המט"ח הישן

הבנקים המרכזיים הם מי שגרמו לחיפוש אלטרנטיבות כמו הביטקוין

בשוק המט"ח העולמי מתחוללת מתחת לפני השטח דרמה. בעקבות נסיקת מטבע הביטקוין הווירטואלי, נזרעים כנראה הזרעים למהפכה בשוק הכספים והמטבעות, ובתפקיד הבנקים המרכזיים. הדברים מתרחשים דווקא בשעה שהבנקים המרכזיים מספקים בעקביות זריקות החייאה לכלכלה העולמית. אותו שוק מטבעות עולמי, שמעוניין בהפסקת ההתמכרות לתמריצים, יוצר לעצמו ובעל-כורחו פתרונות שמערערים את הסדר הישן.

מספר דוגמאות: בשוקי המטבע קיים חשש משחיקת ערך הדולר בעקבות הצפת השווקים בהיצע דולרים עצום כשהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, מספק 85 מיליארד דולר מדי חודש במסגרת ההרחבה הכמותית. בנקים מרכזיים, בהם היפני והאירופי מציפים את השווקים במטבעות ין ואירו, וגורמים לספקות באשר לעתיד ערכם של "מטבעות ההיצף" והדולר.

נטישת "תקן הזהב" שהונהג ב"הסכם ברטון וודס" בשנות ה-70 במאה הקודמת "גזלה" מהמשקיעים נכס פיננסי אלטרנטיבי שכמותו מוגבלת: קביעת הדולר כמטבע-עוגן שערכו תלוי זהב. מהלך, ששמר על ערך הדולר באמצעות "תקן הזהב", מנגנון שנסמך על קיום מגבלת כמות לזהב שבכספות הבנקים המרכזיים. עם שבירת יחס ההמרה זהב לדולר, בעקבות הדפסת שטרות בהיקפים נרחבים, איבדו המשקיעים את האמון בדולר כמטבע נטול אינפלציה.

הצטרפות גופים מוכרים בתחום הסליקה לפעילות בזירת הסליקה והמכירה של המטבע הווירטואלי כ-Mt Gox- ו-coin lab, חיזקה את מעמדו ואת אמון הרוכשים הפוטנציאלים. בניגוד לרכש פיזי של זהב ומטבע קשה שאין קושי להמירם בכל מקום, ברכישת ביטקוין מופקד המטבע הווירטואלי בארנק הווירטואלי של הרוכש, שלא מקבל מטבע פיזי. בנוסף, רוכש מטבע קשה נהנה מגיבוי הבנקים המרכזיים ומוסדות פיננסיים לעומת זירת הביטקוין שמעניקה לרוכש אישור וירטואלי. כך שלהצטרפות חברות סליקה ומכירה יש חשיבות ביצירת התשתית שתספק חוסן כלכלי, שקיפות ואמינות לרוכש הפוטנציאלי.

התרחבות השימוש במטבע הווירטואלי העלו את הביקושים במדינות הגדולות, ומשרד המשפטים האמריקאי בוחן אפשרות להכרה רשמית בביטקוין. הכרה שיהיה ערך מרכזי בעתיד המטבע, וחייבת להתלוות אליה הכפפה לגוף רגולטורי שיפקח על המטבע. בשוק המטבעות הווירטואליים חייבים פיקוח והסדרה בשל ריבוי מקרי הונאה, תרמית וגניבות שמתגברים מיום ליום.

מי שצריכים לחשוש מהכרה במטבע הביטקוין במיוחד היום, הם הבנקים המרכזיים, שהשלטר על הדפסת הכסף היה נתון עד עתה רק בידיהם. כך שאם מדינות יכירו רשמית בביטקוין, מדובר במהפכה ממשית בשוק הכספים העולמי. אובדן המונופול של הבנקים המרכזיים מערער את הסדר הקיים בשוקי המטבעות, ודורש מהם בחינה וזהירות, שכן נסיקת המטבעות הווירטואליים תשפיע על שוקי האג"ח, הסחורות, האינפלציה והמדיניות הכלכלית.

שימוש זניח עדיין

אף שהשימוש במטבעות הווירטואליים עדיין זניח (פוטנציאל של 21 מיליון ביטקוין בלבד) יחסית, ככל שגובר השימוש בהם פוחתת יכולת הבנקים המרכזיים להשפיע על הפעילות הכלכלית באמצעות מכשירים מוניטריים כהיצע הכסף והריביות.

אך אל להם, לבנקים המרכזיים, לתלות את האשם בזרים, אלא במנגנוניהם הם, שגררו לחיפוש אלטרנטיבות בעלות היצע מוגבל, סופי וידוע כביטקוין. מאז משבר הסאב-פריים והאשראי ב-2008, הדפיסו הפדרל-ריזרב ובנקים מרכזיים נוספים טריליוני דולרים, ושחקו את ערך המטבעות.

הבבואה של כמות הכספים האדירה שזרמה לשוק היא הנסיקה החדה בערך הביטקוין ומטבעות וירטואליים נוספים. לכאורה, שיעורי האינפלציה בעולם המערבי אפסיים, אך עליית ערכם של המטבעות הווירטואליים מלמדת על גודל חששם של המשקיעים ועל מה שעלול להתרחש. בבוא היום, כאשר יגברו החששות מלחצים אינפלציוניים ומשחיקת ערך המטבע, גורמים מרכזיים עשויים לזעזע את שוקי המטבע, הסחורות והמוצרים בעולם.

הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות