ברוכים הבאים, 2013/14: הבונדסליגה יוצאת לדרך

הכנסות של למעלה מ-2 מיליארד אירו בשנה, 18 מיליון צופים במגרשים, וכמובן - 2 נציגות בגמר ליגת האלופות האחרון ■ רשמית: הפגרה הסתיימה

בבונדסליגה לא היססו עם הסלוגן לקראת העונה החדשה 2013/14: "הבונדסליגה הטובה אי פעם!" אין ספק, הליגה הגרמנית חגגה כמו שצריך את יובל ה-50 שלה, עם שיאי הכנסות שחצו לראשונה את רף ה-2 מיליארד אירו; עם השתלטות של שתיים מקבוצותיה על גמר הצ'מפיונס ליג; ועם כדורגל מרהיב מתמיד, אולי המרהיב ביותר בעולם כולו. הערב (שישי) הפסטיבל מתחיל שוב, עם המשחק בו תארח באיירן מינכן את בורוסיה מנשנגלדבך. וגרמניה? היא כבר נכנסה לטירוף הכדורגל הרגיל שלה.

***

לפי מחקר של סוכנות הייעוץ מקינזי, מייצר הכדורגל בגרמניה ערך מוסף שנתי לכלכלה בסך של חמישה מיליארד אירו, 0.2% מהתוצר. הכדורגל הגרמני מייצר 110 אלף מקומות עבודה, מהן 70 אלף במשרה מלאה. וגם כסף: מיליארד וחצי אירו זורמים כמיסים שונים מהכדורגל למדינה, כשבאיירן מינכן לבדה משלמת יותר מ-100 מיליון אירו בשנה. 18 מיליון צופים באצטדיונים בשנה, ו-15 מיליון מול הטלוויזיה - ממצבים את הספורט כעיסוק הפנאי המוביל במדינה. והעונה שעברה תבטיח ככל הנראה עלייה בהכנסות מספונסרים, ואפילו מזכויות שידור לחו"ל - שהיוו עד היום ילד חורג ופחות משמעותי בין ההכנסות של הליגה.

למרות העלייה בהכנסות, רוב המועדונים חוסכים ועדיין ומנסים לייצב את עצמם. מי שכן מנסים להתפתח תוך העמקת הסגל הם המועדונים שרוצים להיות מעמד הביניים העתידי: וולפסבורג, פרנקפורט, האנובר, שטוטגרט, מנשנגלדבך והופנהיים. רוב הקבוצות מרחיבות את כמות הגרמנים בסגל שלהן, ועסוקות בעיקר ברכש של כישרונות שהוכיחו עצמם בבונדסליגה (56 העברות כאלה), או בהעלאה של כישרונות חדשים מהנוער והמילואים (36 עלו בקבוצתם לסגל המקצועני, תשעה מהם בהופנהיים בעלת האקדמיה המעולה, ועוד שבעה נרכשו על-ידי קבוצות בונדסליגה אחרות). המגמה הזאת מורידה את ממוצע הגילאים בליגה ל-25.3, ואת שיעור הזרים ל-45.5% בלבד (כהשוואה, בפרמיירליג האנגלית כ-62% מהשחקנים הם זרים).

הנה סיפור קטן שממחיש את כוחה של הבונדסליגה: לשאלקה, קבוצה מהגדולות במדינה אבל עדיין כזאת שרחוקה מלהיות מעצמה, בטח בקנה מידה אירופי - עדיין יש חובות. לכן, כמו שאומרים בגרמנית, "היא אופה לחמניות קטנות". העיקר עבור המועדון הוא מה שלא קרה: יוליאן דרקסלר, קשר נבחרת התקפי בן 19 ואליל האוהדים, נשאר בקבוצה. דרקסלר, שרק האריך חוזה במועדון, הכניס סעיף דמי שחרור בסך 45 מיליון אירו דמיוניים (השווי שלו מוערך על-ידי אתר transfermarkt ב-22 מיליון אירו בלבד). בניגוד לציפיות, הגיעו מיד ההצעות מאנגליה. ליברפול, ארסנל וצ'לסי היו מוכנות לשלם את הסכום הזה ויותר. אבל דרקסלר רוצה להתפתח עוד שנה בשקט בבונדסליגה, בשאלקה.

הרכש המדוייק של באייר לברקוזן מכפר על איבוד אנדרה שירלה (לצ'לסי) ודניאל קארבחאל (לריאל מדריד) - גם בלי כוכבים הכישרונות שנרכשו מעבים את כל החוליות. לברקוזן מוכנה לצ'מפיונס ליג.

דורטמונד, פיינלסטית ליגת האלופות אשתקד ואלופת 2012 ו-2011, היא הדוגמה הטובה ביותר להתפתחות של הליגה. למרות איבוד כוכב אחרי כוכב, היא הצליחה לשמור על לבנדובסקי הנרגן ולרכוש את פייר-אמריק אובאמייאנג מסט. אטיין (שהיה מבוקש על-ידי ארסנל, טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי). "ברגע ששמעתי שבורוסיה רוצה אותי, ידעתי שלשם אני הולך. זה הכדורגל שמתאים לי, שאני רוצה לשחק" הצהיר כוכב גאבון. כתחליף למריו גצה, בא הנריק מחיטאריאן האמרני משחטאר דונייצק, שכמעט וסיכם בליברפול. אמנם דורטמונד השקיעה 50 מיליון בשוק ההעברות, אבל החיבור עם מרקו רויס נותן לבורוסיה מהירות מדהימה בקישור הקדמי שלא היתה לה עם גצה - ואת התוצאות אפשר היה לראות מול באיירן בסופרקאפ, בו היא פירקה את האלופה 4-2. שלא יהיו טעויות: בורוסיה לא תסתפק העונה בשום דבר שאינו החזרת הכתר לארון שלה.

בונדסליגה כך צמחו ההכנסות
 בונדסליגה כך צמחו ההכנסות

***

למרות הכל, קשה מאד להמר נגד באיירן. הוויתור על מריו גומז לא מפריע בסגנון החדש, יחד עם גצה (שהעדיף אותה על-פני מנצ'סטר סיטי) וטיאגו (שהעדיף אותה אותה על-פני מנצ'סטר יוניטד) - לא פחות מעשרה כוכבים ושני כישרונות מתמודדים על חמישה מקומות במרכז השדה ב-4-1-4-1 של פפ. וזה עוד לפני שגווארדיולה העלה מגינים לקישור. בצורה זו השחקנים לומדים טוב את מה שהמאמן דורש מהם - הבדל גדול מהעונה שעברה. זו הדרך היחידה להשאיר את המתח והרצון להתקדם, ואולי להשיג לראשונה בתולדות המועדון את ההגנה על התואר בליגת האלופות. בכך תיבחן באיירן, לא פחות, על-פי המודל מברצלונה.

מבחינה פיננסית באיירן קרובה לרוויה - מעל 400 מיליון אירו מחזור, אצטדיון שמלא כבר שמונה שנים רצופות, הון עצמי של 250 מיליון אירו, ספונסרים שעומדים בתור - רק התקווה לעלייה בתמלוגים מזכויות שידור יכולה להזיז עוד משהו. אבל בבאיירן לא חושבים לשנות את המודל השוויוני, ורק מקווים שגם בספרד הוא יהפוך כזה - במה שיעזור להם לצמצם פערי את פערי ההכנסות מריאל מדריד וברצלונה.