית של ספרים, ובכך משפיע מיידית על מידת התחרות שתצמח לרשתות הספרים הקיימות מכיוון האינטרנט. טכניקת הרגולציה בחוק מצלמת מצב קיים, בלי להביא בחשבון שבכך הוא תורמת להנצחתו.

החקיקה בעולם - מציעי החוק טענו כי מדינות רבות בעולם מקיימות הסדרה של שוק הספרים בחקיקה. כפי שעולה ממחקר של הייעוץ המשפטי לכנסת, אין מקבילה להסדרים שנקבעו בחוק בעולם.

אין מדינה שאסרה על מתן הנחות על ספרים חדשים, גם אם בכפוף למגבלות. אין מדינה שהתערבה ביחסים בין חנויות הספרים לבין המוציאים-לאור או קבעה הוראות לעניין סידור התצוגה בחנויות. אין מדינה שהקימה מערך פיקוח ואכיפה ייעודי לשוק הספרים. החוק הישראלי המציא הסדרים מקוריים, והנה לנו עוד הימור.

חוק הספרים בא לעולם, והוא בבחינת אקספרימנט אחד גדול. יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, ניהל תהליך סדור וסובלני. הוא, בדומה לאחרים בכנסת ולנציגי הממשלה, לא התרשמו מגודל ההימור הגלום בחוק ובסיכוניו.

האם צדקו? ימים יגידו.

* השתתפה בכתיבת המאמר וכן בייצוגן של הוצאות הספרים: עו"ד אפרת כהן.

תדמור הוא עורך הדין של הוצאת כנרת המתנגדת לחוק הספרים.

לכתבה הקודמתהשתקה בבר-אילן