מיני-מבחן דרכים: שברולט אימפלה 2013 - שינוי חד בתדמית

ממדי האימפלה החדשה עדיין ענקיים, אבל האיכות מקבילה למכוניות שעולות פי שניים

כל מי שהזמין בפעם הראשונה בחייו ארוחה בדיינר אמריקאי טיפוסי, יודע שהפירוש של האמריקאים ל"גדול" שונה מהפירוש המקובל ברוב העולם. בהזמנת "לארג' בורגר אנד פרייז" מקבלים חצי קילו בשר, ג'ריקן קולה וכמות תפוחי אדמה שהייתה יכולה לפתור את הרעב הגדול באירלנד באמצע המאה ה-19.

גם הגדרות הגודל של כלי הרכב האמריקאיים ייחודיות. תחת ההגדרה "משפחתית בגודל בינוני", למשל, נמכרות שם מכוניות שאצלנו משמשות כמכוניות מנהלים ייצוגיות.

השברולט אימפלה החדשה, שנחתה החודש בארץ, היא מכונית בקטגוריה שאותה מכנים האמריקנים Full size sedan. זה אומר אורך של כ-5.11 מ' - כמו ב.מ.וו סדרה 7 - ורוחב של כמעט 2 מ' בין המראות. אבל בניגוד לעבר, האימפלה 2013 החדשה לא נראית כמו יאכטת כביש מופרכת. יש לה חרטום נאה ומלוטש נוסח שברולט קאמרו החדשה, פרופיל שרירי ופרופורציות מאוזנות, למעט בליטת החלק האחורי. כשמשלבים את העיצוב הנאה עם הממדים העצומים ועם חישוקי 19 אינץ', מקבלים נוכחות כביש שלא ניתן להתעלם ממנה, אפילו כשהרכב בצבע לבן.

זה לא המהפך היחיד. באופן מסורתי, משפחתיות הפול סייז מיועדות לציי רכב ולקהל "מסורתי", כלומר טקסנים עם מגבעת בוקרים ו/או פנסיונרים כחולי-שיער מפלורידה. בעבר זה התבטא גם בהנדסת אנוש ארכאית, איכות מרושלת למדי בתא הנוסעים ומתלים רכים ומתנודדים.

אבל האימפלה החדשה מפתיעה שוב. דווקא המכונית המסורתית ביותר של שברולט מביאה שינוי במה שהורגלנו לצפות מהמותג. עמדת הפיקוד המשובצת בשלל צגים אלקטרוניים צבעוניים מציגה הנדסת אנוש אוניברסלית וקלה לתפעול, איכות החומרים קוראת תיגר על היפניות ובידוד הרעשים הוא בליגה של מכוניות הפאר הגרמניות.

השינוי בולט גם על הכביש. לא עוד מתלים מתנודדים ושיוט של המרכב במהירויות גבוהות. היא הייתה יכולה אפילו להיות מכוניות נעימה לנהיגה נמרצת אלמלא הקריבו המהנדסים את תחושת ההיגוי לטובת ההעדפות המסורתיות של קשישי פלורידה. עוד קצת תגבור וחדות והמכונית הייתה יכולה ליישר קו עם אאודי ושות'.

ישנו כמובן גם המנוע. יחידת V6 שרירית ומעודנת מבית קאדילק, שמייצרת לא פחות מ-305 כ"ס ומשודכת לתיבה אוטומטית חלקה כמשי. לחיצה בריאה על המצערת, והמכונית המגודלת הזו מדביקה את נוסעיה אל גב המושב ומסחררת גלגלים נוסח רחובות שיקגו הזועמים.

דגם הבסיס של האימפלה עולה 220 אלף שקל. הדגם המפואר ביותר עולה 250 אלף שקל ומציע אבזור תקני שקורא תיגר על האחיות היוקרתיות מבית קאדילק. מי שלא מושפע משיקולי תדמית, ואינו חושש מאתגרי החניה שמתלווים למכונית הענקית הזאת, או מצריכת הדלק האגרסיבית-לעתים - יגלה שהאימפלה מציעה תמורה טובה לא פחות מכלי רכב אירופאים, שעולים 200 אלף שקל יותר. ממש כך.