הממשלה מטילה מס על מחירי הרכב שהיא מנפחת בעצמה

ענף הרכב הישראלי עוד לא נרגע מהמס הירוק, וכבר נחת עליו "מס רכבי היוקרה" שייכנס לתוקף בספטמבר ■ למה זהו צעד של ציניות ממשלתית, מה המכה שהוא מנחית על היבוא האישי, וגם מהו "רווח סביר" בפלח היוקרה?

בעולם המתורבת קיים סוג של קונצנזוס לגבי קדושת החופש של חודש אוגוסט. מדינות שלמות מורידות הילוך בשיא הקיץ בעת שמקבלי ההחלטות יוצאים לפגרה; נושאים כלכליים ומדיניים נדחקים לקרן זווית ושיחות לעמיתים בחו"ל נענות בהודעות מוקלטות נוסח "אחזור למשרד בספטמבר".

אבל השנה האורות והמזגנים במשרד האוצר בירושלים פועלים עד השעות הקטנות של הלילה גם בשיא הקיץ. בתחילת אוגוסט נכנס לתוקף "עדכון המס הירוק", שהעלה את מס הקנייה הריאלי על כלי רכב עממיים רבים. בכירי ענף הרכב בחנו את ההשלכות של המהלך ואת תגובות הקהל ולבסוף הגיעו למסקנה שהעסק כנראה פחות דרמטי ממה שניתן היה לצפות. לפיכך אפשר לדחות את העיסוק בנושא עד אחרי החגים.

ציניות ממשלתית

אלא שבשבוע שעבר, בעת שרבים ממקבלי ההחלטות של הענף כבר ישבו על החוף בתאילנד או בקוסטה-ריקה ועסקו בשאלות קיומיות כמו "האם להזמין את הקוקטייל עם או בלי המטרייה הקטנה", הנחית האוצר על הענף עוד גזירה - "מס רכבי יוקרה". המס החדש יוטל על כלי רכב שמחירם מעל 300 אלף שקל, והוא יעלה את שיעור מס הקנייה הכולל עליהם מ-83% כיום עד תקרה של כ-100%. בחישוב גס מאוד מדובר בהתייקרות של כ-10,000 שקל לכל 100 אלף שקל במחיר היבואן מעבר ל-300 אלף שקל.

מס היוקרה הוזכר עד כה רק במעורפל במסגרת הצעת התקציב ונשמר בפרופיל נמוך, מה שהביא רבים למסקנה שהצעד לא יתממש, או לפחות יידחה עד תחילת השנה הבאה.

אמנם כמה יבואנים הקדימו רפואה למכה ושחררו מהמכס את כל מלאי רכבי היוקרה שנמצא בארץ כדי לספוג את ההתייקרות במשך חודש-חודשיים של מכירות, אבל רוב השחקנים בפלח נתפסו לא מוכנים לנוכח ההתרעה של שבועיים בלבד, במיוחד בשל מורכבות הצעד שדורש היערכות ממושכת מול היצרנים, בחינת תחזיות המכירות וכו'.

המס החדש מצרף את ישראל למועדון מפוקפק שכולל פחות מחמש מדינות בעולם, שמטילות מס על רכבי יוקרה. יש אמנם מדינות רבות שמטילות "מיסוי סביבתי" מדורג, שמעניש במס כלי רכב גדולים ויקרים, אבל הקריטריון הוא תמיד רמת הזיהום ולא המחיר השרירותי. כלומר אם הלקוח רוכש מכונית יוקרה גדולה עם רמת זיהום נמוכה במיוחד - וזה כיום הטרנד בתעשיית הרכב - שיעור המס שישלם אינו שונה מזה של מכוניות קטנות יותר.

בנוסף, גם המדינות הבודדות בעולם שמטילות מס על רכבי יוקרה, מחשבות אותו בצורה "נקייה". כלומר המס מבוסס על המחיר הריאלי של הרכב. בישראל, מנגד, מס רכבי היוקרה החדש הוא כפל מס בצורתו הצינית ביותר.

ניקח לצורך המחשה מכונית יוקרה פופולרית כמו ב.מ.וו 528, שזכתה בשנה שעברה במכרז רכבי השרים. באירופה עולה מכונית כזו כ-48 אלף אירו לצרכן - בסביבות 220 אלף שקל - אחרי הרווח של הדילר ועם חבילת אבזור מקובלת (בארצות הברית, אגב, אותה ב.מ.וו 528 עולה כ-166 אלף שקל, אבל לא נזרה עוד מלח על הפצעים). מכיוון שהמכונית מסווגת כמכונית "נקייה" לא מוטל עליה מס ירוק ברוב מדינות אירופה.

גם בישראל נמצאת המכונית בקבוצה ירוקה נמוכה מאוד, אבל אצלנו היא עולה לא פחות מ-405 אלף שקל. לפיכך היא תיענש מ-1 בספטמבר ב"מס יוקרה" של עוד כ-10,000 שקל.

ואיך הגיעה המכונית למחיר הרם הזה, שבעטיו היא נענשת כעת במס נוסף? חישוב די פשוט. 83% מס קנייה שמוטל על הרכב, על האבזור האופציונלי שלה ועל עלות ההובלה. על כל זה מע"מ, שטיפס לאחרונה ל-18% והגענו למשהו כמו 120-130 אלף שקל מסים. בקיצור, המס כמעט מכפיל את הערך הריאלי של הרכב ושל האבזור הנמצא בתוכו והופך אותו בעל כורחו לרכב "יוקרה", שצריך להיענש על יוקרתו. בקיצור, ציניות ממשלתית טהורה תחת הכותרת "צדק חברתי להמונים".

תגובות מעורבות בענף

בחודש אוגוסט לא קל למצוא בארץ מי שיגיב על מהלכי מיסוי של האוצר. אבל בכל זאת קיבלנו כמה תגובות שנעו בין "צעד שולי" ועד "חיסול סגמנט שלם של שוק הרכב". אלה שממעיטים בחשיבותו של המהלך, טוענים כי מדובר בהתייקרות של כמה עשרות אלפי שקלים - ופחות מזה בכלי הרכב של 300-400 אלף שקל, שמהווים את רוב המכירות בשוק. לטענתם לאורך זמן השינוי "ייספג" בשוק.

"גם היום", אמר לנו בכיר בענף, "אין דבר כמו 'מחיר מחירון' ברכבי היוקרה היקרים. יש 'מחיר ייחוס כללי' ומחיר בפועל, שמשתנה בהתאם למשתני העסקה כמו גובה הנחת המזומן ללקוח, הטרייד-אין על רכבו המשומש של הלקוח, אופציות ספציפיות, מימון מסובסד וכדומה. את ההתייקרות אפשר לפזר בין כל המרכיבים הללו, כך שהיא לא תורגש דרמטית".

מנגד, טוענים יבואנים אחרים, התמחור בפלח רכבי היוקרה שונה מאוד כיום ממה שהיה לפני כמה שנים. "אחרי ההוזלות האגרסיביות של השנתיים האחרונות ומלחמת המחירונים, יש כיום בפלח היוקרה הרבה פחות 'בשר' מבעבר. גם היצרנים לא מגלים גמישות. העלאה של 5% ויותר במס הקנייה על מכוניות יקרות תהיה חייבת להתבטא ישירות בעליית המחיר לצרכן".

מנכ"ל בחברת יבוא רכב בענף אף אמר לנו שבחברה שלו בוחנים כיום לנטוש כליל את פלח רכבי הסופר-יוקרה ו"להותיר אותו לסוחרי היבוא האישי".

העזים של היבוא האישי

תיאורטית ההתייקרות של רכבי היוקרה מיבוא סדיר הייתה אמורה להיות חגיגה עבור ענף היבוא האישי, שמתמקד ברכבי יוקרה. אך מתברר שהמס החדש טומן בחובו גם כמה "עזים" ליבואנים האישיים. בתור התחלה, זהו מס שמבוסס על "מחיר המחירון הרשמי של היבואן" - מושג שנכחד מענף היבוא האישי לפני שנים.

לצורך המחשה נניח שהצלחתם למצוא לכם איזו מרצדס S קלאס חדשה במחיר מציאה של 400 אלף שקל בלבד. בהנחה שחשבונית הרכישה שלכם כשרה, המכס יצטרך לקבל אותה ולחשב את מס הקנייה בהתאם. אלא שאז יבוא האוצר ויגיד: "רגע, מחיר המחירון הרשמי של המכונית בארץ הוא 650 אלף שקל. לכן שיעור מס הקנייה על המכונית, לפי המס החדש, הוא 90% ולא 83%, אז נא להוסיף עוד 20 אלף שקל לקופתנו".

ומה לגבי דגם שאינו מיובא באופן סדיר לארץ? כאן אומרות תקנות מס היוקרה: "אם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל - ערך הרכב שנקבע לצורך המכס, בתוספת המכס, המס ומע"מ, אגרה או כל תשלום חובה אחר, ישולם בעת יבוא ובתוספת 20% רווח סביר ובתוספת פחת שימוש". כלומר חישוב מקסימום, שכולל אפילו את הרווח שעשוי היה היבואן להרוויח אם הרכב היה מיובא ביבוא סביר. וזה נתון מעניין כשלעצמו: מהו אותו "רווח סביר" ליבואן בפלח רכבי היוקרה, שלפיו יש להעריך את מחיר הרכב ליבואן האישי. ע"פ רשות המסים מדובר ב-20% רווח ליבואן הסדיר, לא פחות ולא יותר, וזה מגורם שמכיר היטב את הענף. מעניין בהחלט מה יהיה לשר התחבורה להגיד בנושא.

רכבי יוקרה
 רכבי יוקרה