החצר של רני רהב

איך הפך בחור עילג וקצת מבולבל לאבן שואבת לאנשי צמרת?

פרשת הרב פינטו החזירה לתודעה את התופעה של ה"חצרות". כלומר, מקום שאליו באים אנשים כדי להסתופף בחברתו של בעל הבית ועוד כמה עשרות או מאות אורחים.

לגבי רבנים שהם באמת גדולים בתורה ובחוכמה, רק טבעי שיהיו להם חסידים כאלה. רבנים אחרים זוכים במעמד כזה בדרך-כלל באמצעים שרלטניים. אלה לא רבנים. הם אנשים המנצלים את התואר רב כדי לקדם את עיסוקם העיקרי: תחמנות (דרייאר, בלעז). אלה מעין מתווכים, אבל לא בדירות או במגרשים, אלא באנשים ששווים כסף.

הבולט בחצרות הלא-רבניים הוא רני רהב. אין לו תואר רב, אני לא בטוח שיש לו תואר כלשהו, בסך-הכול יחצ"ן, אבל יש לו "חצר", שגם אדמו"ר לא היה מתבייש בה. כמו עיתונאים רבים מאוד, גם אני מקבל מרהב הזמנות לאירועים שונים שהוא מייחצ"ן, וגם כאלה המיח"צנים אותו.

כמו הבר-מצווה שערך לבנו בנוכחות 5,000 איש. חמשת אלפים! אף אחד מהם לא חי משכר מינימום.

הפקק של האדמו"ר

מעולם לא נכחתי באירועים אלה. פעם אחת החלטנו אשתי ואני לקפוץ כדי לנסות להבין את התופעה. אלא מה? כשהתקרבנו לבית אדמו"ר העסקים, מצאנו את עצמנו בפקק שגרם לנו לעשות פניית פרסה מהירה כדי לחזור לביתנו האינטימי והנעים. לא הבנתי אז, ואני לא מבין היום, למה אנשים כה רבים ו"חשובים" נוהים אחר הבחור הזה.

מיקס של אנשים כמו בחצרו של פינטו. ולא סתם אנשים, אלא בעיקר אלה הקרויים "צמרת". הצמרת העסקית, צמרת האופנה, דוגמניות, פוליטיקאים וגם עורכי ובעלי עיתונים. באוויר שולטים בשמים יקרים, והעין אינה שבעה מהנשים היפות הלבושות כמו שצריך להתלבש בחצרו של רני.

אורחים מוכרים

מה מחפשים כל האנשים האלה אצל רני? מה מחפשים שם קציני משטרה וצבא? והשרים וחברי הכנסת? ועיתונאים ועורכים ובעלי עיתונים? הרי לא יכול להיות בחור יותר בינוני מרני מבחינה אינטלקטואלית, או מכל בחינה אחרת. איך הבחור העילג הזה, הקצת מבולבל, נעשה לכזו אבן שואבת לאנשי "צמרת"? קחו את אורחי רני - ולא תאמינו כמה שהם דומים לבאי חצרו של פינטו.

השאלה היא למה? התשובה, בשני המקרים, היא קשרים, כמובן. אם פינטו הוא מאכער, אז רהב הוא מאכער צמרת. עם הקשרים שלו הוא יכול לבנות או להרוס. זה מפחיד הרבה אנשים. הם לא רוצים להיות בצד הלא נכון של רני. זו תופעה כל-כך דומה לפינטו. שווה עיון.

ארביב ורשומון

אני משער שניצב מנשה ארביב לא ראה את הסרט "רשומון", אחרת לא היה חוזר כמו תוכי על המשפט: "יש רק אמת אחת".