ירקות: פער של עד 170% בין המחיר הסיטונאי והמחיר ברשתות

גם מי שמתלונן על מחירי הירקות הגבוהים, מתקשה לוותר על סלט טרי ■ "גלובס" בודק איך אפשר לשלם פחות על ירקות, ומי גורף את הרווחים ממחיריהם הגבוהים ■ וגם: קונים ירקות אורגניים? בקרוב תוכלו לדעת שהם אכן כאלה

מחירי הירקות הגבוהים מגיעים השבוע לא רק לצלחתם של הצרכנים, אלא גם לדיון במליאת הכנסת. כשמחיר העגבניות מגיע (שוב) ל-10 שקלים לק"ג, ומחירי המלפפונים מגיע ל-9 שקלים לק"ג, אי-אפשר להישאר אדיש. בענף מתרוצצים חילופי האשמות הדדיים בנושא - והצרכן? הוא משלם את המחיר, מקטין את הצריכה או מחפש חלופות.

חשוב לדעת: גם כאשר המחירים גבוהים - הם אינם אחידים. בדיקת המועצה לצרכנות שנערכה לאחרונה גילתה פערים עצומים במחירי הירקות והפירות בין רשתות השיווק, המגיעים גם ל-900%. המועצה מפעילה ברחבי הארץ את סמ"ל (סיירת המועצה לצרכנות), הסוקרת 150 נקודות מכירה בשבוע ו-300 בסך-הכול ומפרסמת את כל המחירים באתר האינטרנט שלה, כולל שמות הסניפים היקרים והזולים.

מי אשם?

מחקר שערך מכון המחקר של הכנסת מדצמבר 2012 הצביע על כך שמחיר הפירות בישראל התייקר בין השנים 2005 ל-2011 ב-60%, לעומת עלייה ממוצעת של 17% במדינות האיחוד האירופי, ומחיר הירקות בישראל התייקר באותה תקופה בכ-30% לעומת התייקרות של 20% במדינות האיחוד האירופי.

הסיבה לכך נעוצה בעיקר בפער התיווך של פירות וירקות: "יש פה שתי אוכלוסיות שסובלות מחוסר תשומת-הלב של הרגולציה, וכאן נדרשת התערבות", טוען דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים. "החקלאים מקבלים מהסוחרים מחירים מאוד נמוכים - מה שגורם לא אחת לסגירת משקים, בעוד שהצרכן משלם יותר מדי ולכן מקטין את הצריכה.

"מה שקורה השבוע זה פשוט זלזול באינטליגנציה של הצרכנים. הרשתות הגדולות עושות עלינו סיבוב - הן מספרות לכל העולם שזה עולה להן ביוקר, ומצד שני, כשאתה קורא את הדוחות הכספיים שלהן, אתה רואה שגם אחרון המשווקים קונה בשני שקלים ומוכר בשבעה. פערי התיווך מגיעים ל-250%-300%, כשבאירופה אמנות וולונטריות של חלק מהרשתות קובעות שהמחיר לצרכן לא יעלה מעבר ל-40% או 50%".

הטענות הללו אינן חדשות, וכבר חודשים ארוכים מגבשות המועצה לצרכנות והתאחדות האיכרים הצעת חוק לפיקוח מחירים על פער התיווך של ירקות ופירות. על-פי ההצעה, המחיר המרבי לצרכן של פירות וירקות יחושב משני המרכיבים הבאים: מחיר המכירה של פרי או ירק - המחיר בו מוכר החקלאי את הסחורה לסיטונאי או לכל גורם אחר, ופער התיווך המפוקח שייקבע לכל ענף חקלאי בנפרד.

מה אפשר לעשות?

* השוואת מחירים ופיצול קנייה:

לאור פערי המחירים בין רשתות השיווק, ממליצים במועצה לצרכנות על פיצול הקנייה. הפערים בולטים לרעה במיוחד ברשתות העירוניות.

* קנייה ישירות מהמגדלים:

אפשר לקנות ממשווקים קטנים ועצמאיים, אורגניים או רגילים, שמספקים סחורה לצרכן ללא פערי תיווך. רבים כאלה כבר מספקים כיום משלוחי ירקות ופירות עד הבית, וגם אם לעתים העלות גבוהה יותר - דווקא בזמנים כאלה, הפער מצטמצם ואף מעניק יתרון לשיטה הזו.

באתר "מושבניק", למשל (moshavnik.co.il), מציעים השבוע עגבניות ב-4.90 שקל לק"ג ומלפפונים ב-2.90 במקום 7 שקלים לק"ג: "אנחנו מגדלים חלק גדול מהמוצרים וחוסכים פערי תיווך ואת עלויות הלוגיסטיקה עד שהתוצרת מגיעה לסופר", אומר נתי חנוכה, מנהל השיווק של האתר. "על עגבניות אנחנו מפסידים כרגע, אבל באופן כללי כשאנחנו משווקים ישירות מהשדה לצרכן אנחנו מצליחים לספק איכות גבוהה ברמות מחירים נמוכות יחסית. פערי התיווך עושים את ההבדל".

* קנייה בשווקים:

רבים הצרכנים שחוזרים היום לכתת רגליים ולקנות בשווקים, לא רק בגלל חוויית הריחות והצבעים - אלא גם בגלל המחירים. גם אם לא תמיד מציע השוק חלופה זולה יותר, עדיין קיים אפקט התחרות המוגברת על מטר רבוע אחד ובימים בהם מחירי הסחורה ברשתות מרקיעים שחקים - אולי משם תבוא הבשורה.

* ימי שוק ברשתות:

נסו להקפיד לקנות ברשתות המזון בימים המוגדרים "ימי שוק".

* הפחתת הקנייה:

נסו לחזור לפתרון הקלאסי - צמצום בהיקף הקנייה או שינויים בהרכבו. ותרו על הפירות או הירקות היקרים יותר ובחרו חלופות במחיר שפוי.

תגובות

* שופרסל: "מחירי הקנייה הנטענים אינם מחירי הקנייה של הרשת. על מחירים אלה מתווספות עלויות לוגיסטיות רבות. הטענה שלפיה המרווח הקמעונאי בתחום הפירות והירקות גבוה וחריג חסרת אחיזה במציאות. בפועל, רווחיות המוצרים הללו אינה שונה מהותית מהרווחיות הכוללת של החברה ושל שאר החברות בתחום".

* מגה: לא נמסרה תגובה.

קונים ירקות אורגניים? בקרוב תוכלו לדעת שהם אכן כאלה

מאחורי התיאור הפופולרי "תוצרת אורגנית" עלולה לעמוד לא אחת הטעיה, או לפחות חוסר בהירות - בהיעדר הסדרה קיימת בחוק. הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוק להסדרת תוצרת אורגנית עשתה היום צעד נוסף וחשוב ואושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת.

מנהלת תחום סטנדרטים במשרד החקלאות, מרים פרוינד, הסבירה בדיון כי החוק קובע כי תוצרת אורגנית היא תוצרת שעומדת בשני תנאים - מגדלים אותה לפי תקנים מסוימים, והיא מפוקחת על-ידי גוף בקרה.

אולם החוק לא אסר על השימוש במילה "אורגני" או במילים נגזרות גם בתוצרת שלא עמדה בשני תנאים אלה - וכאן נדרש התיקון.

מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, ד"ר אורנית רז, הוסיפה כי הלקונה יצרה מצב שבו יבואנים הכניסו לארץ תוצרת בסטנדרט נמוך והשאירו עליה את הכיתוב "אורגני" באנגלית. לדבריה, הדבר פגע ביצרנים המקומיים שהקפידו לעמוד בתנאי החוק והטעה את הצרכנים.

"הרבה יבואנים ניצלו את הפרצה והביאו מוצרים עם סימון שממשיכים להימכר על המדפים", אמרה.

התיקון ייכנס לתוקף 120 יום לאחר פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר היערכות של המשווקים ומכירת מלאי הקיים על המדפים.

ירקות
 ירקות