כיצד יחולקו ההכנסות בין מנועי החיפוש ליצרני התוכן בישראל?

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון בטיוטת הצעת החוק של ח"כ אראל מרגלית, לפיה תחויב גוגל להעביר 7% מהכנסותיה בארץ ליוצרי תוכן אינטרנטי ישראליים

ועדת המשנה של ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ אראל מרגלית (עבודה), דנה היום (ג') בחלוקת ההכנסות בין מנועי החיפוש לבין יצרני התוכן בישראל.

הדיון התבסס על טיוטת הצעת חוק שצפוי להגיש מרגלית, על-פיה תחויב גוגל להעביר בכל שנה 7% מהכנסותיה מישראל ליוצרי תוכן אינטרנטי ישראליים, שיחולקו באמצעות ועדה מיוחדת שתוקם לשם כך.

קיראו עוד ב"גלובס"


על מנת לעמוד בקריטריונים של הצעת החוק לקבלת תמלוגים, על אתר תוכן להיות פעיל למעלה משנה, ושהמידע המוצג באתר מתעדכן או מתחלף לפחות מדי שבוע, ולפחות 30% ממנו נוצר על-ידי מפיץ המידע עצמו.

על-פי הטיוטה, התמלוגים יופקדו בחשבון שינהל החשב הכללי במשרד האוצר, ומשם יועברו על-ידו למפיצי מידע שעמדו בתנאים ובכללים.

בנוסף גורסת ההצעה כי יש לחייב את הפעילות של גוגל ופייסבוק בישראל במסים בגין פעילותם זו. יש לציין כי מדובר בדיון ראשוני בטרם הוגשה הצעת חוק בעניין.

בבסיס טיוטת הצעת החוק עומד הרעיון שמנועי חיפוש דוגמת גוגל גורפים רווחים עצומים, אלא שאלמלא האתרים שאליהם הם מפנים את הגולש, לא היה להם קיום.

"ללא מפיצי המידע, אשר מייצרים את התכנים המנוטרים על-ידי מנועי החיפוש, לא יהיה לאלה האחרונים קיום", מסביר מרגלית בדברי ההסבר להצעה. "תוצאות החיפוש במרבית מנועי החיפוש מלוות בכותרת הדף הרלוונטי שנקבעה על-ידי יוצרי התוכן השונים, וכן במשפט או תמונה מתוך הדף שאליו מפנה מנוע החיפוש, בהתאם לצירוף המילים שלפיו ביקש הגולש לאתר את המידע", ממשיך מרגלית ומסביר כי הבעיה נוצרת כשלעיתים תכופות הקורא מסתפק בעיון בתוצאת החיפוש מבלי להיכנס לדף הרלוונטי באתר המקור, על מנת לקבל את המידע שביקש.

"גם כאשר בוחר הקורא ללחוץ על הקישור המוצג במנוע החיפוש, ולעבור לאתר של יוצר התוכן, ייתכן שאותו קורא ייכנס ישירות לדף שבו מצויה הכתבה הספציפית שאותה ביקש לקרוא, וכך לא ייחשף לעמוד הבית של האתר, שבו לעיתים מופיעות פרסומות אשר מהן שואב האתר את קיומו הכלכלי", הוא מסביר את הרציונל שמאחורי דרישתו למתן תמלוגים.

כיום לא קיימת חובה על מנועי החיפוש לשלם עבור התוכן שבו הם עושים שימוש כדי לספק תוצאות עבור הגולשים.

מרגלית הזהיר בדיון כי "הדמוקרטיה הישראלית עומדת בפני סכנה. "גוגל היא לא אי.די.בי, גוגל נהפכה לטייקון של טכנולוגיה במנועי החיפוש במדינת ישראל. טכנולוגיה היא אמצעי חשוב לגישור פערים, והמשק הישראלי זקוק לחשיבה מחודשת אודות הקשר שבין ענף ההיי-טק והטכנולוגיה לבין כלכלה ולצמיחה של המדינה", אמר.

מנגד, ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), יו"ר שדולת ההיי-טק הישראלית, הביע התנגדות להצעה. "זו התערבות בפעילות של גורמים בינלאומיים שאנו רוצים לעודד פעילותם בארץ. יש לנו ערך גבוה בהכנסתם לארץ: תעסוקה, השקעות, והם יוצרים אקו-סיסטם ושיתוף-פעולה עם גופים שמייצרים תוכן. אין חקיקה כזו בשום מקום בעולם, ויש לכך סיבה. מנועי החיפוש מייצרים ערך ותנועה של גולשים לאתרים שאחרת לא היו מגיעים אליהם. צריך לעודד חדשנות בתקשורת ויצירת תוכן חדשני, שלא באמצעות חקיקה", אמר.

באופן טבעי ניקז אליו הדיון היום בכנסת עשרות יוצרי תוכן עצמאיים לצד מנכ"לי ועורכי כלי התקשורת הוותיקים. לצד חברי הכנסת ונציגים ממשרד האוצר ומשרד המשפטים, אפשר היה למצוא גם את אריק בכר, מזכ"ל מועצת העיתונות; אבי בן-טל, מנכ"ל ynet; איתן מדמון, מנכ"ל "גלובס"; ד"ר צבי רייך, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון; דן חן, מנכ"ל אתר תפוז; אופיר שטויאר, מנכ"ל קו מנחה מדיה; דודו בקר, המשנה למנכ"ל אתר וואלה; אימי עירון, מנכ"לית אתר הנשים סלונה; עו"ד גיא אופיר אשר עתר לבג"ץ על אי-תשלום המס של חברת גוגל; נציגים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגים מאקו"ם, נציגי רשות המסים, בלוגרים, כתבים, מנכל"ים ועורכים מאתרי האינטרנט המובילים ומהעיתונות הכתובה בישראל.

מזכ"ל מועצת העיתונות, אריק בכר, הביע דאגה ממצב יצרני התוכן בישראל. "יש רתיעה שנטועה ב-DNA של התקשורת, לבוא ולבקש כסף ממוסדות המדינה. גוגל, אם לא יתקיימו יצרני תוכן - לא יהיה לה מה לספק לגולשים שלה", אמר.

ד"ר רייך, שהביע תמיכה בטיוטה, אמר כי "הפתרון המועדף עליי הינו העברת הכסף לקרן לחדשנות שתממן פרויקטים של פיתוח חדשניים אצל יצרני התוכן".

מנכ"ל "גלובס", איתן מדמון, הציג את הבעיות שעימן מתמודדים יצרני התוכן. "אנחנו מתמודדים עם מצב שבו סיקור התוכן הוא הרבה יותר מורכב ומצריך כתבים ועורכים איכותיים מאוד. ההתפתחות הטכנולוגית מאלצת אותנו להשקיע כספים רבים, ומודל ההכנסה, שהיה סביר בעבר הולך ונכחד מן העולם. אם לא די בכך, כיום פחות אנשים קונים עיתונים. שוק הפרסום לא צומח, וכמות הפלטפורמות הנחשבות כמדיה גדלה לאין שיעור. למשל אתרי הימורים, משחקים, מנועי חיפוש מדיה חברתית ועוד. כך שהעוגה מתחלקת בקרב שחקנים רבים יותר, ותעשיית התוכן מתקשה להתמודד עם המצב".

מדמון הוסיף כי "תעשיית מנועי החיפוש נשענת על תעשיית יצרני התוכן, ואכן מפנה ומגדילה את התנועה באתרי התוכן הישראליים, אך במבחן התוצאה גורפת את כל הגידול ויותר מכך בפרסום במדיה הדיגיטלית".

המשנה למנכ"ל וואלה, דודו בקר מוואלה, הביע תמיכה בטיוטת ההצעה. "כשמסתכלים על הגופים שאנחנו עובדים בהם, מדובר על גופים שסובלים ולא מסוגלים להתפרנס מהתוכן שהם מייצרים. 250 עובדים, ומרביתם הם עובדי תוכן. מדובר על עיתונאות ועשייה תקשורתית. אני 7 שנים בחברה, והמצב הולך ומחמיר. יש יותר תקציבי פרסום, אבל הם זורמים לגופים מחוץ לישראל", אמר.

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי התייחסה ואמרה כי האיגוד מתנגד להצעה המוצעת, מאחר שהיא רואה בה איום על הצרכן, שכן הצעה שכזו עשויה להחליש ולהפסיק את פעילויות מנועי החיפוש, שהם צורך חיוני לגולש.

נציגי רשות המסים הבהירו כי הנושא של המיסוי יצטרך להיבדק במסגרת מדיניות הרשות ואמנות בינלאומיות. ח"כ מרגלית ביקש כי לדיון הבא יגיע מנכ"ל רשות המסים, משה אשר, עם עמדה ברורה בעניין.

מרגלית סיכם את הדיון ואמר כי "זהו דיון ראשוני, ובישיבות הבאות נתמקד גם בהיבטי המיסוי ובהצעות יותר קונקרטיות לביצוע".