יענקל'ה רוטבליט: "לא מחובר לריאליטי; זו תרבות של אסלות"

המשורר והמוזיקאי מספר על הקושי להתבגר במקצוע ועל האלבום החדש "החצר האחורית": "ההרכב שלנו מאוד מוזיקלי" ■ על מותו של אריק איינשטיין: "עד עכשיו אני בתדהמה" ■ על ערוץ 2 והריאליטי: "אני לא שייך לתרבות הזו"

כשאמנים בגילו, אלה שנושקים ל-70, נלחמים על פרנסה ראויה ונדחקים לשולי תעשיית המוזיקה - וכשאפילו אריק איינשטיין הגדול לא הצליח לשבור את תסמונת הגיל המבוגר - יענק'לה רוטבליט לא רק שומר על רלבנטיות, הוא אפילו מקפץ על במות עם ההרכב הצעיר והגרובי "החצר האחורית", הכולל פרט אליו את גדי רונן, תומר יוסף ואיתמר ציגלר - שני האחרונים חברים ב"בלקן ביט בוקס" המצליחה. אבל מלב העשייה הרצופה, גם הוא יודע שיש לו מזל גדול, והעובדה שהוא פעיל ויוצר אינה דבר של מה בכך.

"לא פשוט להתבגר במקצוע כמו שלנו", הוא אומר בשיחה טלפונית מירושלים, בסיס האם שעליו הוא מסרב לוותר למרות, ואולי בגלל, שבתל אביב קורה הכול. "אם את מתארת אריות כמו אריק, שהיו להם קשיים, מה יגידו אזובי קיר כמוני. בגיל 60 פלוס הקסם פג, משהו קורה. אנשים צעירים נכנסים, ויש גלגל"צ ושמלגל"צ ושדרנים צעירים וקהל צעיר".

- שחלקו דווקא יודע להעריך אמנים כמו שלום חנוך, שההופעות שלו סולד אאוט.

"שלום כן. שלום הוא תופעה. בכל דור יש כאלה ששורדים את הדבר הזה ועצמאיים מבחינת העשייה שלהם. אבל הרבה אמנים מבוגרים לא מצליחים להיכנס לתקשורת, ואחרים מקוששים את פרנסתם בקושי בפאבים קטנים, בלי תנאים להופעה, והקהל לא ממש בא כדי לשמוע אותך. אני מתאר לעצמי שזה מהלך טבעי שאנשים צעירים נכנסים לשוק, האופנות משתנות, הסגנונות משתנים. יש מרד. זו דרכו של העולם".

- אז איך מצליחים לשמר את הניצוץ הזה?

"אתה צריך להיות סקרן ופעיל וצעיר ומתעניין. זה לא אומר שיקשיבו לך כל הזמן, אבל אתה ממשיך לפעול. את כל העבודות שלי עשיתי עם אנשים צעירים, וגם עכשיו החיבור טוב, אז סבבה".

- אי-אפשר בלי כמה מילים על איינשטיין. שמרת על קשר איתו בשנים האחרונות?

"מדי פעם היינו משוחחים, ולפני כמה שבועות הוא רצה שנחזור לעבוד יחד עם מיקי גבריאלוב".

- הרגשת שהוא לא הצליח להישאר מעודכן?

"הוא עבד עם גיא בוקאטי, שהוא בחור צעיר. אז זה לא זכה להצלחה רבה. פה ושם הם עשו דברים, אבל לך תדע מה היה קורה בתקליט הבא. כשיש קריירה ארוכה כמו של אריק, שומעים יותר את השנים היותר טובות שלו. אבל לכי תדעי, אילו היה משלים את מה שהתחיל לעבוד עליו, אולי הוא היה מצליח".

- השאלה היא אם אמן, כמוהו, כמוך, שהגיע לשיאים גבוהים, יכול בכלל לשחזר אותם.

"זה מה שאני עושה, כותב מה שיש לי לכתוב. אם נאחז לרגע באילנות גבוהים, בוב דילן, שמבוגר ממני בשלוש-ארבע שנים, פעיל עד עצם היום הזה ולא משנה אם הוא שר בברלין או ביפן. הוא מופיע מול אצטדיונים מלאים".

- והיצירה שלו כיום משתווה לזאת שבעבר?

"בוודאי. האלבום האחרון שלו מדהים. קחי את לאונרד כהן. גם הוא לא ילד".

- ההופעות שלו נשענות בעיקר על להיטי עבר.

"כי זו דרך הטבע. אנשים רוצים לשמוע להיטים, וזה בסדר. יש לו שירים חדשים והוא מוציא אלבום בקרוב, ואני בטוח שהוא יהיה לא פחות טוב".

- המוות של איינשטיין היה הפתעה לכולם.

"כל מוות מכה בתדהמה. רק שבועות קודם דיברנו והתחלתי לאסוף דברים ולחשוב מה אני הולך להביא לפגישה שלנו בעוד שבוע. עד עכשיו אני בתדהמה. זה עדיין לא נתפס. משמיעים את החומרים שלו כל הזמן ודרכם אפשר להבין כמה גדול הוא היה, וגם שמוליק קראוס שנפטר כמה חודשים לפניו".

- היית קשור מאוד לקראוס. הוצאתם יחד כמה אלבומים, ולקראת סוף ימיו הוא נמוג.

"שמוליק קראוס הוחרם, הודר. בכל פעם שעשה משהו טוב מיד היו קופצים, 'אבל הוא היכה את ג'וזי כץ'. מה שנעשה לשמוליק קראוס זה הרבה עוול, ואני מקווה שאחרי מותו אנשים יתחברו למוזיקה הנפלאה שלו. אריק היה ונשאר אייקון אדיר, וגם שמוליק היה ראוי להערכה מוזיקלית".

- ובגיל מבוגר יותר, ההשמעות הופכות לעוד יותר קריטיות לפרנסה.

"התמלוגים מאוד חשובים. אמנים עטורי תהילה מגיעים למחלקת הסעד של אקו"ם ומבקשים תמיכה כי ההשמעות נמוגות עם הזמן. גם אצלי וגם אצל אחרים הקו יורד עם השנים, ואתה נדחק למקומות אחרים, כשפה ושם יש קאמבק עם חידוש של שיר. כשאתה בשיא הצלחתך ותהילתך יש להשמעות מרכיב חשוב בפרנסה. אחר כך זה מאוד שולי".

- ואצלך?

"אני עצלן. אני חי מהיד לפה".

- זאת החלטה מודעת?

"כן. מרכיב ההצלחה בהכנסה שלי הוא משרד הביטחון, שמשלם על רגל אחת, שאיבדתי בשירות הצבאי, ואקו"ם על השנייה".

- זאת אומרת שעל מוזיקה נטו אי-אפשר לבנות.

"עם כבוד לא הולכים למכולת. גם ההצלחה הגדולה היא בפרופורציה לגודל השוק".

- במשך שנים כתבת טור בעתון.

"לא טור קבוע, אבל גם מזה הסתלקתי. אני כמעט לא קורא עיתונים, רק פה ושם. זה לא מעניין אותי. אני יכול לכתוב טור בעיתון שיהיה מוכן לשלם לי, אבל הרחש-בחש האקטואלי - למי יש כוח לזה. סגרתי את 'חדשות', את 'העולם הזה', את 'דבר', ואני מוכן לסגור את העיתון הבא. אילו הייתי בכל זה, הייתי מורח איזה 500 מילה בעיתון ואחרי כך יורידו את זה לאסלה".

- הוצאת חמישה תקליטי סולו שהיו סוג של תקליטי מחאה. נשמע שאתה מבשל עוד אחד.

"מדי פעם זה יוצא. פה ושם, לאט-לאט, משהו מתחיל להתגלגל. מן הסתם יבואו דברים נוספים".

- אתה רואה ריאליטי?

"זו תרבות שאני לא שייך אליה באופן מיוחד, כמו כל תרבות הצריכה של תשתמש היום ותזרוק מחר, כי יותר טוב. ערוץ 2, ריאליטי, אני לא מחובר לזה, כמו שאני לא מתחבר לדברים אחרים. פעם היו להקות צבאיות, כיום יש מסלולי סינון אחרים; הכוכב נולד הזה הביא בכל זאת בחורות כמו נינט ומרינה מקסימיליאן. יש כאלה שיודעים להיחשף ולעשות את הדברים שהם טובים בהם, ויש כאלה שנדונים לשעשע את הגלדיאטור, עם אודישן מגוחך והתעללות של שופטים. זו תרבות של אסלות. אתה מוריד את המים וממשיך הלאה".

- ועכשיו, עם האלבום החדש של "החצר האחורית", אתם מנסים להציב אלטרנטיבה?

"אנשים מגיבים בפייסבוק ואומרים שמה שאנחנו עושים מרענן, משהו שרוצים וצריכים להקשיב לו. אני מכיר את גדי רונן כבר הרבה זמן, ויצא לנו להיפגש בהופעה שלו בגליל. התחלנו לדבר, ואיכשהו נפגשנו יותר וצירפנו את החברים האחרים. היה ברור שאני מביא להם טקסטים וכל אחד בוחר מה שנוח לו להלחין, וככה התאספו 14 קטעים כאלה ויצא שרוצים להוציא דיסק והופעות".

- החלטתם לממן את האלבום לבד. למה?

"אני מוציא את התקליטים שלי לבד, כי הבחירות שאני עושה בהם לא מסחריות. כל חברות התקליטים נמצאות תחת אזהרת עסק חי וחיות מהקטלוגים הישנים, ולמעט מקרים כמו שלמה ארצי, הן לא מוציאות תקליטים חדשים".

- החזרת את ההשקעה שלך?

"בדרך כלל אני עושה דברים בגלל שאני צריך או רוצה לעשות אותם. אני משתדל למכור דיסקים בהופעות, אבל הם לא בחנויות ואני צריך לדחוף אותם יותר דרך הרשת".

- כמו הבת שגידלת, עלמה זהר, שהתראיינה כאן בשבוע שעבר, גם אתם גייסתם את המימון דרך האינטרנט. דרךHeadstart .

"את רוב העבודה עשינו באולפנים שלנו, ואת ההקלטות באולפן של גדי. כל אחד מהחברים הוא מוזיקאי וזמר פעיל וטכנאי הקלטות לצורך העניין, חוץ ממני. כשהגענו למקום של עזרה מבחוץ, עטיפה, גרפיקה, הפצה ויחצנות, פנינו לרשת ועשינו כמה טעויות, כי לא גייסנו מספיק כסף, ולכן אנחנו עדיין לא רווחיים. את ההפצה התחלנו לבד, חנויות תקליטים, חנויות ספרים, ואנחנו מתנהלים לאט. מה שמיוחד בהרכב שלנו הוא שהוא מאוד מוזיקלי, עם סיפור, מילה, משהו שצריך להקשיב לו".

- לאיזה טווח אתה רואה את החצר האחורית?

"לטווח הנראה לעין. אם זה ימצא חן בעיני הקהל אולי נמשיך. היו לנו 900 תומכים בהדסטארט, ואנחנו כבר באלף השלישי למכירת הדיסק. בינתיים זה נראה טוב".