מאייל גולן ועד איראן: איך מסבירים לילדים חדשות קשות לעיכול?

מבוקר ועד ערב, בשבועיים האחרונים, נמרחו פרצופים מפוקסלים לכל אורך מהדורות החדשות שלנו. עיתונאים ושדרי חדשות נאלצו להניח בצד את ענייניה הרגילים של המדינה המוטרדת, ולדבר על "קטינות", "בעילה אסורה" ועל "מסיבות חשק".

הטלוויזיה שלנו הילכה על הקו הדק שבין חדשות לבין פורנוגרפיה. צו איסור הפרסום הושם ללעג, ותיאורי זימה נשפכו מכל מסך - מהסלולר הפרטי ועד למסך בסלון הבית המשפחתי.

למעשה, רק למהדורת חדשות אחת הייתה הלגיטימציה המלאה להתעלם לחלוטין מהפרשה - "המהדורה הצעירה" בהגשתו של גדעון אוקו.

"הייתה לנו דילמה אמיתית", מספר אוקו בראיון ל"גלובס". לפני כחודשיים עלתה תוכניתו כמהדורה חדשותית יומית מדי ערב בשעה 18:00 בערוץ הילדים. "התייעצנו הרבה בחברת החדשות ועם פסיכולוגים. בגלל שזו פרשה שבמרכזה מדובר על יחסי מין, היה לנו קושי אמיתי לדווח עליה. החלטנו שכל עוד היה צו איסור פרסום לא נתייחס אליה, זאת בעצת אנשי המקצוע. לא יכולנו להגיד חצאי אמיתות ושמועות, שרק היו מנפחים את הפרשה. כשהוסר צו איסור הפרסום, דיווחנו עליה ואמרנו שהיו 'יחסים בלתי הולמים' ושמדובר בחשדות".

"המהדורה הצעירה" (עורכת סיגל ריבה, מפיקה חגית כרמון) עלתה לאוויר לפני יותר משנתיים בהפקת חדשות ערוץ 2 בעבור הזכייניות. לא אחת כמעט ונסגרה משיקולי תקציב, כשבערוץ נערכו קיצוצים, אך מנכ"ל החברה אבי וייס הקפיד להמשיך להחיותה.

היום מפיקה חדשות 2 את המהדורה בעבור ערוץ הילדים וממשיכה לשדר אחת לשבוע סיכום שבועי בערוץ 2. "מאחר שעכשיו אנחנו בתוכנית יומית, הקצב שונה והחדשות אקטואליות יותר", אומר אוקו.

ההתייעצות באנשי מקצוע באשר לאופן שבו יש לפנות לקהל המוגדר כבן 10-14 (אם כי ההנחה היא שבערוץ הילדים צופים כנראה גם צעירים יותר) החלה מיומה הראשון של התוכנית.

"עד אז עשו פה רק חדשות למבוגרים ובתוכנית הזו מקפידים הרבה יותר, כי אנחנו מבינים שהקהל יותר רך ועדין", אומר אוקו. "עוד לפני שעלינו לאוויר התחלנו להתייעץ עם פסיכולוגים קבועים, ואנחנו ממשיכים לעשות זאת מדי שבוע. אנחנו מתייעצים בבחירת הנושאים - מה כן ומה לא - ובאופן שבו נספר את הידיעה. יש לנו גם הרבה הורים במערכת שאנחנו אוהבים לדבר איתם, כי הניסיון שלהם מאוד חשוב, ויש לנו קבוצת מיקוד של ילדים ונוער, שאנחנו מרעננים כדי לראות מה מעניין אותם".

"נזהרנו מאוד בפרשת קצב"

מערכת התוכנית נפגשת מדי חודש או חודשיים עם חברי קבוצת המיקוד הצעירה, או לפי הצורך. אוקו מספר על ההתמודדות עם פרשות בקנה-מידה גדול מזו שנקשרה בשמו של אייל גולן, כמו פרשת קצב למשל.

"בזמנו, פרשת קצב הובילה להרבה מאוד דילמות, ומאוד התלבטנו, כי זה דבר מאוד גדול ובכל מקום, וקשה להתעלם ממנו. התוכן של הפרשה הוא משהו שמאוד נזהרנו לגביו. כשהנושא המרכזי הוא מין, אנחנו מאוד מתלבטים. החלטנו לשדר את הסיפור בלי להיכנס לפרטים גרפיים, וניצלנו את זה כדי ללמד את הילדים שני שיעורים חשובים: הראשון - שכולם בישראל שווים בפני החוק; והשני הוא עניין הפגיעה - שאם עושים לך משהו שמטריד אותך, אתה חייב להגיד את זה".

- בניגוד אולי למהדורות החדשות האחרות, שמחויבות לכאורה לאובייקטיביות, אתם מנסים לחנך.

"בהחלט, להעביר מסר. הרבה פעמים בהתלבטויות לפני שידור אייטם, אנחנו מנסים לחשוב אם הילדים יקבלו ערך מוסף או לא. לא על כל דבר נדווח, נחשוב לפני זה אם זה חשוב ומעניין. יש לנו בתוכנית את הפינה 'היום לפני' עם חומרי ארכיון, וזה כמו שיעור היסטוריה קטן. דיברנו על מלחמות בישראל, הפלמ"ח וביאליק. אנחנו מנצלים אירועים שקורים כדי ללמד. חשוב לנו מאוד גם לא להבהיל, אנחנו מקפידים לשמור על טון רגיש ואופטימי".

- איך אפשר לא להפחיד? למשל בעניין ההסכם שנחתם בז'נבה עם איראן. נדמה שמרגע חתימתו, יש מסע תעמולה שמבהיר לנו את הסכנה הקיומית שנקלענו אליו.

"המנהיגים שלנו הרבה פעמים מפחידים אותנו, וזה ממחיש ומחזק את התפקיד שלנו. הם מפחידים אותנו מעל כל במה אפשרית. אנחנו מנטרלים את ההפחדה. למשל, בנושא האיראני ערכנו דיון עם אהוד יערי (הפרשן לענייני ערבים של חדשות 2, ל"א), שהסביר שההסכם לא כל-כך נורא, ושאולי זה טוב לנו.

"בכלל, בנוסף לכתבי הנוער שלנו, כל הכתבים 'הגדולים' שלנו מתגייסים אליה בשמחה ומשתתפים במהדורה הצעירה. הם מאוד אוהבים לעשות את זה. זו הזדמנות בעבורם לשחרר את העניבה. אנחנו מגדלים דור של צופים צעירים, שיום אחד אולי יהיה איתנו גם כצופים מבוגרים ויש לנו הזדמנות להשפיע".

- אתה מרגיש שאולי מהדורות החדשות בכלל צריכות לנטרל את ההפחדה האוטומטית, להיות רגישות יותר?

"יכול להיות, זה משהו שצריך לזכור כל הזמן. כבר יותר מ-10 שנים שאני עורך חדשות, וגיליתי שהרבה יותר קשה לערוך חדשות לילדים, כי פעמים רבות אנחנו מדווחים אוטומטית. הבנתי כמה כל נושא הוא הרבה יותר רגיש וכמה צריך לחשוב עליו 10 פעמים. יש משהו בטון של המהדורה שלנו שהוא מאוד נכון ושפוי, לא מטשטש ולא מסתיר, אלא עוצר וחושב, ולא רק לנו כחדשות - אלא לכולנו כאנשים - כדאי לאמץ אותו באופן כללי".

"תיווך המציאות עם פרופורציה"

אוקו, 31, עדיין לא הורה, אולם כשהוא כותב את הקריינות שלו בעבור המהדורה, הוא חושב על אחייניו. "אני רוצה לחשוב על ילד בן 10 שלא יודע על מה מדובר, ואני רוצה לתת לו מקום נקי יותר ובטוח. הילדים שומעים את מהדורת החדשות אם הם עוברים בסלון בערב או רואים בפייסבוק. אני לא יכול להיות פילטר שאוטם לגמרי, אבל אני מרגיש שיש לנו תפקיד לספק מקום יותר מוגן ושמור, שהטון יותר רך בו. אני מרגיש שאנחנו מתווכים את המציאות בצורה יותר נכונה ועם פרופורציות".

- התקשורת המיינסטרימית איבדה את הפרופורציות?

"אני מודה שאחת ההפתעות הגדולות זה התגובות שאנחנו מקבלים ממבוגרים. חששנו להתיילד מדי, והבנו שלא נפלנו שם לאור העובדה שאנחנו מקבלים תגובות מאנשים מבוגרים, ובהם גם קשישים שצופים מדי שבוע במהדורה הצעירה.

"זה קשור לקצב שלנו, שהוא איטי יחסית למהדורות האחרות, ושום דבר אצלנו לא מובן מאליו. אנחנו מנסים להסביר ולתת קונטקסט ולצאת מנקודת הנחה שלא הכול ברור. גם אני לומד הרבה יותר דברים בזכות התוכנית. אנחנו רוצים לתת אקורד יותר אופטימי ונקי, ולהרבה אנשים זה מתאים יותר מהחדשות האחרות".

- על נושאים שמעניינים ילדים, כמו תוכניות ריאליטי, תדווח?

"לא".

- במהדורה "הגדולה" עושים על זה אייטמים, אז אתה לא?

"יש מספיק דברים מהסוג הזה בכל מקום, ואנחנו אלטרנטיבה בדיוק לזה. זה לא צריך להיות אצלנו, ותאמין לי שאני מוותר על זה בלב שלם".

- אתה מרכך ומעדן, אבל אתה באמת מאמין שהילדים במדינה הזו עדיין תמימים כל-כך?

"הם הרבה פחות תמימים מההורים שלהם, זה מצער. זה לא רק הילדים בישראל, אלה ילדים ברחבי העולם. הכול 'בחוץ' היום, ואין איפוק. זה מאוד עצוב, אבל אני רוצה להאמין שיש הרבה ילדים שהם תמימים, אבל מבחינה חיובית - שהם עדיין ילדים ולא נחשפים למשהו שמקלקל אותם, ושנשאר להם משהו מהראשוניות שלהם".