המוקש הפנסיוני הראשון של הממונה דורית סלינגר

הבעיה המקצועית הבוערת הראשונה על שולחנה של הממונה הנכנסת על הביטוח, דורית סלינגר, היא האם לחתוך את הפנסיה, כפי שהציע פרופ' עודד שריג, או האם ללכת על שינוי דרסטי באופן חלוקת האג"ח המיועדות - חלופה שאותה בחן קודמה בתפקיד בעבר

החגים הסתיימו וכולם שבים לשגרת עבודה. הממונה החדשה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, כבר נמצאת בתפקיד, ולומדת את האגף שבראשותה ואת הנושאים הבוערים שעל סדר יומו. אחד הנושאים המקצועיים הבוערים ביותר כנראה באג'נדה של אגף שוק ההון והאוצר לצד סוגיות האשראי והסדרי החוב, שבימים אלה נמצא במוקד ההתדיינות עם השוק, נוגע למהלך שהוציא האוצר לדרך באוגוסט האחרון, בעניין שינוי הנחת התשואה במקדמי המרה לקצבה.

צעד זה נועד להפסיק סבסוד לא צודק של החוסכים בקרנות הפנסיה את הגמלאים שבקרנות, והוא יתבטא בהקטנת קצבת הזקנה החודשית שהגמלאים העתידיים יוכלו לקנות בכספם, ביחס לקצבת הזקנה שאותו כסף יכול לקנות כיום. זאת, אם יקרה מה שהציג האוצר בטיוטת נייר העמדה שהוציא בנושא, ובה נכתב: "...אנו שוקלים לשנות את הנחת התשואה בהתאם לעקרונות אלו: הנחת התשואה בחישוב מקדמים בקרן פנסיה או בפוליסות ביטוח תותאם לריביות בפועל; השינוי המוצע יחול לגבי כל ההוראות לחישוב זכויות עמיתים בתקנון קרן פנסיה שבשלן נדרש להניח הנחת תשואה; השינוי המוצע ייעשה בהדרגה, על פני תקופה של עד שלוש שנים".

כוונת האוצר נחשפה לראשונה ב"גלובס" כבר בחודש יוני האחרון, וכבר אז הצגנו חלופה אפשרית לפתרון בעיית הריביות הנמוכות, שאינה שינוי הנחת התשואה במקדמי המרה לקצבה כאמור, ושנבחנה באוצר ונפסלה נכון לאז. עתה, ייתכן שפתרון זה שב ועולה על הפרק, על אף הסוגיות התקציביות החשובות שעלולות לנבוע ממנו. זאת עקב הסערה הציבורית החריפה שהתעוררה בעקבות פרסום טיוטת נייר העמדה בנושא על-ידי האוצר באוגוסט, שנראה שהובילה את האוצר לחצי סיבוב לאחור בעמדותיו.

שינוי בהנחות התשואה יוביל להקטנת קצבת הזיקנה של הפורשים העתידיים בכ-10%-15%, ביחס לקצבה שהיו מקבלים אם היו פורשים לפנסיה על סמך הנחות הריבית הקיימות כיום. הפתרון החלופי האמור לעיל, שאינו כולל שינוי בהנחות התשואה, נוגע לשינוי אופן חלוקת האג"ח המיועדות| שהמדינה נותנת כיום לכל עמיתי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות.

יש המעריכים שבאגף שוק ההון העדיפו את המהלך הזה, שככל הידוע עד כה אגף תקציבים מתנגד לו, מה שהוביל את האוצר לצאת בהצעה להפחתת הנחת התשואה.

האוצר בוחן הצעות שהתקבלו מהציבור

לרוב, טיוטות ניירות עמדה של האוצר מסמנות את הכיוון שבו כבר החליט האוצר ללכת. אולם הפעם התלווה לפרסום הטיוטה מהלך חריג מאוד. לאחר שהדרג המקצועי הסביר מעל כל במה מדוע הפחתת הנחות התשואה היא צעד שאין מנוס ממנו, הוציאה צמרת האוצר, בעקבות הסערה הציבורית, הודעה לעיתונות, שלפיה מדובר רק בהצעה שנבחנת, וכלל לא בטוח שתתקבל. כך, תקופת הבחינה שעליה דיברו באוצר כללה מועד לקבלת הצעות מהשוק לטיפול בסבסוד הלא צודק (המועד לקבלת ההערות כבר חלף), והדיונים בהצעות שנשלחו לאוצר יתקיימו לדבריו השבוע, ב-3 באוקטובר.

השאלה הנשאלת עתה היא: האם יש לשנות את הנחות התשואה שמשמשות לחישוב קצבת הזיקנה של הפורשים לגמלאות בקרנות, בשל הריביות הנמוכות בשוקי ההון, או שמא יש לפעול בדרך אחרת. בהקשר זה מציין גורם באוצר, כי "אגף שוק ההון בוחן ובודק את התגובות שהתקבלו מהציבור בעקבות נייר ההתייעצות שנשלח".

אם כן, מהי החלופה הנוספת שעל הפרק, מעבר להפחתה של הנחת התשואה במקדמי המרה לקצבה (כלומר, הפחתת הריבית התחשיבית) - בין אם למספר קבוע הנמוך מהמספר הקבוע שיש היום, או באמצעות קביעת מנגנון התאמה שמשתנה תדיר לפי התנאים בשוק? מדובר על שינוי אופן הנפקת האג"ח המיועדות, כך שייתנו רק למבוגרים, שהתנודתיות בתשואות מאיימת עליהם יותר, ושזקוקים ליציבות בריבית יותר מהצעירים.

הצעות ברוח זו כבר נבחנו לא אחת באוצר. בין היתר במסגרת "ועדת קנדל", שהחלה לפעול בעבר במסגרת מאמצי ניסוח המודל הצ'יליאני בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל (המודל החכ"מ, שלפיו הסיכון בתיק החיסכון יורד בהתאם לעלייה בגיל). הוועדה דנה לפני כמה שנים בדיונים פנימיים בדיוק בפתרון זה לבעיה האמורה של הריביות הנמוכות לצד התנודתיות בתשואה. ואולם, מאז לא קרה דבר עם ועדת קנדל המסוימת הזו.

כעת, מסביר איש הביטוח אלון ספונרו, כדאי לקבל החלטה ברוח זו. ספונרו, שהציע לאוצר הצעה בעניין זה, מסביר שלדעתו, הנסמכת גם על דעת אנשי מקצוע אחרים, "יישום הטיוטה במסגרת קרנות הפנסיה אינו נדרש בפועל - ניתן לפתור את הבעיה המוצגת בטיוטה בדרך פשוטה... שאינה מגדילה את החבות של מדינת ישראל לקרנות הפנסיה, והניתנת ליישום על-ידי החברות המנהלות את הקרנות, בתוך פרק זמן קצר".

פתרון לבעיית החשיפה התקציבית

לדעת ספונרו יש "לעשות שימוש שונה באותן אג"ח מיועדות", באופן "ש-100% מנכסי הפנסיונרים (זקנה, שארים ונכות) יושקעו באג"ח המיועדות", והצעירים לא יקבלו אג"ח אלה. לדבריו, יש להתייחס לבעיית החשיפה התקציבית לגידול במחויבות התקציבית של המדינה, כך ש"היה ונכסי הפנסיונרים יעלו בעתיד על 30% מנכסי הקרנות (דבר שאינו מתקיים כיום ואינו צפוי להתקיים בטווח הנראה לעין, אם בכלל), יושקעו בהן פחות מ-100% מסך הנכסים".

תקופת החגים, שבאה השנה בצמידות לסוף הקיץ, הורידה זמנית את הנושא מהפרק. ואולם, ראשי אגף שוק ההון, עוד בשלהי ימיו של פרופ' עודד שריג כממונה על שוק ההון, הבהירו שאין מנוס מלטפל בבעיה זו, ובהקדם.

נראה שזה יהיה אחד מהמוקשים הראשונים שסלינגר תידרש להם: האם להשאיר את המצב ללא שינוי (ולשמר את הסבסוד לטובת הפורשים לגמלאות שבו נושאים הצעירים יותר), האם להפחית את הנחת הריבית במקדמי הקצבה, ובכך לפגוע בדור הגמלאים שייצאו לפנסיה בשנים שבהן השינוי האמור יהיה רלבנטי, או שמא לעשות מהלך דרסטי יותר, ולשנות לחלוטין את אופן מתן האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה.

יש לי מושג

אג"ח מיועדות: אג"ח ממשלתיות לא סחירות עם ריבית ריאלית קבועה (כיום 4.86%), שמונפקות רק לקרנות הפנסיה ומהוות 30% מנכסיהן

מקדם המרה: את הקצבה החודשית מחשבים כנגזרת מהחיסכון שהצטבר, לפי מה שקרוי מקדם המרה או מקדם קצבה - מספר שבו מחלקים את הצבירה של החוסך. אם לחוסך נצברו מיליון שקל, ומקדם ההמרה בקרן הוא 200, תתקבל קצבה של 5,000 שקל. כל העלאה במקדמי הקצבה מקטינה את הקצבה. חישוב המקדם מתבסס בין היתר על הריבית התחשיבית להיוון, המבוססת על תשואת הקרן, שאותה קובע האוצר ושאותה יש לעדכן עתה בשל הריביות הנמוכות