"כשרואים איש בחליפה לצד אם עם עגלה, סימן שהצלחנו"

מיליון מ"ר משרדים ואלף יחידות דיור במגדלים שקומתם הראשונה מסחרית מחוללים את המהפך בשכונת ביצרון ומציגים סוף-סוף דוגמה מצוינת לעירוב שימושים בעיר

החודש החלה עיריית תל אביב בעבודות פיתוח, אשר מסמנות את תחילת ההתחדשות של שכונת ביצרון, המתוכננת לקלוט אליה מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ואלף דירות חדשות.

לדברי אדריכל אודי כרמלי, סגן מנהל תכנון עיר ומנהל מחלקת תכנון מזרח במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב, "מיקומה של ביצרון בגדה המזרחית של איילון, אפיין אותה כאזור ספר רווי במפעלי ייצור". הוא מספר שבשנת 2000 התחילו בעירייה לחשוב מה לעשות באזור וגיבשו מדיניות פיתוח של עירוב שימושים. כרמלי מעיד שחלק מהשינויים, הניע השוק, למשל כניסת צ'ק פוינט לאזור, ולאחר מכן שיווק 300 דירות לעובדי היי-טק במגדלי סנטרל פארק ע"י "העיר החדשה", בקבוצת רכישה.

לדברי כרמלי, בעלות הקרקע, ובהן אמפא, ערכו תוכנית על סמך המדיניות המוצהרת, עוד בטרם התקבל אישור הוועדה המחוזית. כך הוקמו המגדלים הראשונים: אלקטרה, סנטרל פארק ואסותא. חנוכת מגדלי הארגז החודש, היא סנונית ראשונה במימוש התב"ע שאושרה ב-2008 לכל השכונה.

"לא יהיו בשכונה שטחים פרטיים וגדרות", אומר כרמלי, "הייחוד שלה הוא ריבוי שטחי הציבור". הוא מאמין ש'גשר יהודית' המתוכנן, ינגיש את האזור לסינמטק ולאבן גבירול שהיום הגישה אליהם מהשכונה רצופה מכשולים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, בגלל הכבישים הסואנים שבדרך: האיילון, דרך נמיר ורחוב המסגר. "אנשים לא תופסים שמונטיפיורי שממערב לאיילון וביצרון שנמצאת ממולה, זה אותו דבר", אומר כרמלי, "כשהגשר יושלם, יבינו".

היזמים נבהלו

כרמלי מספר שהתחדשות ביצרון החלה כתוכנית לטיפול במרחב הציבורי, והתייחסה לפיכך רק לשטחים ציבוריים. "בהתחלה היזמים נבהלו והגישו תביעות פיצויים בטענה שנלקחות מהם זכויות בנייה לטובת שטחים ציבוריים". המבקר בשכונה גם היום, יכול להתרשם מהיקף השטחים המשותפים בה, ומאיכות הפיתוח הגבוהה שלהם.

כשהוגשו התנגדויות היזמים, הורתה הוועדה המחוזית לעירייה לאשר זכויות בנייה מוגדלות בתמורה לשטחים הציבוריים, כמו כן גם בתוך השטחים הבנויים, יש לא מעט שטחים חומים. כך למשל במגדל אלקטרה יש שתי קומות ציבוריות שפועלת בהן מחלקת הרווחה של העירייה, וגם במגדלי בסר יהיו 1,600 מ"ר שבהם ימוקמו משרדים עירוניים".

אז איך תיראה שכונת ביצרון בעוד עשור? בשכונה יהיו עשרה מגדלי תעסוקה (כולל מגדל אלקטרה הקיים), ושמונה מגדלי מגורים, ובסך הכול מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ואלף יחידות דיור. מגדלים יקומו במקום המבנים של חברת חשמל, מוטורולה, הארגז, מפעל סיפולוקס, בית המשביר לשעבר, ובמקום בית הסינרמה.

תוכנית ההתחדשות נעשתה בשיתוף התושבים. כך למשל, התוכנית המקורית קבעה כי בסמוך לחלק הקיים של השכונה, יוקמו בשדרות ההשכלה בניינים בני 9 קומות. התושבים העדיפו בניינים גבוהים יותר, אך ביקשו שיזוזו מערבה, וכך יותירו שטח ציבורי רחב יותר.

תושבי השכונות הסמוכות ביקשו בעצמם לצופף ולהגדיל את מספר הדירות, וזאת כדי להחיות את האזור שלמרות מיקומו המרכזי, היה מתרוקן לחלוטין וננטש לגמרי בשעות שאחרי העבודה.

"די להביט על מרפסות מגדלי 'סנטרל פארק' שיש בהן בדרך כלל אדנית ואופניים של ילד, כדי להבין מי גר בדירות בהשוואה למקומות כמו פארק צמרת. גם שטח הדירות מעיד על כך. דירת 4 חדרים היא בשטח 110 מ"ר, ויש במגדלים גם דירות 3 חדרים בשטח 90 מ"ר ודירות 2.5 חדרים בשטח 80 מ"ר. בכוונה תכנונית אלה לא מגדלים יוקרתיים".

לדברי כרמלי, כל חזיתות קומות הקרקע של המגדלים בשכונה, הן של המשרדים והן של מגורים תהיינה מסחריות, כמו במגדלים הקיימים, גם של מגדל המשרדים אלקטרה וגם של מגדלי המגורים סנטרל פארק. "ביצרון אינה כאזור הבורסה או רמת החייל מצד אחד, ולא רמת אביב מצד שני. נדיר לראות בשכונות האלה איש עסקים עם חליפה חולף ליד אישה הדוחפת עגלת ילדים, וזה קורה בביצרון. מבחינתנו זה סימן שהצלחנו".

מגדל מגורים, שני מגדלי תעסוקה וגינה בשטח 1.5 דונם

חברת שמי-בר, חברת בת של חברת כלכלית ירושלים, מחזיקה במגרש בשטח 23 דונם, הממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ועמינב, בו פועל כיום מתחם מסחרי שבו יש שופרסל, מרכז של חברת פלאפון וחנויות נוספות, לצד שני בנייני משרדים בשטח 15 אלף מ"ר וחניון ל-600 מכוניות. על המגרש מתכננת החברה להקים שלושה מגדלים, בשטח 115 אלף מ"ר וחניונים ל-2,000 כלי רכב. בשלב הראשון, שנמצא לקראת בקשה להיתר בנייה, יוקם מגדל מגורים בן 27 קומות ו-157 דירות, שיכלול גם דירות קטנות של שניים ו-3 חדרים. בנוסף יקימו היזמים גינה עירונית בשטח 1.5 דונם בפינת הרחובות עמינדב ומיטב לטובת הציבור.

בשלב השני יוקמו שני מגדלי תעסוקה בגובה 40 קומות ובשטח 60 אלף מ"ר, שבקומת הקרקע שלהן יהיו שטחי מסחר. בנוסף לחניונים התת קרקעיים תוקם כיכר עירונית בחזית רחוב יגאל אלון וממנה גישה לרחובות הפנימיים. השלב השני יכלול מבנה ציבור עירוני בשטח 5,000 מ"ר שתקים עיריית תל אביב על מגרש עירוני. לחברת כלכלית ירושלים פרויקט מתוכנן נוסף במתחם הסוללים בו פועל כיום חניון משאיות האשפה של העירייה, ובו מתוכננות הקמת 300 דירות. בחברה מסרו כי בקידום פרויקט זה קיימת מורכבות קשה יותר עקב כך שהקרקע מוחכרת מעיריית תל אביב.

*** אליעזר פישמן הוא בעל השליטה בכלכלית ירושלים וב"גלובס"