ישנם הרבה ספורטאים גדולים, שהצטיינו בתחומם וזכו על כך לכבוד רב ולרוב, גם להרבה כסף. מעטים הם אלה שניצלו את הקריירה יוצאת הדופן שלהם כדי לקדם רעיונות פוליטיים שהיו בעיניהם מוסריים, תוך נכונות לשלם על כך מחיר. אחד מאלה היה רוכב האופניים האיטלקי, ג'ינו ברטלי.
ברטלי זכה פעמיים במרוץ אופני הכביש היוקרתי ביותר, הטור דה פראנס, ו-3 פעמים בג'ירו דאיטליה, המרוץ השני בחשיבותו בתחום. בין הישגיו הספורטיביים, פרצה מלחמת העולם השנייה וברטלי סיכן את חייו, כדי להציל ממוות מאות יהודים, סיפור ששמר לעצמו למשך שנים רבות. עתה, בשל מעשיו, "יד ושם" החליטה להעניק לו את תואר "חסיד אומות העולם". לרגל אירוע זה, שהתקיים הבוקר, ו"הופעת אורח" של הג'ירו דאיטליה בארץ מחר (ו') בירושלים, הגיע בנו, אנדראה, לביקור בישראל.
"אני זוכר איך כשהייתי בן 20, אבא החליט לספר לי על כך", אומר ברטלי הבן (73), בראיון ל"גלובס". "כל השנים הוא לא סיפר על מעשיו, אפילו לא לאמא. הוא היה אדם צנוע. גם כשהוא סיפר לי, הוא השביע אותי שלא אגלה. כנראה שאחרי שנים הוא לא רצה עוד לשמור את הדברים רק לעצמו".
- ומה הרגשת לאחר שנודעו לך המעשים הללו?
"די נורמלי", אנדראה עונה ברצינות, ואז צוחק לרגע ואומר: "הרי במשך הקריירה שלו הוא רכב 700 אלף מייל. אז מה זה שהוא ירכב עוד כמה מיילים כדי להציל יהודים?".
ההקרבה מצד ג'ינו ברטלי לא הייתה רק ברכיבה של עוד כמה מיילים. במשך תקופה הוא נעזר בכבוד שלו זכה כרוכב אופניים מצליח ומפורסם, כדי לסייע בהצלתם של 800 יהודים שהסתתרו במנזרים, וכמה מהם אף החביא בדירה שקנה. בנו מספר ש"הוא היה חבר של הארכיבישוף של פירנצה, איליה דה לה קוסטה, שארגן רשת של כמרים להצלת יהודים (ובשל כך קיבל תואר חסיד אומות העולם לפני כשנה - י.מ). התפקיד של אבא היה לנסוע מפירנצה לגנואה, לבוש בחולצת רכיבה עם שמו המוכר, ובאופניו מוחבאים כסף ומסמכים לטובת מאמצי ההצלה".
החיילים הגרמנים והאיטלקים הפשיסטים לא ממש חשדו בברטלי, כך מספר בנו, אבל היו גם סכנות: "היו מקרים שהיה נראה לו שמישהו בעקבותיו. אז הוא עזב את האופניים והתחיל לברוח מהמקום מהר".
חוץ מעזרה ליהודים, הוא גם היה שותף לפעילות המחתרת האיטלקית. אנדראה מספר על לילות שבהם לבש בגדים שחורים, כדי שלא יראו אותו, והיה יוצא למסע באופניים להעברת מסמכים חשובים בין מקומות מחבוא של אנשי המחתרת.
- מאין נבעה ההתנגדות שלו למשטר הפשיסטי של בניטו מוסוליני?
"אבא לא אהב דעות קדומות ואנשים חזקים, ואצל מוסוליני היו שני הדברים האלה. בתחרות בטור דה פראנס ב-1937, אבא הוביל ובהתאם - לבש את החולצה הצהובה. ואז, בגלל היותו נוצרי אדוק, הוא הקדיש את ניצחונו לבתולה מריה במקום למשטר ששנא. אז מוסוליני אילץ אותו לפרוש מהמרוץ בטענה לפציעה. הוא אמר לו שאם ימשיך, הוא ייקח לו את הדרכון. כמובן שבעקבות זאת אבא כעס עליו עוד יותר".
בשנה שלאחר מכן התחרה ברטלי במרוץ זה עד לסיום וגם ניצח בו, אבל אם קיווה מוסוליני שהרוכב הסורר ילמד את הלקח, הרי שהוא התאכזב. ברטלי שוב הודה לבתולה מריה ו"שכח" את הדוצ'ה.
שני הישגים ספורטיביים גדולים היו באותה שנה לאיטליה - זה של ברטלי וזכייתה של הנבחרת בכדורגל בגביע העולם. האחרונים חגגו את ניצחונם בהצדעה פשיסטית, כפי שציפה המנהיג וזה ארגן לכבודם מסיבת ניצחון גדולה.
לעומתם, ברטלי זכה להתעלמות ארוכה, ואז נזכר בו מוסוליני. "אחרי מספר חודשים, הוא הזמין את אבא", מספר אנדראה, "וכאות הערכה על הישגו, נתן לו תכשיט נאה. אבל אבא בדק את התכשיט ומצא שזה בכלל היה מזויף, לא מזהב, אז הוא השליך אותו למימי הארנו (הנהר שחוצה את פירנצה - י.מ).
דווקא את הבן של מוסוליני, רומנו, הוא אהב והם היו חברים. רומנו היה מוזיקאי והם היו הולכים יחד לפאבים לשמוע מוזיקה".
תחרות מלחמתית
שנות המלחמה ודעותיו האופוזיציוניות בארצו, כפו על ברטלי הפסקה ארוכה מפעילות ספורטיבית. אלוף הג'ירו דאיטליה פעמיים ברציפות, לא הורשה להגן על תוארו ב-1938. ב-1939, צרפת לא אפשרה לנבחרת האיטלקית, שהוא נמנה עם חבריה, להתמודד בטור דה פראנס ואז פרצה המלחמה ופסקו התחרויות.
"אבא היה מאוד עצוב מזה", מספר ברטלי הבן, "הוא ספר את הימים והשנים, 365 כפול 4, אבל האמת שהוא היה גם בסכנה בגלל המעורבות שלו במחתרת, כך שכנראה הפסקת התחרויות לא הייתה דאגתו הגדולה.
אלא שכאשר תמה המלחמה, לא רבים חשבו שהוא באמת מוכן. ב-1948, עשור לאחר ניצחונו הגדול בטור דה פראנס, ברטלי הופיע למרוץ שחודש, כשהוא כבר בן 34 וחתום גם על כישלון במרוץ הג'ירו דאיטליה חודשיים קודם לכן.
בהגיע המרוץ לקאן, קיבל ברטלי טלפון מראש הממשלה שלו, אלצ'ידה דה גאספרי, שעמד בראש המפלגה הדמוקרטית-נוצרית, עימה הוא הזדהה. זה עדכן אותו כי נעשה ניסיון התנקשות במנהיג המפלגה הקומוניסטית והמדינה על סף מלחמת אזרחים. הוא ביקש מברטלי לעשות מאמץ כדי לזכות ולהסב את תשומת הלב הציבורית להישגו. במאמץ על-אנושי, ברטלי הצליח לסגור את הפער, ברכיבה קשה בגשם ובהרים, ועד שנכנסו הרוכבים בשערי פריז, הוא כבר הוביל בפער מדהים של יותר מ-32 דקות. על כך אמר פעם ראש הממשלה, ג'וליו אנדריאוטי כי "להגיד שמלחמת אזרחים נמנעה בגלל הטור דה פראנס, תהיה בלי ספק הגזמה, אבל באותו יום קשה של ה-14 ביולי, ברטלי תרם להרגעת המתחים".
"הוא היה אדם חזק ודוגמה לאנשים", אומר אנדראה בשמץ של גאווה, "בצדק הוא זכה אז למעמד של גיבור בארצו. הוא היה נפגש מידי פעם עם האפיפיור ועם ראש הממשלה, אז לא פלא שגאספרי פנה אליו בזמן התחרות שיעזור".
כיאה לג'ינו ברטלי, ביקורו של בנו משתלב בשני אירועים, שאחד נוגע לשואה והשני לרכיבה על אופניים. היום בבוקר קיבל אנדראה בשם אביו את תואר חסיד אומות העולם, ומחר הוא יצטרף לשלב נוסף במאמץ של מארגני הג'ירו דאיטלי להפיץ את המרוץ בעולם. אחרי שקיימו בשנים האחרונות מספר מרוצים בארה"ב, בפעם הראשונה הוא יוצא מארה"ב (וכמובן מאיטליה) ויתקיים בירושלים. ברטלי הבן מספר שצפויים להשתתף בו כ-1,000 רוכבים, ביניהם אלוף העולם לשעבר, ג'יאני בוגנו וכן עברי לידר ודני קושמרו. במהלך המסלול יחלפו הרוכבים על-פני "יד ושם". ברטלי יהיה זה שיזניק את המרוץ.
ברטלי גם נמצא כאן כדי לקדם את הקרן על שם אביו, שמטרתה המוצהרת היא להפיץ את הפילוסופיה של הרוכב המפורסם בקרב צעירים, שעיקרה אתיקה בספורט בפרט והתנהגות מוסרית בחיים בכלל. בימים אלה, הקרן מגייסת כסף לפרויקט זיכרון מיוחד לשואה. לדברי ברטלי: "הרעיון הוא לבנות מעין קו רכבת בין הערים פירנצה ואסיזי, שידמה את הרכבות שהובילו אלפים מיהודי המדינה לאושוויץ, אל גורלם המר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
