האף מעל הגרף

זה הזמן להרים את הראש מהגרף ולהבין מה קורה ■ למה השוק המקומי עדיין לא מעניין ומה צריך לקרות כדי שיהיו עליות שערים?

ברבעון האחרון של השנה כל מנהל השקעות מעוניין לשמור על האיזון בין שימור ומקסום השיגי השנה החולפת לבין הכנת התיק למרוץ התשואות החדש שמתחיל ב-01 לינואר. פיגור בינואר יכול להעיב על שנה שלמה. בין יתר המשימות של מנהלי תיקי מניות נמצאת חלוקת ההשקעות בין המדינות. הניתוח הטכני ומדד העוצמה ההשוואתי עוזרים מאוד בעניין הזה. מדי פעם צריך להרים טיפה את הראש ולהתבונן בפני השטח בשביל להבין קורה. בדיוק כמו העובדה שוויז עוזר לנווט אבל אם נתקע את המבט רק במסך הסמארטפון, נמצא את עצמנו תוקעים את הפגוש שלנו במישהו או משהו. היום נרים את הראש מהגרף ונסביר למה לדעתנו, בהכללה, השוק המקומי עדיין לא מעניין.

  1. כרגע אין חלום/דמיון בשוק המקומי. אם ניקח את חברות תל אביב 25, קשה למצוא בשורה קולקטיבית. מדי פעם נכנסת אופקו כזאת ומדי פעם קידוח מצליח אבל ברמת הסקטורים כמו תקשורת ופיננסים, צרכנות מקומית ואולי גם הסקטור האופנתי של גז ונפט אין דמיון. זה כמובן קשור לעובדה שמדינת ישראל, כמדינה, כמשק, לא מבשרים היום איזה שהיא בשורה. אין מהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח שניתן לרומם בהם את דמיונם של משקיעים. אם יש איזה הצלחה או שתיים, היא מסתיימת באקזיט. אפילו נגיד לבנק המרכזי לוקח כאן חודשים למצוא. העדר אחד כזה, לא מטריד יותר מדי את הקהילה הפיננסית, עוד סימן לאדישות וחוסר עניין.
  2. שוק ההון המקומי קטן מדי, גם ביחס לצרכי ההשקעה וגם ביחס למספר הגדול של הגופים ובעלי התפקידים המעורבים בו. תראו למשל כמה חברות וכמה מחלקות ואנשים מתעסקים בניהול קרנות נאמנות. עכשיו, קחו למשל קרן נאמנות שקלית שמשקיעה את כספיה בפיקדונות ומק"מ. אדם אחד יכול לנהל את כל הקרנות שיש. אין הבדל בין השקעה של מיליארד או 10 מיליארד. עוד 0 במקלדת. כל העלויות הקשורות בניהול מגוון הקרנות שיש מתגלגלות בצורות אלו או אחרות על המשקיעים ומורידות את התשואה על השקעותיהם. כך ביחס לניהול קרנות הפנסיה (שבסך הכל הן אותו הדבר...) ומהצד השני, עשרות ומאות קרנות נאמנות ומוצרי השקעה קטנים.
  3. יש אלטרנטיבות טובות מעבר לים. לא בטוח שנדע לבחור בהן בתבונה, אבל מגוון החלומות מעבר לים הוא גדול יותר. לכל בנק מקומי, ניתן למצוא עשרה בנקים שיותר מעניין להשקיע בהם. כך גם ביחס לחברות תרופות, תקשורת וכו'. (ושוב, יש כאן חברות קטנות ומצוינות ואולי גם כמה גדולות וטובות אבל לא מספיק ברמת ההכרזה על שוק מניות אטרקטיבי). חומרי גלם, שינויי דמוגרפים וכלכליים, מהלכים עסקיים מעוררי השראה (ואת הדיון בקופיקס נשאיר ליום רביעי), דרמות והזדמנויות יש בשפע מעבר לים. פחות בישראל.

לקברניטי שוק ההון אנו ממליצים להתמקד בשלושה דברים, במקום בהחייאה מלאכותית:

  1. עידוד חברות להנפיק בבורסה המקומית (על ידי הפחתת רגולציה, למשל...).
  2. טיפוח איכות ניהול ההשקעות בבתי ההשקעות.
  3. טיפוח תהליכי התייעלות והוזלת עלויות של ניהול המוצרים הפיננסיים.

ומה לגבי עליות שערים? בשביל זה צריכים בשורה כלכלית ברמה הלאומית או שהמצב בעולם יהיה ממש יותר גרוע. האם אחד משניהם הולך לקרות? נשאיר לכם את התשובה.

זיו סגל, מנכ"ל משותף וראש תחום פיננסים בחברת BePlusDo-פיתוח כלים וטכנולוגיות אימון ואסטרטג ההשקעות של קרן הגידור Green Ocean. ziv@beplusdo.co.il. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.