המבקר: משרד הפנים אישר לעיריות הלוואות בלי חשבון

משרד הפנים אישר לרשויות לקחת מלוות מבלי להתחשב ביכולת הפירעון שלהן ■ נתן היתרים בניגוד למדיניותו שלו ולא פיקח על כך שהכספים יופנו לייעודם ‏

‎דוח שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה, יוסף שפירא, חושף את אחד המחדלים החמורים בשלטון המקומי: רשויות מקומיות רבות לקחו הלוואות לטווח ארוך (מלוות) בסכומים גבוהים מבנקים מסחריים, בלי להתחשב במצבן הכספי וביכולתן לפרוע את ההלוואות, וזאת באישור משרד הפנים ובמקרים מסוימים גם באישור משרד האוצר, ובניגוד למדיניות המשרד.

לפי הדוח, נטילת ההלוואות הללו "לא שיפרה את מצבן הכספי של רשויות מקומיות לטווח ארוך ואף הרעה אותו, שכן היא לא דירבנה אותן להתייעלות כספית, השיתה עליהן נטל כספי כבד, הנציחה את תלותן במלוות ולמעשה 'משכנה' את עתידן למען ההווה".

הדוח מפנה אצבע מאשימה בעיקר למשרד הפנים. "פיקוח משרד הפנים על הצורך במלוות לסוגיהן, אישורן על-ידו והשימוש בהם בהתאם לייעודם לא היה מספק", קובע הדוח ומוסיף כי מלוות כאלה נעשו ללא כל נוהל או מסגרת מאושרת, וכאשר אגף התקציבים הוציא נוהל כזה ב-2010, הוא לא הופץ לרשויות המקומיות, והן לא יכלו להיעזר בו לפני שהחליטו לבקש מלווה.

קיראו עוד ב"גלובס"


‏‏הדוח מפרט חלק מהשערוריות שנרשמו בשנים האחרונות בהקשרים של מלוות איזון לבנקים פרטיים, שהגיעו לסכום עתק של כ-177 מיליון שקל בתוך שנתיים בלבד (2011-2010).

לפי הדוח, משרד הפנים אישר לרשויות מקומיות שהיו בתוכנית הבראה או תוכנית התייעלות מלוות לאיזון מלבד מלוות לכיסוי גירעון, בניגוד למדיניות המשרד שלפיה מלוות לאיזון יינתנו רק באירועים חד-פעמיים.

כך, לדוגמה, בשנים 2010-2012, אישר משרד הפנים למועצות המקומיות משהד, מג'ד אל-כרום וג'וליס מלוות לכיסוי גירעון, אף ששיעור החוב המצרפי שלהן הגיע בסוף 2011 ל-336.9%, 243.7% ו-143.6% בהתאמה - אף שלמשרד אסור לאפשר נטילת הלוואות לרשויות בעלות חוב בסדרי גודל כאלה.

‏‏מעבר לכך, ההיתרים למלוות לאיזון נעשו בניגוד לעמדת משרד האוצר, שלפיה מלוות לאיזון תקציבי לא ייבחנו כלל לצורך אישורם, והדיון ביתר הבקשות של הרשויות המקומיות יידחה עד הסדרת נוהל הסמכה חדש מוסכם.

‏עוד קובע הדוח כי עומס המלוות השפיע על חישוב מענקי האיזון לרשויות המקומיות והביא להגדלתם, למשל בעיריות אופקים, בית-שאן וערד.

‏חמור מכך, הדוח מצא כי רשויות מקומיות לא דיווחו למשרד הפנים, בניגוד להנחיות, על מימוש ההיתר ולקיחת המלווה בתוך חודשיים מיום קבלתו. מנגד, המשרד אינו מפקח על ביצוע ההנחיה, אינו עוקב אחר מימוש ההיתרים ואינו בודק אם השימוש שעושות הרשויות המקומיות בכספי המלוות הוא בהתאם לייעוד שנקבע בהיתרים.

הדוח חושף שגם רשויות במצב פיננסי טוב נטלו מלוות: משרד הפנים אישר לרשויות מקומיות במצב של איתנות פיננסית, כמו עיריית נהרייה והמועצות האזוריות גדרות ומרחבים, מלוות לאיזון בניגוד למדיניות שקבע.

‏מהדוח עולה כי בשנים 2009-2012 היה בנק דקסיה ישראל (בעבר "אוצר השלטון המקומי") האחראי למתן יותר משליש מהאשראי לרשויות (כ-36%), שהסתכם בכ-2.4 מיליארדי שקלים, אך המבקר מציין כי הבנק אינו גוף הנמצא בביקורת מבקר המדינה. ‏‎‎‏

ה‏‎‎הלוואות לרשויות המקומיות

‏*‎‎‏ בני-ברק:

ההלוואה: ‏‎‎‏12 מיליון שקל מלווה לאיזון תקציבי

הביקורת: משרד האוצר לא חתם על ההיתר

‏* ‎‎חדרה: ‏

ההלוואה: ‎‎‏7.5 מיליון שקל מלווה לאיזון ב-2010 ו-5 מיליון שקל ב-2011

‏הביקורת: האישור למלווה הראשון ניתן רק ב-2012, והמלווה השני טרם אושר

‏‏* ‎‎בת-ים:

ההלוואה: ‏‎‎‏69 מיליון שקל מלווה לאיזון ב-2011

‏הביקורת: משרד הפנים אישר את המלווה בעקבות כישלון העירייה למכור מקרקעין שבבעלותה - סיבה שאינה מצדיקה הלוואה, בטח לא בסדר גודל כזה

* ‎‎רחובות: ‏

ההלוואה: ‎‎‏15 מיליון שקל מלווה להקמת בניין משרדים

‏הביקורת: שליש מהמלווה הושקע במיזם שבנייתו הופסקה בגלל אומדן עלויות שגוי, וכ-7 מיליון שקל נוספים הועברו לכיסוי גירעונה המצטבר של העירייה

‏‏* חדרה:

ההלוואה: ‏‎‎‏13 מיליון שקל מלווה לפיתוח

הביקורת: העירייה השתמש ברוב הכסף למימון מיזמים שלא הופיעו במטרות המלווה