למה לפיד וכץ לא מורים לנמל אשדוד להזיז את חסן מריבוי תפקידיו?

החוק נותן בידי השרים הממונים על נמל אשדוד, יאיר לפיד וישראל כץ, סמכות חוקית לפעול באופן שיחייב את הנהלת החברה להזיז את אלון חסן מריבוי תפקידיו המנוגדים לאינטרס הציבורי, ואם לא אז להדיח את הדירקטוריון מתפקידו.

"החזרתו של אלון חסן לתפקידו כראש ועד עובדי נמל אשדוד היא פגיעה של ממש בעבודה המאורגנת בישראל" - כתב היום (ג') שר האוצר לפיד בעניין. כותב יפה - עושה לא כלום.

כנ"ל שר התחבורה כץ. אמש ב-23:00 שלח כץ תשובה מתוקשרת לח"כ שלי יחימוביץ', שתקפה את חזרתו של חסן לנמל, וכך כתב: "אני נגד ועד כוחני ומונופוליסטי שמנצל את כוחו כדי לעשוק את הציבור.... אי-אפשר להיות נגד אלון חסן ולתמוך במה שהוא מייצג: מונופולים ואנטי תחרות...". גם כץ, ותיק ומשופשף, לא מעז לעשות את הצעד הנוסף.

האם יש בידי לפיד את כץ להתערב ולעשות נכון? ודאי שכן. באמצעות מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, ובהסתמך על סעיף 22 (א) (6) לחוק החברות הממשלתיות.

חסן איש מתוחכם. הוא האיש החזק והקובע בחברת נמל אשדוד, אבל הוא אינו מוגדר "עובד בכיר". לכן הוא מוגן על-ידי ההסכמים במגזר הציבורי, שלפיהם גם עובד שסרח, גנב, נשפט והורשע - לא ניתן לפטר אותו, אלא אם זה מאושר על-ידי "ועדה פריטטית". אלא שבוועדה זו יש ייצוג שווה להנהלה ולוועד העובדים, מה שנותן זכות וטו לוועד, כדי שיוכל לשמר ואף לקדם את המושחתים המוכחים בתוך החברה.

גם חסן, בעצמו או בשליחותו, כמו ראשי הוועדים הגדולים האחרים, נוהג לשמור כך על האינטרסים של החברים הלא צדיקים. יותר מזה, הנוהל בחברת הנמל, כמו במרבית החברות הממשלתיות, קובע כי ניגוד עניינים חל רק כאשר עובד בחברה ממלא תפקיד של עובד בחברה אחרת. אבל אלון חסן לא עובד בחברה אחרת - הוא רק בעל הבית של כמה-וכמה חברות, שגם עושות ביזנס טוב בחברה שהוא עובד בה, והנה - הקסם הגדול: על-פי הנוהל אין בזה ניגוד עניינים.

בלי טעם וריח

בסוף 2011 החלו להתגלגל ולהיחשף פרשיות חסן. זמן מה אחרי כן, ובהתייעצות עם משרד המשפטים, פנתה רשות החברות להנהלת נמל אשדוד, אותה הנהלה, אותם דירקטורים שמונו על-ידי שרי האוצר והתחבורה כדי לשמור על נכסי הציבור. הרשות דרשה לבדוק את נוהלי ניגוד העניינים, לתקן ולהרחיב, כך שיכללו את מלוא רוחב האיסור ההגיוני והראוי בניגודי עניינים. ברור שתיקון הנוהל לא היה משנה ביחס לחסן, בגלל שהוא פעל בזמן ההפקר, אבל כדי למנוע תופעות עתידיות נדרש תיקון חד-משמעי.

כמה חודשים עברו - ודירקטוריון החברה התכנס, דן, התייעץ ושלח לרשות נוסח כאילו חדש, "מרוח" וחסר טעם וריח. הנוסח נדחה, ולפני כשנה שבה הרשות ודרשה, מכוח סמכותה החוקית ובחסות שני השרים הממונים, לקבוע במהירות נוהל חדש. זה לא בוצע.

סעיף 22 (א) (6) לחוק החברות הממשלתיות התווסף ב-2003, לאחר אירוע של יו"ר דירקטוריון חברה גדולה שלא פעל כראוי (הוא התפטר אחרי שימוע).

שתי שורות נוספו לפרק המתייחס לדירקטור שיחדל לכהן לפני תום התקופה שנקבעה לו כשהתמנה. "הרשות או השרים, לאחר היוועצות עם הרשות, ראו שאינו ממלא תפקידו כראוי והעבירו אותו, בהודעה לחברה, מכהונתו". השרים כיום הם לפיד וכץ, ראש הרשות מיום ראשון השבוע הוא יוגב. יו"ר הדירקטוריון הוא גדעון סיטרמן, לצדו דירקטורים עובדי מדינה וכאלה שנבחרו על-ידי שרי האוצר והתחבורה. הואיל שהדירקטוריון לא ביצע עבודתו כראוי - זה מחייב את השרים, לפיד וכץ, ואת מנהל הרשות החדש יוגב, לפעול על-פי החוק - להודיע שיו"ר הדירקטוריון וחבריו לניהול, לאחריות על נכסי הציבור, לא מילאו תפקידם כראוי ולשחרר אותנו מהם.

כמובן, אחרי שימוע, שהוא חובה מינהלית הנספחת לסמכות בחוק.