מבחן דרכים: הג'יפון סוזוקי קרוסאובר - תמצית הסולידיות

עם עיצוב שמרני, תא מרווח, נוחות נסיעה מכובדת ושמירת ערך סולידית, הסוזוקי קרוסאובר מבטיח להפוך ללהיט אצל סבא וסבתא מבלי לקפח גם את הנכדים

29/11/2013, 08:17

הפרסום לרכב חדש, בכל העולם, נוהג להתמקד בנעורים, מרץ ואנרגיה, עם שימוש תכוף במשפחות צעירות, זוגות מאוהבים, צעירים נמרצים על כבישים מפותלים או, לכל הפחות, דמויות "ניהוליות" סולידיות ושופעות כוח בגיל העמידה.

בפועל, חלק לא מבוטל מכלי הרכב החדשים בארץ ובעולם נרכשים על-ידי בני 60 פלוס - מה שמכונה בעולם הפרסום "שלב החיים השלישי". פלח הלקוחות הזה, שהולך וגדל בהתמדה בישראל, מתאפיין בהכנסה פנויה לא מבוטלת, בתרבות פנאי מפותחת ולרוב גם בדרישות צנועות מאוד מהרכב הנרכש: אמינות, חיסכון ושמירת ערך, ואולי גם קצת אופנתיות, כדי להרשים את החבר'ה במועדון.

הג'יפונים העירוניים הפכו בשנים האחרונות ללהיט בקרב הפלח הדמוגרפי הזה, ולא בכדי: יש להם סף כניסה/יציאה נוח, שלא מאתגר את חוליות הגב, והם יכולים לטפס על מדרכות מבלי לגרום נזק לגחון. כאשר משלבים את היתרונות הללו עם שם המותג סוזוקי, שהוא אחד החביבים על בני גיל הזהב בישראל, מקבלים סנסציית מכירות אמיתית.

קרוב ל-1,200 מכוניות סוזוקי קרוסאובר נמכרו בישראל בתוך פחות מחודשיים, ובשעת צהריים מאוחרת של יום שישי, כאשר הגענו לאסוף את רכב ההדגמה שלנו מהסוכנות, נראה המקום כמו בעיצומה של אליפות הברידג' הארצית; גבר חסר סבלנות נופף במקל הליכה לעבר אנשי המכירות, צמד גבירות כסופות שיער התעניינו "כמה כוכבי ריסוק יש לה?" (חמישה), ונכדים הגיעו עם הסבא והפיליפינית כדי לעזור בבחירה.

תמצית הסולידיות

לא קשה לראות מדוע הפך הקרוסאובר ללהיט בקרב בני הגיל השלישי; עיצובו החיצוני, למשל, הוא תמצית הסולידיות המאופקת. יש לו פרופורציות מאוזנות, חרטום מסיבי אבל לא מאיים, ממדים חיצוניים קומפקטיים יחסית, וזנב גבוה מספיק כדי לעודד צעירים פוחזים ("שמנדריקים") לשמור מרחק מאחור. מעצבי סוזוקי אפילו ציידו את הרכב בחישוקי סגסוגת יקרים, שמצליחים להיראות בדיוק כמו "צלחות" פלסטיק זולות מתחילת שנות ה-90'. בקיצור, 180 מעלות מהעיצוב התוסס וההרפתקני של דגמים כמו ניסאן ג'וק ושות'.

עיצוב הפנים הוא בדיוק מה שניתן לצפות מרכב של סוזוקי עם ארבעה גלגלים. סביבת הנהג פשוטה עד כדי סגפנות וכוללת לוח מחוונים קלאסי וברור מאוד, מערך מתגים פשוט ומרווח ודונמים של פלסטיק שחור ונוקשה למגע. אין אפילו צורך לחפש את המפתח: לחיצה על כפתור התנעה, שמחובר אלחוטית ליחידת השלט, עושה את העבודה. רשימת האבזור התקני של דגם הביניים סבירה בהחלט והנוסעים לא ירגישו מקופחים.

בכל הנוגע לתכנון מרחב הפנים צובר הקרוסאובר לא מעט נקודות זכות. סף הכניסה/יציאה מספק נגישות טובה מאוד בלי צורך להתכופף, הישיבה מעל הכביש גבוהה אך לא מאיימת, ובסיס הגלגלים הגדול, בשילוב עם גג בגובה מכובד ורוחב של משפחתית, מעניק לכלי תחושה של מרווח פנים שופע. גם תא המטען בגודל סביר בהחלט והוא יכול לבלוע בקלות שני הליכונים, זה לצד זה. את החבילה משלימה איכות ייצור וגימור ללא רבב, כראוי וכצפוי מרכב יפני - אפילו אם הוא מיוצר בהונגריה.

מאחורי הגריל הרחב ניתן למצוא את מנוע ה-1.6 ליטרים של סוזוקי בהספק 120 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית רציפה (CVT). נתוני הביצועים הרשמיים מתונים למדי, אבל הכלי מרגיש זריז באופן מפתיע. הוא מגיב מיידית ללחיצה על הדוושה ביציאה מעמידה, צובר מהירות בקצב נאה ומשייט ברגיעה על הכביש המהיר. מעל 3,500 סל"ד המנוע משמיע קולות רמים, וכשמשלבים אותו עם תיבה רציפה, שנוטה להקפיץ את הסל"ד לשמים בעת האצה במישור או בעליות, מקבלים חוויה קולנית.

התיבה האוטומטית אמנם מצוידת במתגים לשליטה ידנית שממוקמים משני צדי ההגה, ממש כמו בפורשה ובאלפא, אבל קרוב לוודאי שהפעם האחרונה שבה המשתמשים הטיפוסיים יהיו מודעים לקיומם תהיה באולם התצוגה.

מנגד, זוהי יחידת הנעה מאוד חסכונית עם צריכה ריאלית שנעה סביב כ-15 ק"מ לליטר בנסיעה מתונה, ומנועים של סוזוקי יכולים לעבור 300 אלף ק"מ בקלות לפני שיהיה צורך בטיפול רציני.

היכולות הדינמיות של הכלי מפתיעות לטובה. ההגה אמנם אינו חד, אבל הוא שומר על קשר הולם בין הנהג לפני הכביש, נטיית הגוף בפניות חדות אינה משמעותית, אחיזת הכביש סבירה בהחלט, ובסך-הכול הכלי לא יתנגד לנהיגה נמרצת על כבישים מתפתלים - אם מישהו ירצה אי-פעם לנהוג בו כך. גם נוחות הנסיעה סבירה בהחלט וספיגת הזעזועים בעיר טובה מהמקובל בפלח הג'יפונים.

מי שירצה להשקיע בדגם המאובזר (כ-140 אלף שקל) יוכל לקבל גם הנעה כפולה קבועה מתוחכמת, שמתאימה מאוד לנהיגה באירופה המושלגת. אבל זו אופציה מיותרת במדינה שבה הטמפרטורות מגיעות ל-30 מעלות בשלהי נובמבר. רכב ההדגמה שלנו, עם הנעה קדמית בלבד, לא התקשה לנוע על דרכי עפר כבושות ולטפס על מדרכות אורבניות, אך קשה לצפות ממנו ליותר מזה.

מחירו של סוזוקי קרוסאובר ידני מתחיל בכ-110 אלף שקל, אבל הרוב המוחלט של המכירות מתמקדות בגרסת הביניים האוטומטית, שמחירה כ-120 אלף שקל.

במחיר הזה מקבלים רכב מרווח וסופר-הגיוני, עם עיצוב שמתאים לסבתא אבל גם לנכדים, ללא בעיות מכניות ועם שמירת ערך בשוק המשומשות לנצח - או לפחות עד 120. העיקר הבריאות.

סוזוקי קרוסאובר

חלק מהמתחרות

פיז'ו 2008

מהחודש נמכרת בישראל. העיצוב דומה מאוד לזה של סוזוקי והממדים מעט קטנים יותר, אבל תא הנוסעים מרווח. בחרטום של הדגם האוטומטי, שעולה 126 אלף שקל, אפשר למצוא מנוע 1.6 ליטרים בהספק 120 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית בת 4 מהירויות.

פיז'ו 2008 / צילום: יחצ

שברולט טראקס

השברולט טראקס, שמחירו מתחיל ב-130 אלף שקל, רחב מהסוזוקי, אם כי בסיס הגלגלים שלו קצר יותר ותא המטען קטן יותר. הדגם מצויד במנוע 1.8 ליטרים בהספק 140 כ"ס ובשנה הבאה יצטרף אליו מנוע 1.4 ליטרים טורבו מודרני, עם הרבה יותר מומנט.

שברולט טראקס / צילום: יחצ

ניסאן ג'וק

הרכב שהתחיל את בהלת הג'יפונים בישראל ובאירופה עדיין נראה ייחודי לעומת מתחריו. הוא מעט דחוק יותר מהסוזוקי ומנוע ה-1.6 ליטרים שלו מסתפק ב-117 כ"ס ובביצועים מתונים. הדגם האוטומטי עולה כ-127 אלף שקל לפני הנחות.

ניסאן ג'וק / צילום: יחצ גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>

 
 
חזרה למעלה