התעללות מיותרת

האם כדי לכפר על חטאים חייבים להניף תרנגולת אומללה?

יש ויכוחים שקשה להאמין שעדיין יש צורך לנהל אותם ב-2013. בשנים האחרונות ניכרת התעוררות ובחינה מחדש של מנהג הכפרות: האם באמת כדי לכפר על החטאים מוכרחים לסובב תרנגולת אומללה מעל הראש ולשחוט אותה? מדי שנה גובר זרם אנשי הציבור, הרבנים וישראלים מהשורה שקוראים לחדול מהמנהג האכזרי הזה, ולהמיר אותו בצדקה.

קיראו עוד ב"גלובס"


אמנם נוצרה תחושה שאוטוטו אפשר יהיה להכריז על השלכתו הסופית לפח הזבל של ההיסטוריה, אבל איפה: בהתקרב יום הכיפורים מתמלאים שוב הכלובים הצפופים בתרנגולות מבוהלות שיככבו בתהליך מירוק העוונות של ישראלים רבים. כי הרגלים קשה לשנות.

מי שדבקים במנהג מנסים להציג את המחלוקת כעוד שסע שמפריד בין חילוניים לדתיים, אבל זו אחיזת-עיניים: העולם הדתי מלא בקבוצות וביחידים שסולדים מהרעיון שלפיו ניתן לכפר על חטאינו דווקא באמצעות חטא נוסף - התעללות בבעל חיים.

רבקה יברוב, שפתחה את דף הפייסבוק "כפרה לחיים ולא למוות", היא שומרת מצוות; רבנים מובילים הביעו את הסתייגותם מהמנהג. הרב הראשי הנכנס, דוד לאו, פרסם השבוע גילוי-דעת, שאמנם לא כלל שלילה גורפת של מנהג הכפרות, אבל ביקש להזכיר לציבור "את החובה הקדושה הקיימת בכל ימות השנה להימנע מ'צער בעלי חיים', למנוע כל סבל וכאב מיותר מבעלי החיים".

המחלוקת, אם כך, אינה בין דתיים לחילוניים, אלא בין אנשים שמתעקשים להישאר מקובעים ולהיצמד למנהגים שאבד עליהם הכלח - לבין כאלה שמוכנים להתחדש ולבחון את עצמם ואת מנהגיהם לאורן של נורמות מוסריות עדכניות.

אחד הנימוקים הפופולריים נגד הביקורת על מנהג הכפרות טוען להיעדר פרופורציות: מה רוצים מהכפרות, בשעה שמדי יום נטבחים מיליוני בעלי חיים בתעשיית הבשר? זה נכון, אבל יש משהו מעייף בסוג הטיעונים הזה, שתמיד מבטל מאבקים על בסיס מוסרי בנימוק שאי-שם בעולם מתבצעות עוולות גדולות יותר. ובכן, נגד ארגוני בעלי החיים אי-אפשר להעלות את הטענה הזו: הם נאבקים נגד הנעשה בתעשיית הבשר כל השנה, כל היממה.

לא צריך להיות טבעוני כדי לבקר את מנהג הכפרות. היקף ההתעללות בתרנגולות במסגרת הכפרות אולי זניח (יחסית) מבחינה כמותית, אבל יש בו ממד סימלי ועקרוני מובהק. יש מי שסבורים כי אכילת בשר חיונית, ולכן יש הצדקה להרוג את בעלי החיים שאנחנו מתכוונים לאכול; אבל איזו הצדקה יש לנפנוף בתרנגולת מסביב לראש? האם ניתן לטעון באמת שבלי זה אי-אפשר? האם הדרך הטובה ביותר למרק את עוונותינו ולצאת לדרך חדשה, מצפונית ומוסרית יותר, היא באמת באמצעות פגיעה מיותרת ביצור חסר ישע?

יותר ויותר יהודים, רבים מהם שומרי מצוות, סבורים כי התשובה שלילית. נותר לקוות שבעוד כמה שנים יישאר מהוויכוח הזה רק צל של זיכרון רחוק.

* הכותב הוא מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל.