מי צריך לשלם על ניקוי קרקע מזוהמת: הבעלים או המזהם?

מדינת ישראל הציבה לה למטרה להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה כדי להגביר את קצב התחלות הבנייה, אולם בעיית זיהום הקרקע, שהיא אחד המכשולים שמעכב שיווק קרקעות - אינה זוכה לטיפול מהיר. אף גורם לא מוכן לקחת את האחריות על טיהור הקרקע, ובינתיים הצעת חוק העוסקת בנושא מתקשה להתקדם.

עו"ד גליה בן שוהם, העומדת בראש מחלקת דיני איכות סביבה ותכנון סביבתי במשרד עו"ד ענת בירן: "החוק החדש קובע לראשונה את האפשרות להטיל חובות גם על בעלי הקרקע ועל המחזיקים בה, וזאת בלא קשר הכרחי לאחריות לגרימת הזיהום. משמעות הדבר היא כי גם בעלי קרקע המצויים סמוך לשטח קרקע אשר זוהם בעבר, יחויבו לעמוד בכל התנאים הנדרשים בחוק. יזמים שרוכשים קרקע לבנייה בתום לב, ייאלצו לקחת בחשבון כי ייתכן שבעבר הרחוק מישהו, אף לא בתוך תחום המגרש, זיהם את הקרקע והאחריות לטיפול בזיהום, תחול עליהם".

הקבלנים, לפיכך, מנסים כבר תקופה ארוכה לקדם שינוי משמעותי בנוסח המוצע. "המדינה משווקת קרקע במכרזים, אולם בעת המכרז לא מתגלה האם הקרקע מזוהמת. זה יכול להתגלות גם שנים אחרי רכישת הקרקע, ויש המון מקרים כאלה בכל שנה", אומר אבנר לוי, יו"ר ארגון קבלני תל אביב-יפו-בת ים. "על המדינה להיות אחראית על הקרקע, לעשות את הבדיקות בעצמה ואם מתגלה שהקרקע מזוהמת לטהר אותה או לשווקה כקרקע פגומה ואז המחיר יכלול את הצורך בטיהור שלה. הבדיקות עולות מאות אלפי שקלים והטיהור זה סיפור של מיליונים". עוד הוסיף לוי כי בכוונתו להעלות את הנושא בפני שר הבינוי והשיכון בכנס הקבלנים שעורך הארגון השבוע באילת.

גם חיים פייגלין, מנכ"ל ובעלים של חברת צמח המרמן, המעורב בעבודה על ניסוח התיקון לחוק, סבור שהצעת החוק אינה הוגנת: "טיהור הקרקע צריך להיות על המזהם. אם זו המדינה כמו שקרה במקרים רבים, או בעל קרקע פרטי או בעל מפעל שזיהם. בניסוח החוק הקיים נמנעו מנסחיו מלהטיל את האחריות הזו אלא בחרו להטיל אותה על בעל הקרקע. זה דפוס פעולה אופייני של המדינה לברוח מאחריות".

דוחים את ההכרעה

תוכנית מתחם תע"ש השרון, שעלתה לכותרות לאחרונה, מזכירה פעם נוספת כיצד מנסה המדינה לדחות את קבלת ההחלטות בכל הנוגע לטיהור הקרקע. הוועדה המיוחדת שאישרה לאחרונה את התוכנית למתן תוקף קבעה כי נושא זיהום הקרקע יידון במסגרת התוכניות המפורטות מאוחר יותר וזאת למרות התנגדויות רבות שהגישו גורמים שונים לנושא.

גם במסגרת דיוני צוות 90 הימים מתברר כי בעוד הצוות כולו דן במשך ימים על מנגנוני תכנון חדשים והליכים חדשים של נטילת קרקע, נושא טיב הקרקע או זיהומה כלל לא עלה על הפרק. למעשה, אחד הדברים היחידים שהוחלט לבטל במסגרת "ועדת העל" שהמליץ הצוות להקים הוא הצורך בהגשת תסקיר סביבתי.

אדריכלית רננה ירדני, מי שהייתה בעבר מתכננת מחוז מרכז והיום משמשת בין היתר גם יועצת להתאחדות בוני הארץ, מצביעה על כמה מתחמים שבהם ידוע כי הקרקע מזוהמת, והעובדה כי טרם הוכרע מי אחראי לטיהור הקרקע מעכבת את שיווקם. "יש מתחם שנמצא בסמוך לצומת בית דגן, בין כביש 412 למשמר השבעה. זה שטח שנמצא בקרבה לאזורי מגורים ותעסוקה, עם נגישות מצוינת, ורק הגיוני להפוך אותו למשהו אחר. אבל השטח, שפעם היה שייך לתעשייה הצבאית עומד נטוש כבר 15 שנה בגלל חוסר היכולת להחליט של מי התפקיד לטהר את הקרקע. הייתה מחשבה לכלול אותו במקב"ת (מכרז על קרקע בלתי מתוכננת א.ח) אבל אף יזם לא ייקח את זה על עצמו. גם על דרך השלום, בכמה מתחמים שבהם פעלה תע"ש, יש זיהום קרקע ועדיין לא ידוע מה יקרה שם".

לא לוקחים אחריות

ירדני אומרת כי העובדה שזיהום הקרקע אינו נשאר רק בתחומי מגרש מסוים הופכת את הנושא לבעיה שהמדינה צריכה לתת עליו את הדעת: "הזיהום לא עוצר בקו הכחול של התוכנית. זהו אינטרס ברור של כלל הציבור שהזיהום יטופל בלי שאלה של אחריות או של בעלות על הקרקע. גם הקרן לטיהור קרקעות, שמופיעה בהצעת החוק המדוברת, מן הראוי שתהיה מנוהלת על ידי המדינה ושהיא זו שתחליט על סדר העדיפויות".

הקבלנים אינם היחידים המתנגדים לנוסח הצעת החוק. נכון להיום מתקיימים דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכל המעורבים בדבר מקווים שבכנסת הנוכחית החוק יוכל לעבור.

"מדובר בחוק שמטרתו לא רק טיפול בקרקע מזוהמת אלא גם מניעת זיהום קרקע עתידי", מסביר גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה, "לחוק הוגשו אין ספור הערות וקשה להגיע להסכמות. העיקרון המנחה של הצעת החוק צריך להיות 'המזהם משלם' אבל קשה להפעיל את העיקרון המנחה הזה על הסקטור הממשלתי או על משרד הביטחון שמתנערים מאחריות, והמדינה לא ששה להכניס את היד לכיס.

"אנחנו תומכים בכך שהקרקע תשוקם ואם רשות מקרקעי ישראל תשווק קרקע מזוהמת, מי שרוכש אותה צריך לדעת מה מצב הקרקע, מה היקף העלויות לטיהור וראוי שמחיר זה יקוזז ממחיר הקרקע. אבל זאת, בתנאי שהרוכש יתחייב לנקות את הקרקע. אף משרד ממשלתי לא רוצה להיתקע עם קרקע בעייתית והאחריות הזו מתגלגלת על הסקטור הפרטי. גם הקרן שהצעת החוק מדברת עליה, שעתידה לממן טיהור קרקע במקרים שבעל הקרקע לא ידע על הזיהום ולא גרם לו, עוד לא יודעים מהיכן יגיע הכסף לה. יש מחשבה להטיל היטל על התעשייה אבל יש לכך התנגדות גדולה. באוצר יש נכונות להשתתף במימון אבל רק כהשלמה למימון שיגיע ממקור אחר. אנחנו מקווים שהחוק יעבור".

כ-2,000 אתרים חשודים בזיהום קרקע ומים בכל הארץ

על פי נתונים מעודכנים בתחום זיהום הקרקע, פרי עבודה שנעשתה בעבור המשרד להגנת הסביבה, כיום ידועים כ-2,000 אתרים החשודים כמזוהמים ברחבי הארץ, בקרקע ובמים. הזיהום נגרם כתוצאה משיטות שהיו נהוגות לאורך שנים לאחסון חומרים מסוכנים, לסילוק פסולת מוצקה ושפכים תעשייתיים. אתרים אלה כוללים אתרי תעשייה ביטחונית, אזורי תעשיה, בסיסי צבא, אזורי תעשייה, חוות מכלי אחסון דלק, תחנות דלק, קווי הובלת דלק, מטמנות פסולת תעשייתית, בתי זיקוק ואגני חמצון ושיקוע תעשייתיים. העלות הכוללת המוערכת לסקירה ולטיפול בקרקע חשודה כמזוהמת באתרים השונים מוערכת ב-10 מיליארד שקל.

הליך שיקום הקרקע יכול להתבצע על ידי שלושה אמצעים עיקריים: חפירה של הקרקע המזוהמת וסילוק לאתרים מורשים; טיפול ביולוגי על ידי שאיבה של גזים מזוהמים מהקרקע וטיפול חיצוני בהם; והחדרת חמצן לקרקע, שגורם לפירוק טבעי של הזיהום על ידי עידוד הפעילות הבקטריאלית. מי יהיה אחראי על שיקום הקרקע ומאין יגיע המימון לכך, אלה שאלות שהצעת חוק ממשלתית מנסה להסדיר כבר שנים.