עו"ד ד"ר יעקב וינרוט: "מעציב אותי אובדן החמלה בישראל"

"יש לקוחות שבחרתי לא לייצג כשהיה מדובר בעבירות מין קשות. אבל זה לא משום שהאנשים האלה לא ראויים להגנה, אלא שבמבנה המנטלי שלי, שעל בסיסו אני מייצג אנשים, קשה לי באופן אישי לייצג אותם"

משפט

- מתי ידעת לראשונה שתהיה משפטן?

"בגיל מאוחר מאוד. למדתי בישיבות פוניבז' ומיר, ויצאתי לצבא בגיל 20. תוך כדי השירות בנח"ל, בחנתי את האפשרויות הריאליות שעמדו בפני ובחרתי בלימודי משפטים משום שהיו נוחים. לא הייתי בטוח עדיין שזה מה שאני רוצה לעשות, אך לקראת סוף הלימודים האפשרות לעסוק במקצוע הפכה ליותר מגובשת וממשית".

- מי היה בעל ההשפעה המעצבת ביותר על אישיותך כעורך דין?

"היו כמה וכמה דמויות שעיצבו את האישיות המשפטית שלי. חלקן היו המאמנים שלי במשרד גורניצקי, עורכי הדין ירוחם גורניצקי, אוריאל גורני ובועז נהיר, השופט המנוח משה זילברג, ואחריהן דמויות משפטיות שנתקלתי בהן בפרקים שונים של חיי".

- מה העצה הכי טובה שקיבלת בקריירה?

"ישנה איגרת בת עמוד וחצי שקרויה 'איגרת הרמב"ן', שהוא כותב לבנו, ומתמצתת את תפיסת העולם הפילוסופית שלו להוראות מעשיות. אחד הרבנים שאני לומד איתם הציע לי לפני כמה שנים לקרוא בסופו של יום את האיגרת הזאת, שעוסקת בחלקה הגדול בחובות שמשפיעים מאוד על ההתנהגות שלי במישור המשפטי שבו אני מצוי. זו העצה הכי טובה שקיבלתי, משום שהרמב"ן מדבר באיגרת על שלושה דברים: הסרת הכעס, חובת הענווה ודרך ההתייחסות אל הזולת. מי שמצליח לקיים את הוראותיה, גם אם באופן חלקי, יוצר לעצמו שינוי במרחב ההוויה שלו".

- ומה העצה הגרועה שקיבלת?

"קיבלתי הרבה עצות גרועות. אני לא רוצה לייחס את העצות לאנשים מסוימים כדי לא לפגוע בהם, כי הם התכוונו לטובה. אציין אחת מהן, בלי לציין את מי שנתן לי אותה, והיא - להפסיק להתנהג עם הזולת בנאיביות ובאמונה, כמו שכינה את התנהגותי, ולהיות קצת יותר פרנואיד. הייתה תקופה שניסיתי לנהוג על-פי העצה הזו, והחלטתי שהמחיר כל-כך כבד, שאני לא מוכן לשלם אותו. אבל אני מוכן לשלם את המחיר של אמון בזולת, גם אם לפעמים הוא כבד".

- מה הרגע המאכזב ביותר בקריירה שלך?

"הרגע שבו נאמר לי שהשימוע שלי לא צלח ושהפרקליטות החליטה להעמיד אותי לדין".

- והרגע המאושר בקריירה?

"יש לי הרבה רגעים מאושרים בקריירה. הסיפוק הגדול ביותר של עורך דין, שהוא מצליח להביא לישועתו של הלקוח, ובתחום שאני שרוי בו זיכוי פירושו של דבר ישועה. בכל אחת מהדקות המתוקות של כל זיכוי הרגשתי חוויה של אושר".

- באיזה משפט שלא השתתפת בו היית רוצה להשתתף?

"הייתי רוצה להגן על ישראל קסטנר במשפט שלו, ולהופיע מול שמואל תמיר, שהוא אחד מעורכי הדין הנערצים עליי".

- לו היית שופט, למי היית רוצה להידמות?

"קודם כול, אני לא מסוגל לראות את עצמי, בצורה כלשהי, כשופט. אבל יש הרבה מאוד שופטים נערצים עליי: שמעון אגרנט, משה זילברג, אהרן ברק, יצחק אנגלרד, יצחק כהן ומנחם אלון. אני מניח גם ששכחתי כמה".

- את מי היית שוכר לייצג אותך?

"לעניין הזה יש לי תשובה חד-משמעית. אני חושב שהוא עורך הדין הטוב ביותר שהכרתי בכל שנות הניסיון שלי, וזה דן אבי-יצחק. יש הרבה מאוד אנשים שהייתי יכול לראות כמייצגים שלי, תלוי במהות העניין ובמאטריה הנדונה".

- מהו פסק הדין המשמעותי ביותר עבורך?

"פסק הדין של נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט ושל משה זילברג בפרשת 'מיהו יהודי'".

- יש לקוח שלא היית מייצג?

"יש לקוחות שבחרתי לא לייצג כשהיה מדובר בעבירות מין קשות. אבל אני רוצה להדגיש, זה לא משום שהאנשים האלה לא ראויים להגנה, אלא שבמבנה המנטלי שלי, שעל בסיסו אני מייצג אנשים, קשה לי באופן אישי לייצג אותם".

- מה הדבר הכי מפחיד בלהיות עורך דין?

"לגלות שהלקוח שלך נכנס למאסר משום ששכחת נקודה קריטית מסוימת. זה דבר שהוא לפי דעתי הסיוט של כל עורך דין שמופיע בתחום הפלילי. וזו גם אחת הסיבות שבגינה אני עובד בעבודת צוות בתיקים הפליליים שאני מופיע בהם".

- מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך בבית המשפט?

"להיתקל בשופט, שרק מפאת הכבוד המוסדי שלי אליו, אני לא מסוגל לומר לו מה אני חושב על ההתנהגות שלו, ככל שזו לוקה ביוהרה ובגסות-רוח. למזלי, נתקלתי רק במעט מקרים כאלה".

- מה הדבר המטופש ביותר שעשית?

"יש הרבה דברים מטופשים שעשיתי. אני חושב שרק שחצנים ללא תקנה לא עושים דברים מטופשים. אבל אני לא יכול להצביע על איזושהי טיפשות שמזדקרת עד כדי כך שתהווה איזושהי נקודת-על של טיפשות".

- האם יש לך טקס הכנה קבוע לפני הופעה בדיון חשוב?

"אין לי שום טקסי הכנה. אני לא מאמין באמנות טפלות. יש לי תפילה שאני נושא בלב לפני כל דיון חשוב, כי עורך דין צריך לזכור שהוא נושא את גורלו של הלקוח על כתפיו".

- לו היית יכול לנוע בזמן, באיזו תקופה של המשפט הישראלי היית בוחר לפעול?

"בתקופת העיצוב שלו, התקופה הכי יפה שלו, תקופת ההרכבים הראשונים של בית המשפט העליון. בתקופה הזו, מקום המדינה ובשני העשורים שלאחר מכן, נקבעו היסודות הגדולים של המשפט".

- לו היית פורש כיום מהמקצוע, מה היית עושה במקום?

"הייתי עושה מה שאני עושה מחוץ למקצוע, באינטנסיביות יותר גדולה. עד היום, לא הפסקתי להיות סטודנט פורמלי או לא, באוניברסיטה הפתוחה או בלימוד עצמי. כמעט שאין תחום שלא מעניין אותי ומרתק אותי, ולא עבר עליי יום כמעט שלא למדתי גמרא. אם הייתי פנוי יותר, הייתי חוזר להיות לומד וסטודנט, ואם אפשר גם מרצה, במלוא זמני".

- ספר בדיחה על עורכי דין שמצחיקה אותך.

"הבדיחות על עורכי דין כל-כך נדושות והקשר שלהן עם המציאות כל-כך הדוק, שהבדיחות מפסיקות להיות בדיחות".

אנושיות

- מה מצחיק אותך?

"מה שמצחיק אותי זה הקומדיה האנושית. אנשים. אדם הוא אחד היצורים המצחיקים ביותר עלי אדמות. צריך פניות נפשית כדי להתגלגל מצחוק".

- מה מעציב אותך?

"מה שמעציב אותי זה אובדן החמלה היהודית בחברה הישראלית. אנחנו הופכים להיות יותר ויותר אנשי זכויות וחובות. אנחנו הופכים להיות יותר ויותר לחברה של סיסמאות. ובתוך כל זה החמלה האנושית מתרוקנת, וזה מעציב מאוד".

- מה מרגש אותך?

"מרגשים אותי במיוחד המומנטים שנתקלתי בהם בימי חיי, שבהם ראיתי מסירות אנושית. אמרתי את זה פעם ואני חוזר ואומר את זה היום: ליטוף אחד של אחות בבית-חולים לילד חולה, או מעשה של חמלה עם אדם שאין לו תקווה ומרפא, יש בהם יותר ממה שגדוד עורכי דין יכול לבצע כל חייו".

- מה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?

"כשאני חושב שמיציתי את הדרישות המקצועיות שאני מעמיד לעצמי בייצוג של לקוח. או כשמיציתי את הדרישות המקצועיות שאני מעמיד לעצמי בלימוד כזה או אחר".

- מה מכעיס אותך?

"שחצנות".

- על מה אתה מתחרט?

"אני מתחרט על הרבה דברים. אדם שהוא בעל מחשבה ושמעמיד את עצמו לבחינה מדי פעם, כפי שהוא צריך לעשות, מתחרט חדשות לבקרים".

- על מה לא תסלח?

"אחד החסרונות שהקב"ה חסך ממני זה נקם ונטירה. אני חושב שאין משהו בתחום האנושי שאני לא יכול לסלוח עליו".

- מהי החולשה הכי גדולה שלך?

"יש לי הרבה חולשות. במידה מסוימת, היכולת לסלוח על כל דבר היא נקודת חולשה שלי".

- מה עשוי לשבור את רוחך?

"כשאני רואה סבל חסר פשר. למשל, אם אני עובר במסדרונות של בית-חולים ורואה ילד קטן מקריח בגין טיפול כימותרפי, אלה דברים ששוברים אותי בכל פעם מחדש ואין לי שום דרך להתחסן בפניהם".

- מתי בכית בפעם האחרונה?

"אני בוכה די הרבה. ואני לא מתבייש בזה".

- מתי צחקת בפעם האחרונה?

"ואני גם צוחק די הרבה. ולא מתבייש בזה".

- למי אתה מתגעגע?

"אני מתגעגע להורים שלי, אבי משה ואמי דרז'ה ז"ל, שנפטרו שניהם בשלוש השנים האחרונות. יש גם הרבה חברים שלדאבוני אינם עוד איתי".

- מהו האירוע שהשפיע עליך יותר מכול?

"קשה לי להצביע על אירוע אחד כזה. אבל יש אירוע אחד שאני חושב שגם אם אלקה בדמנציה קיצונית, אזכור אותו עד סוף ימיי, וזה השידור של משה חובב בקול ישראל, שמכריז ב-67' ש'ירושלים בידינו' ופרק תהילים שקרא בעקבותיו.

"כשהגעתי לירושלים לאחר המלחמה וראיתי את האנדרטאות הזמניות והספונטניות שהחיילים הקימו, ונתקלתי בכובע פלדה מחורר של בחור שהכרתי, שנפל בשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, קיבלתי סטירת-לחי שהחזירה אותי משמי הבדולח שבהם ריחפתי מאז אותו שידור, ונפלתי חזרה ארצה נפילה קשה מאוד".

- מהו בעיניך האושר המושלם?

"אין דבר כזה".

אנשים

- מיהו גיבור ילדותך?

"גיבור ילדותי הוא הרופא שלי, ד"ר ביננשטוק, רופא-ילדים שהיה למעשה המנטור הראשון שלי בהרבה דברים. הוא היה אדם שהיה הניגוד המוחלט לכאורה לבית שבו גדלתי. הוא היה אגנוסטיקן. איש חילוני בכל רמ"ח איבריו. ואף על-פי כן, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, אני חייב את אמונתי, במידה רבה, לרופא הזה".

- את מי אתה מעריץ? מי מעורר בך השראה?

"האדם הכי נערץ עליי הוא מורי ורבי, הגאון רבי שמואל רוזובסקי ז"ל. הוא היה גדול האנליטיקנים שנתקלתי בהם בימי חיי, האדם בעל האנושיות הכי קרובה לשלמות שאני מסוגל להעלות על דעתי".

- למי היית רוצה להידמות?

"האנשים שאני רוצה להידמות אליהם הם אנשים שאין לי סיכוי להידמות אליהם. ולכן אני נוהג כמנהג האמירה החסידית, 'אל תשאף להיות פלוני אלא שאף להיות אתה'".

- לו היית יכול להיוולד מחדש, מי היית רוצה להיוולד?

"טוב לי בנעליים שלי. סבתי חנה הייתה אומרת שאם כל אחד ישים את הצרות שלו בשק, וכולם ישימו את השקים על גדת הנהר ויחזרו אחרי יום לבחור שק כלשהו, כל אחד יחזור וייקח בסוף את השק שלו".

- לו היית יכול להיוולד מחדש כאל מן המיתולוגיה, באיזה אל היית בוחר?

"המיתולוגיה נפלאה כספרות, ואני נהנה לקרוא אותה בכל פעם מחדש, אבל אין דבר רחוק ממני כיהודי מהמיתולוגיה היוונית. היא מצויה בצד אחד של העולם, והיהדות היא היפוכה ומצויה בצד השני".

- באיזו תקופה היסטורית היית רוצה לחיות? או לבקר?

"הייתי רוצה לחיות ולבקר בעולם שיהיה בעוד 50 שנה, ולדעת מה קרה לכל החלומות, התקוות, הסיוטים והבעתות שהם נחלתנו היום".

- אם היית קורא מחשבות, את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא?

"הייתי רוצה להיות בראשו של אחד מנכדי כשהוא מתחיל להכיר את העולם".

החיים

- מה מניע אותך לקום בבוקר?

"אני חי חיים די מלאים, ותודה לאל, אף פעם לא שאלתי את עצמי למה אני קם בבוקר. המשפחה שלי, ההוויה שלי, המקצוע שלי, כל מה שאני שרוי בתוכו".

- מהו הריח האהוב עליך?

"הריח של האדמה אחרי הגשם. זה משהו שמשכר אותי בכל פעם מחדש".

- מהו המאכל האהוב עליך?

"אני גורמה קטן מאוד. אף פעם לא הבנתי איזה תענוג מוצאים אנשים בישיבה ממושכת במסעדה. המאכלים שאהובים עליי הם המאכלים שמזכירים לי את בית אבא ואימא. למשל, עוגת שמרים שמכינה אמא פולנייה קלאסית כמו אמא שלי".

- מהו הצליל האהוב עליך?

"אני משוגע, פשוטו כמשמעו, על חזנות ועל אופרה. הצלילים הכי אהובים עליי הם הצלילים של לוצ'יאנו פברוטי, פלאסידו דומינגו, משה קוסוביצקי, זבולון קוורטין ויוסל'ה רוזנבלט".

- בעבור מה תסכן את חייך?

"תכתיב של מדינה שהופך את האזרח לרוצח ולשופך דמים".

- מה חסר לך בחיים?

"זמן ושינה".

- כיצד היית רוצה למות?

"הייתי רוצה למות בדרך שיהודים מכנים 'מיתת נשיקה', כשלפחות המוח שלי עובד במלואו".

רזומה

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. בן 66. נולד באנסבך (גרמניה) ומתגורר ברמת-גן. נשוי לג'יזל (62, מטפלת קבוצתית) 6 (יחיאל, 39, עורך דין, דוקטורט מבר-אילן; חני 37, תארים בפסיכולוגיה ובהנחיית הורים; שמוליק, 32, עורך דין בפירמה סאליבן-אנד-קרומוול; דובי, 30, רןאה חשבון ועורך דין; זאביק, 28, מסיים סטאז' בראיית חשבון; אסתי, 26, רואת חשבון)

מבכירי עורכי הדין בישראל. בעל משרד עורכי הדין י. וינרוט במשך 40 שנה. בין היתר, ייצג את אביגדור ליברמן, הנשיא עזר ויצמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו

ב-2011 זוכה במחוזי מעבירות של שוחד והלבנת הון