החברה שהתרשלה בטיפול בהטרדה מינית מתנגדת לחשיפת שמה

בית הדין לעבודה קבע כי מהנדסת בחברת היי-טק ידועה הוטרדה מינית ע"י עמית לעבודה ונאלצה לפרוש ■ "גלובס" עתר לבית הדין בדרישה לחשוף את שם החברה, אך החברה מתנגדת בכל תוקף לפרסום בטענה כי אין לכך ערך ציבורי

חברת ההיי-טק המוכרת, שנקבע כי היא התנכלה לעובדת שלה שסבלה מהטרדה מינית, מסרבת כי שמה ייחשף ברבים.

ב-10 בנובמבר פנה "גלובס" לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בבקשה לחשוף את שמה של חברת ההיי-טק המוכרת והגדולה, שבית הדין לעבודה קבע כי עובדת שלה הוטרדה מינית על-ידי עמית לעבודה, תוך שהחברה התרשלה בטיפול בהטרדות והביאה להתפטרותה מהעבודה.

בהמשך הצטרפו לעתירה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שדולת הנשים בישראל ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.

היום (ג') הגישה חברת ההיי-טק לבית הדין את תגובתה לבקשה להסיר את שמה, וממנה עולה כי החברה מתנגדת בכל תוקף לפרסום.

"אין כל בסיס לטענה כאילו פרסום שם הנתבעת (להבדיל מפרסום פסק הדין ש"גלובס" כבר עשה בהרחבה) ישרת 'ערך ציבורי' כנטען בבקשות", כתבה ההחברה בתשובתה.

בהמשך העלתה החברה טענה שהיא בעינינו תמוהה למדי, בעיקר על רקע רצונה של המהנדסת ששם החברה יפורסם ברבים. "חשיפת שם הנתבעת עלול לגרום לקורבנות הטרדה מינית לוותר על הגשת תלונה מחשש לחשיפת פרטיהן, בעוד ששמירה על סודיות תוך פרסום פרטי המקרה מייצרת איזון הולם בין הצורך ליידע מחד גיסא - לבין הצורך בהגנה על פרטיות מתלוננות נוספות, מאידך גיסא", נאמר בתשובת החברה.

לדברי החברה, "לא ייתכן כי בגין התנהלות בלתי הולמת ובלתי ראויה של עובד יחיד וזוטר אותה מוקיעה הנתבעת, תינזק הנתבעת בכללותה".

נזכיר כי השופט אורן שגב שפסק לעובדת פיצוי כספי של כ-65 אלף שקל, מתח ביקורת נוקבת על האופן שבו טיפלה חברת ההיי-טק בתלונותיה וקבע בין היתר כי "החברה התנכלה לעובדת ופגעה בתנאי עבודתה", העדיפה לשמור על "שקט תעשייתי" מאשר לטפל בתלונותיה כיאות, ולא מילאה את החובות המוטלות עליה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בפסק הדין נכתב כי "החברה לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהלך בירור התלונה עת עירבה גורמים רבים בתלונתה... החברה לא מילאה את חובתה כמעסיק להגנת העובדת שהוטרדה מינית על-ידי עובד אחר; ובניסיונה למצוא פתרון ראוי שיאפשר עבודה תקינה בצוות, העדיפה החברה למקד את התייחסותה בבעייתיות שגרמה תלונתה של התובעת, ובחששם של יתר חברי הצוות מתביעות פוטנציאליות".

השופט ציין כי "החברה העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של התובעת ויצירת מצג שלפיו התובעת היא זו שגרמה למצב שבו היא נמצאת. לאור הלחץ שהופעל על העובדת להסכים להעברתה לחדר אחר, ומשחשה התובעת כי החברה מפנה אצבע מאשימה כלפיה, התפטרה התובעת מעבודתה".

למרות הביקורת על החברה, החליט בית הדין לעבודה להותיר על כנו את צו איסור הפרסום על שם חברת ההיי-טק. לפיכך, ובהסכמת המהנדסת ועורכת דינה, עו"ד קרן בר-יהודה, פנה "גלובס" לבית הדין, באמצעות היועצים המשפטיים של העיתון, עורכי הדין יורם מושקט ואוריאן אשכולי, וביקש כי יתיר לנו לפרסם את שם החברה.

לטענת העיתון, "בנסיבות שבהן חויבה חברת ההיי-טק בדין, ובהיותה חברה מובילה במשק הישראלי - מבוקש להגשים את זכות הציבור לדעת ולפרסם את שמה. הסוגייה של הטרדות מיניות במקום העבודה מצדיקה בפני עצמה את הבקשה לפרסום פרטי החברה. היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות מעיני הציבור הרחב. פרסום שמה של החברה יוכל לעודד קורבנות נוספות/ים לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף, יגרום פרסום שם הנתבעת להגברת ההרתעה והאכיפה", כתבנו בעתירה.

החלטת בית הדין לעבודה בנושא אמורה להתקבל בימים הקרובים.