בית שמש - תמרור אזהרה

מתכונת של עיר זולה עם המון קרקעות לא תמיד מבשרת טובות

מלחמות החילוניים המאוחרות משהו בעיר בית שמש, כאילו יום בהיר אחד התעוררו התושבים הוותיקים וגילו את שכונות הענק החרדיות המקיפות אותם וסוגרות עליהם, חושפות אותנו כעת לאחד החששות הכי גדולים כיום (גם אם לא מדברים עליו בקול רם) בערים רבות ברחבי הארץ.

בתקופה של מחירי דירות דמיוניים, המהלך הכי מתבקש וטבעי הוא להציף את ערי ישראל בקרקע לעשרות אלפי דירות חדשות. ממשלת ישראל כבר איתרה מתחמים גדולים, מרחק חצי שעה-שעה מגוש דן, והיא מציגה ערים פוטנציאליות כמו קרית גת, ראש העין או אשקלון כמי שיביאו את הבשורה לצעירי ישראל המשוועים לדירה.

רק צריך לאפשר למדינה לשווק בבת אחת עשרות או מאות מתחמים באותן ערים, מהלך שיבטיח שמחירי קרקעות יצנחו ומחירי הדירות יגיבו בהתאם. רק שמנגד, רואים ראשי אותן ערים את תקדים בית שמש. הם זוכרים היטב איך לפני עשרים שנה סומנה בית שמש כעיר אידאלית, מעין אחות תאומה למודיעין. מיקום מנצח - בין תל אביב לירושלים, יערות ושמורות טבע סביב ואפילו בלי קרבה גדולה מדי לגדר ההפרדה (כמו מודיעין).

באותם ימים, פרנסי בית שמש קפצו בחדווה על תוכניות ההתרחבות, שהבטיחו להזרים דם צעיר ליישוב ויאפשרו לבני המקום להישאר בעיר. כך, צמחה בית שמש מ-24 אלף תושבים בשנת 1995, ל-66 אלף כעבור עשור וקרוב ל-90 אלף תושבים כיום.

תמהיל אנושי הומוגני מדי

אז מה בכל זאת הבעיה? שבמקום להתקדם, בית שמש צנחה לאחור. במקום לרענן את התמהיל האנושי ההומוגני מדי ביישוב (שזכה לפרק ידוע בספר 'פה ושם וארץ ישראל' של עמוס עוז), הצטרפו לבני עדות המזרח המקופחים עשרות אלפי חרדים שלא ממש ניסו להתערות בעיר.

נכון להיום, 50% מתושבי העיר מרוויחים פחות משכר מינימום. האשכול הסוציוקונוצמי של העיר עומד על 3 (מתוך 10). "יחס התלות" שמפרסמת הלמ"ס עומד על קרוב ל-1,500 תושבים על כל אלף איש בבית שמש, לעומת פחות מ-600 בת"א.

לרוע המזל, בית שמש הוכיחה שהמתכונת הזו, של עיר זולה יחסית, עם היצע אדיר של קרקעות בפאתי היישוב, תשתיות לא רעות ואופי שעדיין לא גובש והוגדר סופית, לא בהכרח מבשרת טובות לעיר שבסה"כ חלמה סוף סוף על תמהיל תושבים מגוון וכלל ישראלי.

במקום תערובת אנושית, קיבלנו תרכובת נפיצה ומסוכנת. וזו, כדאי לדעת, אחת הסיבות המרכזיות שבקרית גת או באשקלון, מקומות שלא חסר בהם יותר מדי קרקע, מעדיפים היום לתכנן בעיקר גורדי שחקים.

כל עוד החברה החרדית אינה משתמשת (ככלל) במעלית שבת, וזקוקה לפתרונות דיור צמודים יחסית לקרקע (הכי טוב בסביבה טופוגרפית הררית, שמאפשרת כניסה ראשית באמצע הבניין), מגדלי הענק הם הדרך של ערי הפריפריה להשאיר את החרדים - לפחות בשלב הראשון - מחוץ לתמונה. בית שמש היא תמרור האזהרה.