"מרוב מלחמה בטייקונים קיבלנו בעלי שליטה זרים"

זה 11 יום שהנהלת נייר חדרה משביתה בעצמה את מערך הייצור שבו מועסקים 700 עובדים בקירוב, למרות שברקע מתקיים מו"מ שוטף בין ראשי החברה לבכירי ההסתדרות, בחסות בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בשני הצדדים מודים כי מדובר בצעד יוצא דופן, אולי חסר תקדים, שעשויות להיות לו השלכות בעתיד על יחסי העבודה במשק, לרעת העובדים.

חזרה לעבודה סדירה ומלאה היא דרישה בסיסית של כל מעסיק כתנאי לקיום מו"מ, דרישה שזוכה לגיבוי מצד בתי הדין לעבודה ואף להסכמה מצד ארגוני העובדים. במקרה הזה, שבו הנהלת נייר חדרה היא שמשביתה את המפעל, ההנהלה מסרבת בכל מחיר לחדש את העבודה למרות שמתנהל מו"מ שוטף וענייני.

תחילה טענו בהנהלה כי ההשבתה נעשית מסיבות בטיחותיות, לאחר שהעובדים השביתו לפני שבוע וחצי את המפעל למשך יומיים תוך גרימת נזק לכאורה לכמה מכונות, ואולם השבוע מודים ראשי החברה בשיחות עם "גלובס": הדבר היחיד שיחזיר את העבודה לסדרה הוא חתימה על הסכם עבודה חדש שיענה על הדרישות שלנו.

הנהלת נייר חדרה, בראשות המנכ"ל עופר בלוך והיו"ר יוחנן לוקר, דורשת מ-370 העובדים הקבועים במערך הייצור להפחית 2.5%-10% מעלות שכרם, לוותר על משכורת 13 וגם על "הטייס האוטומטי" שמגדיל את שכרם מדי שנה ב-4.5%. הדרישה המשמעותית ביותר היא יצירת מעמד חדש של עובדים בתאי שכר נמוכים יותר, מה שמכונה "דור ב'". הוועד הסכים לוותר זמנית על הטייס האוטומטי ובפגישה האחרונה שהתנהלה עד שעות הבוקר המוקדמות (ד'), הביעו בוועד ובהסתדרות הסכמה גם להפחתה ברכיבי שכר מסוימים וגם למודל מסוים של דור ב'. על אף ההתקדמות היחסית, הנהלת החברה עמדה על סירובה לחדש את העבודה במפעל. הוועד מצדו הקשיח עמדות והבהיר כי האיום לסגור את המפעל לא מפחיד אותו - זאת מתוך הנחה כי החברה השקיעה סכומי עתק במכונות ואין לה יכולת אמיתית לממן פיצויים מוגדלים למאות עובדים בעת הזו, על רקע הפסד של 61 מיליון שקל ברבעון השלישי.

מקורות בשני הצדדים של הסכסוך מסמנים את לן בלווטניק, בעל השליטה החדש בכלל תעשיות המחזיקה בנייר חדרה, כמי שאחראי לקו התקדימי הזה של הנהלת החברה. "מרוב מלחמה בטייקונים, נוסח שלי יחימוביץ' או נתניהו והריכוזיות מנגד, מה שקיבלנו זה בעלי שליטה זרים שיושבים באמריקה, ולא אכפת להם מה כותבים עליהם בעיתון אם ההנהלה סוגרת מפעל", אמר אחד הגורמים המעורים בסכסוך.

תמונת הניצחון

גם אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ומי שצפוי לשמש יו"ר ההסתדרות מפברואר הקרוב, הוא ציר מרכזי בסיפור. ניסנקורן הוא שמנהל את המו"מ מטעם ההסתדרות מול מנכ"ל החברה, והוא זה שחתום על ההסכמה להמשיך לנהל את המו"מ גם כשההנהלה ממשיכה להשבית את המפעל.

ההסכמה הזו, כך לפי מקורות בשוק העבודה, עשויה לגרום למעסיקים נוספים לנהוג בשיטה דומה ובדרך הזו להפעיל לחץ כבד על העובדים. אם תמונת הסיום של הסכסוך בנייר חדרה תיצרב כניצחון גדול של ההנהלה, הרי שהיא עשויה להיצרב בהתאם גם כתבוסה ראשונה מצד יורשו של עיני. לתרחיש כזה, ודאי, צפויות להיות השלכות לא פחות גדולות.