קנת' רוגוף: "הפד' צריך תוכנית תמריצים יותר אגרסיבית"

הכלכלן המוערך מאוניברסיטת הרווארד בעל השם העולמי טוען כי הפחתת רכישות האג"ח ע"י הפד' לא תגרום לזעזועים בשווקים הפיננסיים ■ "אנחנו בתקופה שבה אנשים הרבה יותר זהירים. אין פה את הטירוף שהיה לפני המשבר הפיננסי"

בקרוב מאוד ג'נט ילן וסטנלי פישר ייקחו את מושכות הפדרל ריזרב ויתאמצו למצוא את הנוסחה המושלמת ליציאה מההתערבות האגרסיבית בשווקים (QE3), מבלי לגרום לטלטלות מיותרות ולגרור את כלכלת ארה"ב להאטה פעם נוספת. לפרופ' קנת' רוגוף, כלכלן מוערך בעל שם עולמי מאוניברסיטת הרווארד, יש עצה אחת עבורם: אל תפסיקו את תוכנית התמריצים. נהפוך הוא - התערבו בצורה אגרסיבית יותר.

בראיון ל"גלובס" בכנס של הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס טוען רוגוף שהפחתת רכישות האג"ח ע"י הפד לא תגרום לזעזועים בשווקים הפיננסיים, כיוון שממילא לא הייתה לה השפעה רבה. לכן, בניגוד לפעמים קודמות שבהן הפד הפסיק את רכישות האג"ח, פגע בצמיחה ואז נאלץ לחזור שוב לתמוך בשווקים, הפעם, טוען רוגוף, לא יקרה הרבה.

"לתוכנית QE3 לא הייתה השפעה רבה ולכן גם לנסיגת הפד לא תהיה השפעה רבה", אומר רוגוף. "הפד נסוג לא בגלל שהכלכלה במצב טוב אלא כי הם לא בטוחים שהתוכנית הועילה הרבה. מלכתחילה הם לא היו שמחים להיכנס להרפתקה הזו".

רוגוף סבור שהבעיה המרכזית של הפד היא התקשורת עם השווקים. "הם מתקשרים לא טוב. הם רוצים לדחוף חזק את העניין של התחזיות שלהם (Forward Guidance) והם אומרים שהם ישמרו על מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן רב - לא משנה מה יקרה. קשה לעמוד בזה אבל זה מה שהם מנסים לדחוף. אני הייתי רוצה שיעשו תוכנית תמרוץ יותר אגרסיבית, עם יעד רף אינפלציה גבוה יותר של 3% כקו אדום שבו תופסק התוכנית. הם צריכים להיות אגרסיביים יותר".

כזכור, הפד הציב יעד אינפלציה של 2.5% כתנאי להפסקת תוכנית הרכישות. רוגוף סבור שמדובר ברף שמרני למדי שאינו רלוונטי יותר בשנים שלאחר המשבר הפיננסי הגדול.

"אני חושב שאפשר לעמוד באינפלציה גבוהה יותר אחרי המשבר", אומר רוגוף. הוא תקף את הבנק המרכזי ואמר כי "בפד נעולים במנטליות שלהם. הם חושבים שהם סופר מצליחים והם רוצים לחזור לימים שבהם הכול הלך להם טוב. אנחנו חיים בעולם אחר, לא בטוח שזה יעד אינפלציה טוב לשנים הבאות".

- אך מה יקרה כשהריבית תעלה חזרה לרמה נורמלית?

"הכלכלה לא מוכנה להעלאת ריבית כרגע. משקי הבית שבריריים. המצב בארה"ב אמנם פחות גרוע מאירופה, אבל גם אצלנו החוב הממשלתי גבוה מאוד".

- אתה מביע עמדה מאוד אגרסיבית, אבל כידוע לך מדיניות מוניטרית כה מרחיבה מנפחת בועות שככל הנראה יתפוצצו בעתיד

"זה התפקיד של הרגולטורים לטפל בבועות. בכל אופן הייתי אומר שאנחנו עדיין הרבה מתחת לפוטנציאל הצמיחה שלנו ובועות זה לא העניין המרכזי להתמקד בו. בועה מדאיגה תמצאו אולי בשוק האג"ח הממשלתיות".

- אחת השאלות שהועלו כאן בכנס היא האם השווקים הפיננסיים בטוחים יותר היום מכפי שהיו ערב המשבר. מה דעתך?

"כן, בוודאי. כשמפחידים את כולם - צרכנים, משקיעים, רגולטורים - הם יותר זהירים. אנחנו בתקופה שבה אנשים הרבה יותר זהירים. אין פה את הטירוף שהיה לפני המשבר הפיננסי".

כשם שרוגוף אגרסיבי בהשקפתו על המדיניות המוניטרית, כך הוא אגרסיבי בדעתו על אי-השוויון. הוא תומך נלהב בהעלאת המס לעשירים ובהטלת מס ירושה.

"קו ההגנה הראשון חייב להיות המסים. במקום להציב מחסומים ודרכים מלאכותיות בחלוקת ההון, צריך לעשות מס פרוגרסיבי. נתחיל במס ירושה ונמשיך בהטלת יותר מסים על ה-1%, שם הפערים מדהימים בהשוואה לשאר האוכלוסייה".

- בישראל אם תאמר כזה דבר העשירים יאיימו לברוח מהמדינה

"נכון, ישראל היא מדינה קטנה והם יכולים לברוח למדינה גדולה יותר כמו ארה"ב. אבל בארה"ב, בהינתן העובדה שיש לנו מסים נמוכים מאוד על העשירים - אין להם לאן לברוח. זו שחיתות במובן הרחב של המילה".

- וכיצד היית ממליץ לישראל לנהוג בכל הנוגע לאי-שוויון?

"אתם בשלב מוקדם יחסית, אתם אחד השווקים המתעוררים המובילים עם ביצועים טובים ואני במקומכם הייתי שמח על כך. לאורך זמן תצטרכו לדאוג לזה, אבל יש לכם גם מגוון רחב של נושאים בעייתיים, כולל תקציב הביטחון ועצם העובדה שישראל היא כבר מדינת רווחה".

- אז לאי-שוויון אין לך פתרון עבורנו. מה לגבי יוקר המחיה?

"מעמד הביניים מאותגר בכל העולם, ובישראל זה יותר מורגש בגלל הוצאות ביטחוניות גבוהות וסקטור באוכלוסייה שמאוד תלוי בתקציבים (החרדים - ע.ב.י) והם מתרבים מהר מאוד. בהחלט יש לכם כמה בעיות קשות, אבל מצד שני ביצועי הכלכלה שלכם טובים ואתם צריכים לשמוח על כך".